היסטוריה של איי הבתולה של ארצות הברית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איי הבתולה של ארצות הברית היו מיושבים בראשיתם על ידי שבטי אינדיאנים שונים, ביניהם האינדיאנים הקאריביים [1] שנחשבו כתוקפנים וכאוכלי אדם, בניגוד לאראבאק [2] שנחשבו לשבט שוחר שלום.
הארופאי הראשון שביקר באיי הבתולה האמריקאיים היה כריסטופר קולומבוס, שהגיע למקום בשנת 1498. במהלך מאה השנים הבאות הוחזק האי בבעלות מדינות שונות, ביניהן אנגליה, ספרד, הולנד וצרפת, עד שעברו לבעלות דנית.
בשנת 1672 הקימה "חברת הספנות הדנית המזרחית" התיישבות ארופאית ראשונה על האי סנט תומאס [3], ובשנת 1773 רכשה את שאר האיים מידי חברת ספנות צרפתית שהאיים היו בבעלותה. בשנת 1754 הוכרזו האיים באופן רשמי כקולוניה של ממלכת דנמרק.
סחר העבדים הדני היה בשיאו, ואלפי עבדים יובאו לאיים לצורך עבודה בגידול קנה סוכר. מרד עבדים בשנת 1848, בנוסף לקולות מחאה מבית, חייבו את מושל האיים להכריז על ביטול העבדות באיים. לאחר ביטול העבדות איבדו האיים את מקור ההכנסה העיקרי שלהם כספקי קני סוכר למדינות המערב, ובהדרגה הפכו לנטל כלכלי כבד על דנמרק. בתחילת המאה העשרים ניסתה דנמרק למכור את השליטה באיים, ופנתה בעניין זה לממשלת ארצות הברית, אך העיסקה לא יצאה לפועל עקב אי נכונות מצד האמריקאים לשלם את המחיר הגבוה שדרשה דנמרק.
בשלבים הראשונים של מלחמת העולם הראשונה הופיעו באזור מספר רב של צוללות הצבא הגרמני, חשיבותם האסטרטגית של האיים הפכה מוחשית, והמשא ומתן על רכישת האיים חודש ביוזמת האמריקאים. בשנת 1917 רכשה ממשלת ארצות הברית את השליטה באיים מידי ממשלת דנמרק.
[עריכה] ראו גם
- ההיסטוריה של האיים הקאריביים [4]
 |
טריטוריית איי הבתולה של ארצות הברית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| בירה | שארלוט אמאלי | ||||
| ערים | |||||
| איים |
סנט קרואה · סנט ג'ון · סנט תומס · ווטר איילנד |
||||
| פארקים לאומיים |
הפארק הלאומי איי הבתולה · האתר הלאומי שונית האלמוגים של איי הבתולה · האתר הלאומי שונית האלמוגים של האי באף · האתר הלאומי ההיסטורי כריסטאנסטד · האתר הלאומי ההיסטורי מפרץ סולט ריבר |
||||
| גאוגרפיה | כלכלה | דמוגרפיה | היסטוריה | ||
