שיחה:הלכה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רועי, שלום,

• אני לא אתווכח איתך על שטויות כמו איך לקרוא לבחור, רבי יהודה הנשיא או יהודה הנשיא. דווקא לפי הקישור שאתה שלחת, יש הסבר למקרים בהם בהם התואר הוא חלק מהשם. במקרה שלפנינו התואר הוא אפילו השם. כלומר יש הקוראים ל"רבי יהודה הנשיא" פשוט "רבי", אני מניח שזה בגלל חשיבותו בעיניהם. לדעתי איך שאני כתבתי עדיף, אבל אם תרצה להשאיר, לא אכפת לי.
• בכל מקרה, אני מתקן את מה ששינית ל"היהודי המאמין" ל"האדם", מכיוון שלא רק יהודים מצווים, ולא רק מאמינים מצווים. פשוט המאמינים בוחרים להקיים את מה שהם מצווים בו. לפי ההלכה - כולם מצווים.

בקשר לשם של הנשיא, זה פשוט פועל יוצא של מה שכתוב בהוראות, שאם התואר הוא חלק מהשם יש לעשות הפניה מהשם עם התואר לשם בלי. בקשר לאדם מאמין/כל אדם, אני מניח שאתה צודק, כיוון שנכתב לפני זה לפי האמונה היהודית, ככה שאני מניח שזה מציג את העניין בצורה מדויקת יותר.--[[משתמש:Roybb95|רועי | (שיחה) |]] 19:42, 15 אוג' 2004 (UTC)

רק הבהרה, השם הפרטי שלו זה יהודה. "הנשיא" זה התואר שלו. וגם "רבי" זה התואר שלו. (לא היו אז שמות משפחה). בכל מקרה, יש הקוראים לו רק "רבי", למרות שיש הרבה אנשים עם התואר רבי... ושם זה "רבי" הפך להיות כשמו המקובל.

אמנם אנחנו לא דנים בזה, ולא מתווכחים וזו רק הבהרה, אז בוא נודה על האמת ונדון בזה כמו שצריך :-) זה שהנשיא הפך להיות חלק משמו, זה דבר אחד, אבל זה לא אותו דבר כמו רבי, שזה תואר שקיים לגבי הרבה אנשים, ולא רק לו. ככה שהטיפול בהם במילא צריך להיות שונה. אז הנשיא הופך לחלק משמו (הרי אי-אפשר לכתוב רק יהודה, ובמילא זה גם יסתור את הסעיף על שמות מקובלים), ואילו רבי, שקיים אצל אנשים רבים, אינו חלק מן השם. הנשיא זה חלק מן השם הנפוץ, ולכן נפעל לפי הסעיף של השמות הידועים, ואילו רבי זה שם שמשותף לאנשים רבים, ועל כן פה הכף נוטה יותר לכיוון ציות לסעיף על שמות תואר. אבל זה רק בדרך אגב :-)--[[משתמש:Roybb95|רועי | (שיחה) |]] 20:07, 15 אוג' 2004 (UTC)

לפי הידוע לי אם תאמר "רבי" אמר X, יבינו שאתה מדבר דווקא על יהודה הנשיא. :) עד כדי כך ש"רבי" הפך להיות ממש שמו. עדיף לשאול מישהו שמבין ביהדות הרבנית יותר ממני. יכול להיות (כמו תמיד) שאני טועה! --נריה הרואה 20:31, 15 אוג' 2004 (UTC)

אין שום משמעות לערך עקיבא, אלא לערך רבי עקיבא, ואין שום משמעות ליהודה הנשיא, אלא לרבי יהודה הנשיא. רבי (סגול תחת הרי"ש) הוא אכן כינוי מקובל לו. 132.70.218.92

אני מסכים איתך--נריה הרואה 06:35, 16 אוג' 2004 (UTC)

המשנה לא כתובה בצורה פסקנית ותמציתית, אלא מביאים בה את עמדות כל הצדדים. זה אחת הראיות של אלה שמוכיחים שרבי לא התכוון ליצור ספר הלכות, אלא אוסף הלכות (אנתולוגיה) כך דברי ח' אלבק למשל.--נריה הרואה 06:46, 16 אוג' 2004 (UTC)

קצת הסבר לגבי כוונתי. המשנה כתובה באופן תמציתי וזה ברור. זאת אומרת שהיא לא מביאה טעמים ומחשבות ולא מתפלפלת לגבי מקורותיה, כמו בתלמוד, אלא כתובה בצורה תמציתית וחדה תוך קימוץ במילים, והבאת דעות חותכות לכאן ולכאן.

לגבי פסקני, התכוונתי שהיא פוסקת הלכות ולא מביאה דעות, וכאשר יש מחלוקת שלא הוכרעה, הפסיקה שלה היא להביא את הדעות השונות, אבל לעיתים רבות כשאין מחלוקות, היא מביאה רק דעה אחת ואז היא בוודאי פוסקת.

