דניאל פול שרבר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דניאל פול שרבר Daniel Paul Schreber (25 ביולי 1842, לייפציג - 14 באפריל 1911), היה משפטן ופוליטיקאי גרמני, אשר סבל מסכיזופרניה ומפרנויה. הוא תיאר את מצבו בספרו האוטוביוגרפי "מחשבותיו של חולה עצבים" (בגרמנית: Denkwürdigkeiten eines Nervenkranken). מחלתו של שרבר הייתה אחד המקרים שזכו למחקרים הרבים ביותר בתולדות הפסיכולוגיה. הראשון בחוקרים היה פרויד במאמר שפרסם ב-1911 ואחריו באו רבים אחרים.
תוכן עניינים |
[עריכה] חייו
שרבר היה השני מבין שלושה ילדים. לו אח בכור שהתאבד בשנות השלושים לחייו ואחות. הוא נולד ב-1842 כבן לרופא שהיה חוקר בעל שם באותם הימים בתחום חינוך הילדים, ואף כתב ספרים רבים בתחום, דניאל גוטליב מוריץ שרבר Daniel Gottlieb Moritz Schreber (1808-1861).
שרבר למד משפטים, התחתן, היה אב לבת והגיע לתואר דוקטור. ב-1884 התמודד בבחירות לרייכסטאג, נכשל, נכנס לדיכאון והתאשפז בבית חולים לחולי נפש למשך חצי שנה. לאחר שחרורו התמנה לבית המשפט המחוזי בלייפציג ואחר קיבל את משרת נשיא בית הדין לערעורים של מדינת סקסוניה בדרזדן.
נטל העבודה הקשה שנשא על כתפיו הובילו להתמוטטות עצבים בשנית, הוא התאשפז בשנת 1893 ואובחן כחולה פרנויה. את זכרונותיו כתב בין השנים 1900 ל-1902 והגישם לבית המשפט כדי שישחררו מהאישפוז ואכן עתירתו התקבלה. מחלתו המשיכה לתקוף אותו עד שבשנת 1907 אושפז בשלישית ושם נותר עד ליום מותו.
[עריכה] מחלתו של שרבר
כשהיה בשיא הקריירה שלו, קיבל התקף פסיכוטי. הוא החל לשמוע קולות וחדרו למוחו מחשבות אובדניות. בטירופו ראה שרבר את העולם כארכיטקטורה ענקית של עצבים, שנשלטת על ידי אל רודף והיה לו ברור שמשברו הוא חלק ממשבר גלובלי בממלכת האלוהים, שהפך את האנושות לגזע של רוחות רפאים. התחוור לו שיש פתרון אחד: עליו לגאול את האנושות ולשם כך הוא צריך להיות האדם הראשון שיהפך לאישה.
[עריכה] פרשנותו של פרויד
פרויד קיבל את ספרו של שרבר מקרל גוסטב יונג תלמידו, מספר חודשים לאחר שפורסם. פרויד מעולם לא פגש את שרבר, ולא טרח לחקור את חייו, אלא רק קרא את זיכרונותיו ומהם הסיק ביומרנותו את מסקנותיו.
בספרו העולם נקלע לצרה. שרבר תיאר עצמו כמושיעו של המין האנושי, הוא יהפך לאישה ואלוהים יפרה אותו ויווצר גזע אנושי חדש. פרויד סבר ששרבר התאווה להיהפך לאישה, על מנת שהוא יוכל לשמש כמושא תאוותו המינית של האל (שיצג את אביו של שרבר). הוא סבר גם שחששו הפרנואידי מפני הרופא שהיה ממונה עליו בבית החולים הפסיכיאטרי, דוקטור פול אמיל פלכסיג Paul Emil Fleschsig, נבע ממשיכה מודחקת. פרויד סבר כי מקור הפרנוייה היא הומוסקסואלית. חוסר היכולת להודות בכך ש"אני אוהב אותו" מומר לאני "שונא אותו" ומכאן ל"הוא שונא אותי" ולתחושת רדיפה שרופאו מנצל אותו מינית.
