הומי באבא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

הומי באבא, נולד ב-1949, סוציולוג, סופר וחוקר הודי. באבא, לצד אדוארד סעיד הוא אחד מהבולטים בהגות של פוסט קולוניאליזם. באבא נבחר על ידי השבועון Newsweek כאחד מ"מאה האנשים החשובים של המאה החדשה", וייצג בעבר את ארגון אונסק"ו מטעם האו"ם.

באבא נולד בעיר מומבאי שבהודו, שם השלים לימודים לתואר ראשון בחינוך. באבא המשיך אל לימודי תואר שני ודוקטורט באוניברסיטת אוקספורד בבריטניה. את המשך הקריירה האקדמית שלו הוא המשיך באוניברסיטאות בפנסילווניה, דרמונט ושיקאגו.

תוכן עניינים

1 תורתו של הומי באבא
2 ההיברידיות של הומי באבא בראי החברה הישראלית
3 לקריאה נוספת
4 קישורים חיצוניים

[עריכה] תורתו של הומי באבא

באבא, הפך לאחד מההוגים החדשניים והבולטים שבחקר הפוסטקולוניאליזם. יש בהגותו ממד פסיכואנליטי מודגש, ועיקר תרומתו היא בטענה להיברידיזציה (יציר כלאיים) בתיאור היחסים שבין הכובש והנכבש בקולוניות. באבא ביקש להצביע על כך שבנקודת המפגש בין שתי התרבויות התרחשו חילופי תרבות דו-צדדיים ומורכבים. הלבנים לא רק "חינכו מחדש" את המקומיים, או ניצלו אותם, תוך שימוש במשאביהם הטבעיים וכוח העבודה הזול שלהם, אלא גם השפיעו והושפעו מהם על אף חוסר השיוויון ביניהם.

לפי גישתו של באבא, אין זה מדויק לדבר על דיכוי תרבותי של עולם המערב כנגד המזרח בתקופה הקולוניאלית, אלא יש "מפגש" תרבותי, בו כולם משפיעים על כולם והתוצאות הן פרי של הכלאה בין הצדדים. בניגוד לספרות הפוסקולוניאליסטית שנשענה על הדיכוטומיה מזרח מול מערב, כפי שהובלה בידי אדוארד סעיד, טענתו של באבא שונה. לפי באבא, השלטון הקולוניאליסטי ספג ערכים ומאפייני תרבות מהחברה הנשלטת. בנוסף הנחיל השלטון הקולוניאליסטי למקומיים חשיפה לתרבות אחרת והגדרה מחודשת של זהותם העצמית.

ההודים, לדוגמה, למדו מהאנגלים פרק בהלכות שלטון ובבניית אומה, ידע שאיפשר להם, בסופו של דבר, להתקומם נגד האנגלים ולדרוש עצמאות.

התפיסה ההיברידית, מתנגדת לראייה דיכוטומית של כובש ומדכא מול נכבש מדוכא. בכך, נתפס באבא כמי שיוצא נגד אדוארד סעיד, שעיקר הביקורת על ספרו אוריינטליזם היא בראייתו את היחסים בין הכובש והנכבש כבינאריים. אך למרות שסעיד ובאבא מתוארים כנמצאים על שני קטבים מנוגדים בספרות הפוסטקולוניאלית, טוען יהודה שנהב כי מדובר באופוזיציה מדומה. באבא המסתמך על אפיסטמולוגיה היברידית, בוחן את האינטראקציה והיחסים המורכבים שבין הכובש לנכבש, כך שבמובן זה עמדתו של באבא אינה מנוגדת לשל סעיד, אלא משלימה אותה. שנהב מציע כי עבודתו של ברונו לאטור מציגה אופציה תאורטית המשלבת את הבינאריות וההיברידיות שבעבודותיהם של סעיד ובאבא. כיוון, שלאטור מראה כיצד ההיברידיזציה והבינאריות מתקיימות זו לצד זו ומייצרות זו את זו, כך שניתן לראות באוריינטליזם שיח היברידי שעבר טיהור, שיח בעל שוליים רחבים.

[עריכה] ההיברידיות של הומי באבא בראי החברה הישראלית

מזרחים בישראל, ספר של הפורום ללימודי חברה ותרבות במכון ון ליר, השואב מהגותו של הומי באבא.

השיח הסוציולוגי הישראלי, אף הוא עוסק רבות בחשיבות של באבא והמושגים שהתאוריה שלו הביאה עימה, למציאות הישראלית. סוציולוגים ביקורתיים, מבקשים לפעול דרך הפריזמה התיאורטית של באבא כדי לצאת מאותה חשיבה דיכוטומית נגדה הוא יוצא, כדי לתאר את המציאות החברתית בישראל. אחד מהדיונים הבולטים בהקשר זה הוא באשר לפוליטיקה של זהויות ולדיון על מזרחים ואשכנזים בישראל. דיון אשר עלה לכותרות עם עלייתה של תנועת הקשת הדמוקרטית המזרחית, חוקרים של מדעי החברה כדוגמת הפורום ללימודי חברה ותרבות במכון ון ליר וזרמים תיאורטים כפמיניזם מזרחי.

חוקרים אלו המסתמכים על באבא, רואים את הזהות המזרחית כרבת פנים, ולא על פי דיכוטומיה קולוניאליסטית של אשכנזים כמעמד הגמוני מול מזרחים מדוכאים. אלא, שהאינטראקציה בין שתי קבוצות אלו היא של הכלאה, היברידיזציה. לפי הגישה ההיברידית, דמות הישראלי כיום היא שילוב ומפגש תרבויות בין מזרח למערב, כאשר שני הצדדים תורמים, נתרמים, ומשפיעים הדדית על עיצוב התרבות במדינה.

[עריכה] לקריאה נוספת

יהודה שנהב (עורך), 2004. קולוניאליות והמצב הפוסטקולוניאלי, תל–אביב, הוצאת הקיבוץ המאוחד.
יהודה שנהב. 2005. "על הכלאה טיהור : אוריינטליזם כשיח בעל שוליים רחבים", תאוריה וביקורת 26 : 5 – 11.
יהודה שנהב. 2005. "מעולם לא הייתה הלאומיות מודרנית (וחילונית) : על 'הכלאה' ו'טיהור' אצל ברונו לאטור", תאוריה וביקורת 26, 75 – 88.
חנן חבר, יהודה שנהב ופנינה מוצפי-האלר (עורכים) מזרחים בישראל: עיון ביקורתי מחודש, מכון ון ליר, 2002.
לאטור, ברונו. 2005. "מעולם לא היינו מודרנים", תאוריה וביקורת 26, 43 – 74.