תלמוד ירושלמי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
|
התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה. ההרחבה בה נוקט הירושלמי ממצעת בין ההרחבה המזערית הקיימת במספר מקומות בתוספתא לבין ההרחבה הארוכה והמפותחת, כפי שהיא בתלמוד הבבלי הוא כולל בתוכו את לימודם של האמוראים מארץ ישראל ומבבל על המשנה וכן על תחומים אחרים. החומרים שבו נערכו בארץ ישראל במאות השלישית והרביעית. ככל הנראה עריכתו נעשתה לאחר 370 לספירה. עריכתו מיוחסת במקורות לאמורא רבי יוחנן, שהיה מגדולי האמוראים של התלמוד הירושלמי. אך נראה שהעריכה נעשתה הרבה שנים אחריו. מסכת נזיקין שונה באופיה מן התלמוד הירושלמי כולו, והיא משקפת כנראה עריכה מוקדמת יותר שלו.
תוכן עניינים |
[עריכה] נוסח התלמוד הירושלמי
התלמוד הירושלמי מכיל התייחסויות למשנה שונה מזו שמתייחס אליה התלמוד הבבלי. יש הסבורים כי היו קיימות שתי מהדורות משנה, האחת בארץ ישראל והשנייה בבבל. ניתן, עם זאת, להראות כי בארץ ישראל היה נוסח משנה "נזיל" יותר מאשר בבבל, וכמה שינויים בין נוסחי המשנה שלנו מוסברים על ידי סוגיות הדנות בעניין בתלמוד הירושלמי - דוגמה מובהקת היא המשנה הראשונה בפרק רביעי במסכת בבא בתרא.
התלמוד הירושלמי שרד בידינו בעותק אחד שלם בלבד, הוא כתב יד סקליגר 3 (Or. 4720) שבספריית האונברסיטה של ליידן ("כתב יד ליידן"), שנכתב על ידי ר' בנימין בן צדקיה הרופא ממשפחת הענוים בשנת 1289. כתב יד זה, יחיד במינו בעולם, הועתק גם הוא מכתב יד יחיד. כך שלמעשה כל מחקר הירושלמי בנוי על כתב יד זה באופן כמעט בלעדי. דפוס וינציה של הירושלמי (רפ"ג) הועתק גם הוא מכתב יד זה, לאחר שתוקן בידי חבר תלמידי חכמים. כל שאר דפוסי הירושלמי הועתקו מדפוס וינציה, כך שהנוסח בהם הוא חסר משמעות מבחינת תולדות הנוסח של הירושלמי. כתבי יד אחרים מכילים חלקים (קטנים יחסית) מן הירושלמי: כתב יד וטיקן Ebr. 133 מכיל את סדר זרעים ומסכת סוטה וכתב יד אסקוריאל G-I-3 מכיל את מסכת נזיקין, והוא יצא לאור על ידי א"ש רוזנטל ושאול ליברמן. קטעים רבים מן הגניזה הקהירית וקטעי כריכה מספריות אירופיות מעידים גם הם על נוסח הירושלמי. חלקם הגדול התפרסמו על ידי לוי גינזבורג בספר "שרידי ירושלמי" (ניו יורק, 1909). באשכנז היה נפוץ "ספר ירושלמי", שהוא שילוב של התלמוד הירושלמי בצורה מעובדת יחד עם חיבורים אשכנזיים שונים, כמו ברייתא דנידה. "ספר ירושלמי" זה צוטט בראבי"ה ובאור זרוע והיה עד לאחרונה היפותזה בלבד, שנועדה להסביר מודע קטעים שהראשונים הללו מצטטים בשם "ירושלמי" אינם בירושלמי לפנינו. קטעי כריכה שהוציא לאור יעקב זוסמן מכריעים שספר מעין זה אכן היה קיים, והוא כנראה המקור לדברי הראשונים האשכנזים הללו. הרמב"ם כתב, כנראה "הלכות ירושלמי" בדומה לספר ההלכות שלהרי"ף. קטעים ממנו נמצאו בקהיר ויצאו לאור בידי שאול ליברמן. משיבושים משותפים בכל נוסחי הירושלמי, נראה כי היה טופס כתוב אחד, משובש, שהוא המקור לכל נוסחאות הירושלמי שבידינו.
[עריכה] מאפיינים מרכזיים
התלמוד הירושלמי כתוב ארמית גלילית. שפה זו מתועדת גם בתרגומים לתורה שמוצאם מארץ ישראל. בעבר נטו לחשוב שכתיבו של הירושלמי שונה מן הכתיב ה"בבלי", אך ממצאי כתבי יד וקטעי גניזה גילו שאין לדבר אחיזה במציאות. התלמוד הירושלמי בנוי "שמועות" (כניסוחו של יעקב זוסמן), ולא "סוגיות", כמו בבבלי. הירושלמי אינו נוטה לשאול שאלות הבהרה דידקטיות או להסביר את עצמו. סוגיות רבות בירושלמי מקבילות זו לזו, באופן כמעט מדויק. לעתים ניכר בהן שיבוש המעיד על מקור כתוב, כמו דילוג שורה.