[עריכה] פרשנותו של שצמן
שצמן כתב ספר בשנת 1976 בשם "רצח נפש", שם הוא נתן את פרשנותו לפסיכוזה של שרבר. שצמן חקר את חייו ומשפחתו של שרבר. הוא מצא ספרונים שכתב מוריץ שרבר, אביו של דניאל שרבר, ספרים המוקדשים לגידול ילדים אשר הדגישו את הצורך בחינוך קפדני ביותר של הילדים והיו נפוצים בגרמניה של התקופה ואף הרבה לאחר מותו.
שרבר האב סבר כי דורו היה רך מוסרית ומנוון בעיקר בשל רשלנות בחינוך ובמשמעת הילדים בבית הספר ובבית. הוא הציע מערכת עקרונות חינוך ופרקטיקות מדוקדקות שיהפכו את הילדים לצייתנים וכנועים וסבר כי הללו יובילו לחברה ולגזע טובים יותר. שצמן השווה אחת לאחת את הטכניקות שתיאר שרבר האב בספריו החינוכיים לסיוטיו של שרבר הבן מהן סבל ארבעים שנה לאחר מכן ותוארו בספרו "זכרונות מערכת העצבים שלי".
הטכניקות האלו תאמו במדויק את סיוטיו של שרבר ארבעים שנה מאוחר יותר. שרבר המציא מכשירים שיסייעו לגידול ילדים. למשל כיסא עם סד מיוחד שגרם לילד לשבת זקוף במהלך הארוחה. הוא דגל באמבטיות קרות שבתוכן קוביות קרח מגיל שלושה חודשים כדי לחזק את רוחו של הרך ולעשותו לקשוח, במכות לילד אם זה לא התנהג כיאות. שרבר האב התגאה בכך כי הוא יישם טכניקות אלו על ילדיו ובהצלחה מרובה.
אחיו של שרבר, דניאל גוסטב שרבר, שסבל כמוהו מהתעללויות אלו ביצע התאבדות בשנות השלושים לחייו ואחותם שלא סבלה כל כך מהתעללויות, היות ושרבר האב הקדיש את עיקר מאמציו בחינוך הבנים, יצאה ללא תסביכים יוצאי דופן. ספרו של שרבר התפרסם במלואו למעט פרק אחד שנאסר לפרסום בלחץ המשפחה, ככל הנראה הוא כלל פרטים אינטימיים על המשפחה.
[עריכה] מקורות
- אליצור, אבשלום. (1999) "חזרה אל רצח נפש" (צבי לוטן תגובה לאבשלום אליצור. אבשלום אליצור: תגובה ללוטן. שיחות, י"ג 155-165).
- גי, פיטר. פרויד: פרשת חיים לזמננו. תל אביב, דביר, תשנ"ד 1993.
- פרויד, זיגמונד. שרבר: הערות פסיכואנליטיות על תיאור-מקרה אוטוביוגרפי של פרנויה. זיגמונד פרויד. עורך: דרור גרין. צפת, ספרים, הוצאה לאור, 'הספרייה לפסיכותרפיה', תשס"ו 2006.
- Freud S. "Psychoanalytical Notes on an Autobiographical account of paranoia (dementia paranoides)." Standard Edition 12, 1-82, 1911.
- Lothane, Zvi. "In Defense of Schreber: Soul Murder and Psychiatry." The Analytic Press, 1992.
- Niederland W.G. "The Schreber case: Psychoanalytic profile of a paranoid personality." New York, Quadrangle, 1974
- Niederland W.G. "Schreber: Father and Son." (1959, Psychoanalytic Quaterly, 28, 151-169).
- Snatner, Eric L. "My own private Germany: Daniel Paul Schreber's secret history of modernity." Princeton N.J. Princeton University Press, 1996.
- Sass, Louis A. "The paradoxes of delusion: Wittgenstein , Schreber, and the schizophrenic mind." Ithaca, Cornell University Press, 1994.
- Schatzman, Morton. "Paranaoia or Persecution: The Case of Schreber" .1/1, 62-88, The Journal of Psychohistory.
- Schatzman, Morton. "Soul Murder: Persecution in the Family". New America Library, 1976.
