המאוזוליאום של גאלא פלקידיה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המאוזוליאום של גאלא פלקידיה הוא מבנה המאוזוליאום של גאלא פלקידיה, בתו של הקיסר הרומי תאודוסיוס הראשון מאשתו השנייה, גאלא. המבנה, אשר נבנה בין השנים 425-430 לספירה , ממוקם ברוונה, איטליה. האתר נחשב לאחד המבנים החשובים בראשית התקופה הביזנטית בזכות חשיבות הפסיפסים שבו להבנת האמנות האמנות של ראשית ימי הביניים. המבנה נכלל ברשימת אתרי המורשת העולמית של ארגון אונסק"ו החל משנת 1996.
[עריכה] המבנה
המאוזוליאום נבנה בשוליה של כנסיית סנטה קרוצה (s. Croce} והוקדש לכבוד הקדוש לורנס (בלטינית: Laurentius). לצד גאלא פלקידיה נקברו במאוזלאום הקיסר הונוריוס, אחיה של גאלא, הקיסר קונסטנטיוס השלישי, בעלה של גאלא והקיסר ולנטיניאנוס השלישי, בנה. יש הסוברים כי זה אינו מקום הקבורה של גאלא פלקידיה כיוון שידוע כי היא נפטרה ברומא[1].
צורתו של המבנה משלבת בין קפלת מרטירים לבין קבר אימפריאלי [2] לכדי יצירת מבנה מרכזני. צורתו של מבנה עשוי לבנים זה, היא כשל צלב, אשר שתיים מזרועותיו מעט ארוכות יותר בהתאמה. בהצטלבות הזרועות הוקם מבנה גובה הנשען על קשתות ועל פנדינטיבים. קירותיו הפנימיים של המבנה מצופים שיש ואילו הקשתות והלונטות (צורות של חצי-עיגול הצמודות לקיר) מחופות בפסיפסים. פסיפסים אלו, אשר הקנו למבנה את פרסומו, עשויים ברמה טכנית גבוהה מאוד, ומתארים נושאים המשקפים את האיקונוגרפיה של האמנות הנוצרית המוקדמת. בין הפסיפסים ובהם נושאים פיגורטיביים, מופיעים פסיפסים הנושאים דגמים גאומטריים, באופן דומה לפסיפסים במאוזוליאום של סנטה קונסטנצה.
בכיפת המבנה מופיע פסיפס המתאר שמיים כחולים ובמרכזם צלב המוקף במעגלים של כוכבים. בכל אחד מארבעת שולי הכיפה מתוארים ארבעת האוונגליסטים, אשר חיברו את ספרי הבשורה השונים. האוונגליסטים מתוארים בצורה סמלית כבעלי חיים מכונפים.
באחת הלונטות מופיע המרטיר לורנס מרומא (Lawrence of Rome). הוא מתואר הימין הקומפוזיציה כקדוש בעל הילה. הוא אוחז בצלב ובספר כסימן לאמנותו הנוצרית. במרכז מתוארת סבכת ברזל ומתחתיה אש, עליה הוא עונה. הקומפוזיציה של תיאור זה מכילה חלון ממשי המופיע במרכז הלונטה. יש אשר ראו בתיאור זה כעדות לכך שהמבנה שימש כמקום המרטיריום של הקדוש, אולם סברה מהיימנה יותר מניחה כי היה לקדוש זה משמעות מיוחדת בעיני גאלא פלקידיה [3].
פסיפס נוסף, המופיע בלונטה, מראה נושא בעל משמעות איקונוגרפית נוצרית ואשר מכונה "הרועה הנאמן" (The Good Sheperd). בפסיפס מתואר גבר צעיר הלובש טוניקה מוזהבת ונועל סנדלים. הוא אוחז צלב מוזהב וסביב ראשו הילה. הרועה יושב בתוך תיאור נוף וסביבו חמש כבשים. ג'נסין בספרה אודות האיקונוגרפיה הנוצרית מתארת משמעותיות שונות העולות מתיאור זה. פרשנות אחת היא כי התיאור בעיני המתבונן בן התקופה היתה, כנראה, כסמל לביטחון הנוצרי כשהוא מופיע לצידו של הכוח החילוני. משמעות אחרת, הנסמכת על ספרות מן התקופה, רואה ברועה כסמל לישו אשר הקריב את חייו למען האנושות [4].
[עריכה] הערות שוליים
- ^ Rodley, Lyn, Byzantine Art and Architecture, An Intreduction, Cambridge University Press, Cambridge, 1994, p. 40.
- ^ Krautheimer, Richard, Early Christian and Byzantine Architecture, Peguin Books Ltd, Middlesex, England, pp. 192-193
- ^ Rodley, Lyn, Byzantine Art and Architecture, An Intreduction, Cambridge University Press, Cambridge, 1994, p. 40.
- ^ Jensen, Robin Margaret, Understanding Early Christian Art, Routledge, London, 2000, p.40
[עריכה] קישורים חיצוניים
- Lisa Ontiyoh West, "Re-Evalvuating the Mauseleum of Galla Placidia"
מיזמי קרן ויקימדיה | ||
---|---|---|
![]() |