קנה סוכר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קנה סוכר | ||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מיון מדעי | ||||||||||||||
|
||||||||||||||
שם מדעי | ||||||||||||||
Saccharum |
קנה סוכר הוא סוג של צמח עשבוני רב-שנתי ממשפחת הדגניים. גבעוליו של קנה-הסוכר הם קנים גבוהים, המגיעים עד לגובה של 7 מ' בקירוב, והם מלאים ופרוקים לפרקים. הם נושאים עלים ארוכים ורחבים יחסית, ובקרקע יש להם קני-שורש.
עם הסוג קנה-סוכר נמנים כ-12 מינים, שרובם גדלים באזור הטרופי של חצי-הכדור המזרחי. המין החשוב ביותר בסוג זה הוא קנה-הסוכר התרבותי. מצמח זה מפיקים כיום יותר ממחצית כמות הסוכר הנצרך בעולם כולו, והוא עולה אפוא בחשיבותו על סלק הסוכר. ארצות גידולו העיקריות הן הודו וברזיל. גידול קנה-הסוכר החל כבר בימי קדם, ולראשונה, הפיקו ממנו סוכר בהודו ובסין.
רק בסוף המאה החמישית לספירה הועבר גידולו מערבה, לפרס ולארצות הים התיכון, ועם גילוי אמריקה, גם לעולם החדש. במלאות לצמחי קנה-הסוכר התרבותי שנתיים, אפשר לקצור את יבולם במשך שלוש שנים רצופות, ואז יש לחדש את המטע, אם על-ידי זריעתו מחדש ואם על-ידי שריפת הקנים. לאחר שנשרפו, מוציאים קני-השורש קנים חדשים. החלק התחתון של ה"קנה" הוא העשיר ביותר בסוכר.
[עריכה] לקריאה נוספת
- אורח חייהם של קוצרי קנה הסוכר מתואר ברומן "ציפורים מתות בסתר" מאת קולין מקאלוג.