הורדוס אנטיפס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המלכים והשליטים מבית הורדוס
| המלכים והשליטים מבית הורדוס |
|
|
|
הורדוס אנטיפס (20 לפנה"ס - ?) היה בנו של המלך הורדוס מאשתו מלתקי השומרונית. הוא גדל והתחנך בחצר הקיסר ברומא ושב לארץ ישראל לקראת מותו של אביו, לאחר שזה הכריז עליו כיורש העצר במקום אחיו למחצה אנטיפטרוס. אולם זמן קצר לפני מותו שינה הורדוס את צוואתו בפעם הרביעית ואנטיפס נושל ממעמדו כיורש עצר ובמקום זאת הוועד להיות שליט הגולן והגליל בכפיפות לארכלאוס אחיו שהיה השליט העליון של הממלכה. אנטיפס, בתמיכתה של אימו ושל שלומית, אחותו של אביו, נסע לרומא וביקש מהקיסר אוגוסטוס לפסוק לטובתו, לבטל את צוואת אביו ולהעניק לו את השלטון בממלכה. אולם אוגוסטוס ביטל את זכותם של בניו של הורדוס למלוכה, וקבע אותם כנציגי שלטון מדרגה נחותה יותר. את אנטיפס קבע כטטרארך הגליל והגולן, והשאירו כפוף למרות אחיו ארכלאוס שמונה לאתנארך ("נשיא העם") ולשליט יהודה, שומרון ואדום.
כמו אביו לפניו, אנטיפס היה חובב בניה ופאר. הוא בנה את ציפורי וערים נוספות בגליל, וייסד את בירתו החדשה טבריה, שנקראה על שמו של קיסר רומא החדש - טיבריוס.
אנטיפס לקח לו לאישה את הרודיאס, אשתו של אביו ואמו החורגת, דבר שעורר עליו את זעם העם ואף מצא ביטוי בפומבי בדרשותיו של יוחנן המטביל. אנטיפס, שדברי התוכחה של יוחנן המטביל הרגיזוהו, ציווה להוציאו להורג, פקודה שבוצעה לבסוף בידי חייליו.
נישואיו של אנטיפס להרודיאס גם הביאו עליו את זעמו של חרתת הרביעי מלך הנבטים כיוון שבתו של חרתת הייתה אשתו הראשונה של אנטיפס (כתוצאה מנישואים פוליטים) ומהלך זה החליש את כוחו של חרתת בחצרו של אנטיפס. היחסים בין אנטיפס וממלכת הנבטים הורעו עוד יותר כאשר החליט לגרש את אשתו הראשונה חזרה לבית אביה ולבסוף אף הגיעו לכדי מלחמה בין שני השליטים ומדינותיהם בשנת 35 לספירה.
במהלך המלחמה שהה אנטיפס בקרבתו של נציב סוריה ויטליוס. ויטליוס זה הפך עד מהרה לאויבו של אנטיפס לאחר שאנטיפס דיווח לקיסר טיבריוס על הסכם שלום שכרת ויטליוס עם הפרתים כאילו הוא עצמו היה זה שכרת אותו. נקמתו של ויטליוס הגיעה כאשר טיבריוס ציווה עליו לצאת לעזרתו של אנטיפס שנחל סדרת תבוסות מול הנבטים. ויטליוס ניצל את העובדה שטיבריוס מת זמן קצר לאחר שהורה לו לעזור לאנטיפס וזנח את ההכנות למלחמה מול הנבטים, דבר שהביא את אנטיפס לכדי תבוסה.
לאחר מותו של טיבריוס עלה לכס הקיסר ברומא קליגולה, שנטה לצידם של ויטליוס ושל יוליוס אגריפס, אחיינו של אנטיפס שבשלב זה כבר היה שליט הבשן ומועמד לרשת את אנטיפס. אגריפס וויטליוס, סיפרו באוזני קליגולה כי אנטיפס מתכוון לבגוד בו וחבור לכוחות הפרתים למלחמה נגדו דבר שעורר את זעמו של הקיסר. אנטיפס נקרא לרומא להצהיר על כוונותיו, אולם קליגולה לא השתכנע מטענותיו כי הוא התכונן למלחמה בנבטים, ולבסוף הוא הדיח אותו מהשלטון, החרים את רכושו, הגלה אותו לגאליה וסיפח את ממלכתו לזו של אחיינו אגריפס.
שנת מותו של אנטיפס אינה ידועה, אולם לדבריו של ההיסטוריון בן התקופה יוסף בן מתתיהו, הוא ואישתו סיימו את חייהם בספרד.