[עריכה] הבדלים במסכתות
בשונה מהתלמוד הבבלי, בירושלמי ישנן מסכתות על כל סדר זרעים שעוסק ברובו במתנות עניים ועוד מצוות חקלאיות הנוהגות רק בארץ ישראל. שלוש מהמסכתות בתלמוד הירושלמי הנמצאות בידינו כיום הן קטועות:
- נידה יֶשְנָה רק עד לפרק השלישי - לפי התוספות בבבלי נידה סו ע"א משתמע, שמסכת זו המשיכה בתלמוד הירושלמי לפחות עד לפרק השביעי.
- מכות יֶשְנָה רק עד לפרק השני - משניות הפרק השלישי מודפסות כהשלמה למסכת. נ' וידר הצליח לשחזר את הפרק השלישי, והוא מודפס בנספח ל"הלכות הירושלמי להרמב"ם", שהוציא לאור שאול ליברמן.
- שבת יֶשְנָה רק עד לפרק העשרים.
חסרון פרקים זה נובע משילוב של שני גורמים: ריבוי הסוגיות המקבילות, ומנהג הסופרים, המתועד למשל בכתב יד וטיקן 30 של בראשית רבה להפנות לסוגיות המקבילות באמצעות ההוראה "גרש", כלומר "קרא", בתוספת מראה מקום. ברבות הימים נשמטו ההורואת, וגם הסוגיות אליהן הפנו, ונשארו פרקים "ריקים".
[עריכה] פרשני הירושלמי המסורתיים
[עריכה] המפרשים העיקריים
- פירושי הרב דוד פרנקל: מהווים את הפירוש היסודי על התלמוד הירושלמי פירושים אלו לא נתחברו על כל הירושלמי.
- קרבן העדה (מעין פירוש רש"י)
- שיירי קרבן (מעין פירוש תוספות)
- פירושי הרב משה מרגלית: שאמנם לא ידע על פירושו של דוד פרנקל, אך פירושו נראה כחופף במקרים רבים. אחר שהושלמו המקומות אותם הרב פרנקל לא פירש, חֻבַּר פירוש גם במקומות אותם הרב פרנקל פירש.
- פני משה (מעין פירוש רש"י)
- מראה הפנים (מעין פירוש תוספות)
- פירושי הרידב"ז: שלא כמו שני הפירושים האחרים, פירוש זה נתחבר כולו כתוספות.
- רידב"ז (מעין פירוש תוספות קצר)
- תוספות רי"ד (מעין פירוש תוספות ארוך)
[עריכה] פרשנים מסורתיים נוספים
לבד משלושת הפרשנים העיקריים, אלו הם פירושים נוספים של הירושלמי: פירוש מבעל ספר חרדים - פירושו של רבי אלעזר אזכרי (על מסכת ברכות ומסכת ביצה). פירוש רבי שלמה סיריליאו - פירושו של רבי שלמה סיריליאו (מחכמי צפת לאחר גירוש ספרד), על סדר זרעים ומסכת שקלים.
- יפה עינים - פירוש הנמצא במסכת בתלמוד הבבלי ועורך השוואות בינה לבין המסכת בתלמוד הירושלמי.
- רוח זקנים - חיבורו של שפ"ן הסופר (רבי שמואל שרגא פייגל זווין).
- שדה יהושע - פירושו של רבי יהושע בנבנישתי מתורכיה, על חלק מסדר זרעים וסדר נזיקין.
- ציון ירושלים - פירושו של רבי יוסף שאול נתנזון מלבוב.
- פירוש רבי אליהו מפולדא – פירושו של רבי אליהו מפולדא (בגרמניה). הפירוש כתוב כהערות רמזים גרסאות שונות ופלפולים בדברי הירושלמי.
- שערי תורת ארץ ישראל - פירושו של הגאון ר' זאב וולף רבינוביץ מבריסק. הפירוש נתון כספר אחד על כל הירושלמי, עיקרו הגהות ומיעוטו פירושים. כמו כן כתב המחבר את "שערי תורת בבל" על התלמוד הבבלי.
- הגהות הירושלמי - פירושו של ר' חיים אלעזר שפירא אדמו"ר ממונקטש, בעל שו"ת "מנחת אלעזר".
- עלי תמר - פירושו של ר' יששכר תמר.
<! -- מחקר התלמוד הירושלמי >
[עריכה] מסכתות התלמוד הירושלמי
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
- שפ"ן הסופר, חומת ירושלים
- שלמה גורן, הירושלמי והגר"א
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: תלמוד ירושלמי |
||
 טקסט בוויקיטקסט: תלמוד ירושלמי |
- תלמוד ירושלמי מבואר - ביאור 'ידיד נפש'
- אגדות התלמוד הירושלמי - סקירה בנושא מאתר 'דעת'
- התלמוד הירושלמי - לימוד דף ירושלמי יומי ברשת
