היפרון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
היפרון הוא שם לכל אחד מהחלקיקים Ξ, Σ, Λ, Δ ו-Ω. אלו הם חמישה חלקיקים תת-אטומיים, השייכים למשפחת הבאריונים.
ההיפרון דלתא (Δ-, Δ0, Δ+, Δ++) מורכב מצירוף של קווארקים מסוג למעלה ולמטה, ומתפרק לפיון, ובנוסף פרוטון או נייטרון.
ההיפרון למבדה (Λ+c, Λ0) מורכב מקווארק אחד מסוג למעלה, אחד מסוג למטה, ואחד מסוג קסום או מוזר. היפרון הלמבדה הנייטרלי סיפק הוכחה ניצפית ראשונה לקיומו של הקווארק מסוג מוזר.
ההיפרון סיגמא (Σ-, Σ0, Σ+) מורכב מקווארק מוזר אחד, וצירוף של קווארקים מסוג למעלה ולמטה. להיפרון הסיגמא הנייטרלי יש את אותו צירוף קווארקים כמו של הלמבדה הנייטרלי (למעלה, למטה, מוזר), ומשום כך מתפרק מהר יותר מ-Σ+ (למעלה, למעלה, מוזר) או מ-Σ- (למטה, למטה, מוזר).
ההיפרון קסי (Ξ-, Ξ0) מורכב משני קווארקים מסוג מוזר וקווארק מסוג למעלה או למטה. הקסי הנייטרלי, Ξ0, המורכב מקווארק אחד מסוג למעלה ושניים מסוג מוזר, מתפרק והופך ללמבדה נייטרלי ופיון נייטרלי, שהם עצמם מתפרקים והופכים לאלקטרון ופוזיטרון; אלה מאיינים זה את זה, כך שבסופו של דבר מה שנראה הוא שקסי נייטרלי מתפרק ללמבדה נייטרלית ומשחרר תוך כדי כך קרינת גמא.
ההיפרון Ω- מורכב משלושה קווארקים מסוג מוזר. גילויו היה הצלחה אדירה בתחום חקר הקווארקים, כיוון שהוא נתגלה לאחר שקיומו, מסתו ותוצרי ההתפרקות שלו נחזו זה מכבר.