מעבר לכך, אפשר להביא ריבוי דעות ולפסוק כמו שעושה הרב עובדיה, שבעצם משתמש ברב גוניות של הידע מתוך מגמה להגיע להכרעה, וגם במשנה לעיתים רבות אנו יודעים מראש, שכאשר יחיד ורבים הלכה כרבים. ולכן אף כשמובאת דעת מיעוט, זה כאילו נכתב לפרוטוקול, שיש דעה כזו, אבל באמת ההלכה לא כמותו.--אפי ב. 07:00, 16 אוג' 2004 (UTC)

השאלה המרכזית כאן היא מה הייתה כוונתו של רבי בכתיבת (או עריכת) המשנה:

ישנה גישה של חוקרים כמו אלבק וגולדברג, שטוענת שרבי רק אסף את המשניות שהיו לפניו, והתכוון ליצור אנתולוגיה מתוך מטרה חינוכית בעיקר, כדי להקל על הלימוד. הלכה סתומה לפי דעה זו היא לא פסיקה, אלא פשוט הלכה שלא נאמר שם אומרה. חוקרים אלה אומרים שהעובדה שנכתבו כל הדעות מראה שאין כאן ספר הלכות, אלא אוסף של הלכות - בו אין פסיקת הלכה. ולכן היא לא יכלה להיות מודל לספרי הלכה. (תשווה אותה למשנה תורה של הרמב"ם למשל) הכללים שאתה אומר הם כללים, לפסיקת הלכה, והם אינם קשורים למשנה, כי רבי לא לקח את דעת הרבים ציין רק אותה ואמר שזו ההלכה.

גישה אחרת אומרת שרבי סתם בכוונה משניות, כדי לפסוק הלכה.

בכל מקרה, אפר להציג בערך את שתי הגישות, או לא להיות פסקניים לצד אחד או אחר. - נריה.

---

הטענה העיקרית התומכת בהכנסת רבי לשם היא ש"אם תאמר "רבי" אמר X, יבינו שאתה מדבר דווקא על יהודה הנשיא". זה אולי נכון בקהילה מסוימת של אנשים, אך לא נכון ככלל. לכן, אני מתייחס בצורה שונה לרבי ולנשיא. בהקשר של נשיא, הכף נוטה יותר לכיוון של טיפול עפ"י הסעיף של השמות הנפוצים, ואילו ברבי הכף נוטה יותר לכיוון הטיפול עפ"י שמות תואר, כי אולי יש אנשים שבשבילם זה שם המתייחס רק אליו, אבל יש אנשים שבשבילם אין לזה יותר חשיבות מאשר לתואר דוקטור לפני השם. אבל כל הדיון הזה הוא טפשי למדי, שכן ערך כזה אפילו לא קיים, כך שאני מציע לעצור את זה כאן.--[[משתמש:Roybb95|רועי | (שיחה) |]] 06:58, 16 אוג' 2004 (UTC)

צריך לבדוק איזה מינוח יותר מקובל. - --נריה הרואה 07:22, 16 אוג' 2004 (UTC)

בהקדמת הרמב"ם לפירוש המשנה (http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/hakdama/10-2.htm. הפרק השישי - [עניינו] לגלות הסתום משמותם. ואני מצטט:
ו"רבי" - הוא רבנו הקדוש, והוא: רבי יהודה הנשיא, השישי להלל הזקן - והוא מחבר המשנה. (עד כאן) מלח השמים 03:01, 2 אוק' 2004 (UTC)

בינתיים ראיתי בויקיפדיה:איך לתת שם למאמר את הדברים אליהם התייחס רועי. ונוצר אצלי ספק. יתכן, שבמקרהו של רבי יהודה הנשיא יש חריגה מהכללים ואולי לא. קשה להכריע. גם אם יוחלט שלא לחרוג מהכללים וודאי שיש לתת הפניה מהערכים רבי ורבי יהודה הנשיא לשם הערך המרכזי שיבחר מלח השמים 14:35, 2 אוק' 2004 (UTC)

אין בעיה עם הפניות, אך לא צריך לעשות דין מיוחד לאדם ספציפי, ללא קשר לתרומתו לחברה האנושית. רבי זהו תוארו ולא השם. במילה "רבי" אפשר לעשות פירושון שיפנה הן לרב והן לנשיא. כפי שרועי העיר, לחלקנו למילה "רב" אין שום משמעות פרט לתואר ובעיני היא לא שווה יותר מכל תואר אחר למשל פרופ' או ד"ר. גילגמש 14:40, 2 אוק' 2004 (UTC)

באנציקלופדיה העברית ובאנציקלופדיה "יבנה-לרוס" רבי יהודה הנשיא מופיע באות יו"ד תוך ציון "רבי" בתחילת שמו. בכך הן מיישמות את העיקרון, שמקובל גם בויקיפדיה, להשמיט תואר משמו של אדם. חרף כל זאת, נראה לי שבמקרה ספציפי זה, אכן הפך התואר רבי לחלק אינטגרלי משמו, ולכן יש להשאיר את הערך רבי יהודה הנשיא, וליצור הפניה אליו מהערך יהודה הנשיא. זהו יוצא מן הכלל, ולא נושא למלחמה. דוד שי 15:22, 2 אוק' 2004 (UTC)

