היוריסטיקה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
היוריסטיקה - Heuristic היא כלל חשיבה פשוט, מעין כלל אצבע, המציע דרך קלה ומהירה להגיע לתשובה, ללא התעמקות ובמחיר דיוק נמוך.
תוכן עניינים |
[עריכה] היוריסטיקת הזמינות
היוריסטיקת הזמינות מאפשרת לענות על שאלות באמצעות בחינת זמינות בזיכרון. למשל, האם יש בארץ יותר רופאי שיניים או יותר חקלאים? הנשאל ינסה להיזכר ברופאי שיניים ובחקלאים ששמע עליהם ויבדוק אילו בעלי מקצוע זמינים יותר בזיכרון.
פרופ' דניאל כהנמן ועמוס טברסקי ערכו ניסוי שבו נתבקשו נבדקים להעריך מה יש יותר - מילים שמתחילות ב-K, או שהאות השלישית שלהן היא K. מאחר שקל בהרבה למצוא מילים שמתחילות ב-K, זמינותן בזיכרון גבוהה יותר, ועל כן הנבדקים העריכו שהן שכיחות יותר.
בהתחשב בהיוריסטיקה זו ניתן לשער שמסעות פרסום יכולים להשפיע על ידי הפיכת אירוע או אובייקט מסוים לזמינים יותר בזיכרון ובכך לחולל שינויים באומדנות שעורכים אנשים. למשל, אם מפעל הפיס יציג בפרסומות משפחות רבות שזכו בפרס הראשון, הסיכוי לזכות ייראה בעיני הצופה גבוה יותר.
[עריכה] היורסטיקת ההדמיה
לפי היורסטיקת ההדמיה, ככל שקל יותר לדמיין אירוע, כך הוא נחזה כסביר ורלוונטי יותר. יש בה כדי להסביר מדוע אדם מתרגש אם "כמעט" נכח במקום פיגוע. קל לו לדמיין מצב שבו לא היה מתרחש צירוף המקרים שמנע ממנו להיות נוכח באסון.
בייחוס סיבתיות נוטים להשליך את האחריות הסיבתית לגורם שקל לדמיין את המצב בלעדיו. במידה והתרסק מטוס, וידוע שעלו עליו נוסעים בעלי מראה חשוד, טבעי יותר להצביע עליהם כגורם האחראי, גם אם בנוסף מציינים שמצב התחזוקה של המטוס היה גרוע ביותר.
[עריכה] היוריסטיקת ייצוגיות
היוריסטיקת ייצוגיות הוא מצב שבו בני אדם שופטים דברים כדומים על בסיס הדמיון ביניהם "על פניו", לעתים קרובות על בסיס תכונות שטחיות כמו מאפיינים עיקריים. היוריסטיקה זו זוהתה לראשונה על ידי עמוס טברסקי ודניאל כהנמן.
לפי טברסקי וכהנמן, היוריסטיקת ייצוגיות יכולה להסביר את הקושי שחווים אנשים בזיהוי רצפים אקראיים באמת, משום שאנשים מצפים לשינויים רבים יותר מאשר קיימים בפועל ברצף אקראי, במיוחד בציפייה שרצף קצר של אירועים אקראיים יהיה דומה או מייצג לרצפים ארוכים הרבה יותר של אותם אירועים. תופעה זו אחראית להטיות קוגניטיביות כמו אשליית הצבר ולכשלים לוגיים כמו כשל המהמר וכשל רגרסיה.
[עריכה] היורסטיקת העיגון והתיקון
היורסיטיקה זו משמשת לפתרון שאלות אומדן. בחיפוש התשובה פותחים עם אומדן מספרי מסוים, שנקרא עוגן, ומיד מתקנים אותו לפי מה שנראה מסתבר.
בניסוי מפורסם ביקשו מכלכלנים להעריך שיעורי ריבית. לקבוצת כלכלנים אחת נתנו עוגן באמצעות השאלה:"האם לדעתך שיעור הריבית יפחת מ-8%" ומייד אחר כך שאלו אותם לשיעור הריבית הצפוי לדעתם. לקבוצה שנייה הוצגה השאלה האחרונה, אחרי שנשאלו האם לדעתם ייפחת שיעור הריבית מ-14%.
הכלכלנים שניתן להם עוגן גבוה יותר, ארבעה עשר אחוז, חזו בממוצע שיעור ריבית צפוי גבוה יותר. ממצא זה מעיד על חשיבותה של ההיוריסטיקה, אפילו כאשר המדובר בבעלי מקצוע.
[עריכה] מחקר בישראל
חוקריהן החשובים של ההיורסטיקות היו הפסיכולוגים הישראלים דניאל כהנמן ועמוס טברסקי.