[עריכה] יחס הרמב"ם לירושלמי

אני אשמח אם מישהו יבסס את הטיעון הכתוב במאמר לפיו "כאשר הייתה מחלוקת בין הבבלי לירושלמי, העדיף הרמב"ם את הירושלמי". אינני בקיא כל כך בחקר משנתו ההלכתית של הרמב"ם אבל ככל הידוע לי זה לא נכון. אסי אלקיים 09:14, 13 מרץ 2006 (UTC)

בדיוק אתמול קראתי ביחוה דעת של מו"ר הגר"ע שליט"א בחלק הראשון את כללי הפסיקה. בנו המסכם כותב בפירוש כי ידוע שהרמב"ם העדיף את לשון הירושלי מאשר הבבלי. פורים שמייח וצום מועיל. היהודי ּ ה' הוא המלך! ּ שיחה 09:44, 13 מרץ 2006 (UTC)

תודה רבה על ההפניה. הציטוט המדויק הוא "דרך הרמב"ם לפסוק כהירושלמי", אבל ניתן להבין את זה בשני אופנים: א) דרך הרמב"ם לפסוק כהירושלמי במקום שחולק על הבבלי וכך אתה הבנת. ב) אני מבין את זה אחרת: דרך הרמב"ם להכריע כמו הירושלמי במקום שאין התייחסות בכלל בבבלי. זהו נושא שקראתי פעם (אני לא זוכר איפה) שיש עליו מחלוקת פוסקים: האם במקום שהבבלי לא הכריע ויש התייחסות בירושלמי - האם במקרה כזה הירושלמי מחייב או שאפשר לפסוק גם באופן אחר (לפי תוספתא למשל). ועל זה כותב הגר"ע שליט"א שדעת הרמב"ם היא שהירושלמי מחייב במקום שאין הכרעה בבבלי ואין אפשרות לפסוק בניגוד לירושלמי. אם יש לך 'יביע אומר' (אין לי בבית) אני אשמח אם תבדוק את ההפניה לשם: יביע אומר חלק ד' עמוד קס"ד (אורח חיים סימן לה). זה המקור שהובא ביחוה דעת לכך שדרך הרמב"ם לפסוק כהירושלמי, וכך נוכל לברר האם אתה הבנת נכון או אני. פורים שמח וצום מועיל גם לך אסי אלקיים 10:40, 13 מרץ 2006 (UTC)

עכשיו שמתי לב שלפי הקישור הזה הרמב"ם דווקא סובר שפוסקים כמו הבבלי כאשר הוא חולק על הירושלמי וכך אכן נראה לפי ההפניה להקדמה לפירוש המשנה. שם באמת כותב הרמב"ם שעל התלמוד של רבינא ורב אשי, הוא התלמוד הבבלי, עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע ומבכר אותו על פני הירושלמי. לכן החלטתי למחוק כל ההתייחסות הזאת עד שמישהו יוכיח אחרת, כיוון שכאן כבר מדובר בדברי הרמב"ם שחור על גבי לבן. אסי אלקיים 20:36, 15 מרץ 2006 (UTC)

בדקתי ביביע אומר, ומסתברא דכדרך קמייתא אזלינן וכהבנתי. מדובר שם על מחלוקת עניפה (יהודים...) שהגר"ע מביא דאיתא מח' בבלי, והרמב"ם למרות דבד"כ פוסקים כרב יוסף בעניין ההוא, פוסק הרמב"ם כרבה וזאת ע"פ ירושלמי. כך נ"ל ועדיין אעיין עוד בסוגייה ארוכה זו (איזה דף, בלי עין הרע...) ואשתדל לכתוב תשובה יותר מפורטת. ודו"ק, וצע"ג וכו' היהודי ּ ה' הוא המלך! ּ שיחה 16:29, 19 מרץ 2006 (UTC)

אוסיף עוד משהו ששמתי לב עכשיו (אני לא מאמין שאני ער באחת בלילה...), כאן 1 יש כל מיני פסקים וכללים להלוכע - באות י"ג לקראת הסוף מובא: "וידוע שכמה פעמים פוסק הרמב"ם כירושלמי נגד הבבלי ועל כן שתק הרמב"ם: שו"ת אבני נזר חלק חו"מ סימן קצב וחלק או"ח סימן קמד. וסימן שעו.וחלק יו"ד סימן תנא. וחחו"מ סימן נה". בפירוש. מי שמעוניין עיי"ש. גיט נאכט או יום טוב ושלום לכולם. שיהיה לעם ישראל רק טב ומהר! יש רק שבוע וחצי לעשות פנים אל פנים ואני כנראה אהיה עסוק בזה בשבוע וחצי הקרובים אי"ה. אז להתראות (אא"כ אני אקפוץ באחת בלילה...) היהודי ּ ה' הוא המלך! ּ שיחה 22:56, 19 מרץ 2006 (UTC)

[עריכה] תוסיפו

תוסיפו את הספר ספר המצוות לרמב"ם