הסיודוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

פסל ראש מהמוזיאון הלאומי בנאפולי. עד לאחרונה נחשב כפסל של סנקה, וכיום יש הרואים בו פסל של הסיודוס.

הֵסִיוֹדוֹס (יוונית: Ἡσίοδος) היה משורר אפי יווני מוקדם, שחי במאה השמינית לפנה"ס. כבר במאה החמישית לפנה"ס התווכחו מלומדים האם הומרוס קדם להסיודוס או להיפך. רוב המלומדים המודרניים סבורים ששירת הומרוס קודמת בכמה עשורים לשירת הסיודוס.

הסיודוס היה איכר בחבל בויאוטיה ביוון, ופקד לעתים קרובות את הר הליקון, משכנן של המוזות. בשירתו הוא מספר כיצד העניקו לו המוזות את יכולת השירה האלוהית, כשרעה את עדריו על ההליקון. שירתו כתובה במשקל האפי, הקסמטר דקטילי.

מקור הפרטים המועטים הידועים על חייו של הסיודוס הוא המסופר בשירותיו: בתחילת שירתו עבודות וימים, מספר הסיודוס על סכסוך משפטי בינו לבין אחיו, פֵּרְסֵס שמו, בענין ירושת אביהם, שבו הפסיד הסיודוס. פרסס מתואר כהולל חסר אחריות, והשירה הזו ממוענת אליו כמסר דידקטי ללמדו אורח חיים הגון ונבון של איכר בן התקופה. כמו כן מוזכרת גם תחרות משוררים בכאלקיס אשר באי אֵוּבוֹיָה, מצפון לחבל אטיקה, שבה זכה הסיודוס בחצובה (תלת-רגל). על בסיס אזכור זה של תחרות נרקם בדורות מאוחרים יותר סיפור על תחרות שירה בין הומרוס להסיודוס. לסיפור אין שחר, ככל הנראה.

בנוסף לעבודות וימים (תורגם לעברית גם בשם מעשים וימים), חיבר הסיודוס שירה נוספת, מפורסמת יותר, בשם תיאוגוניה ("הולדת האלים"); בחיבור זה מפרט הסיודוס את הגנאלוגיה של האלים האולימפיים, ושל אלים וגיבורים נוספים, כמו גם את היווצרות העולם. היצירה משמשת מאז ועד היום מקור מיתולוגי חשוב ביותר.

מיוחסות להסיודוס גם שירות אחרות, כגון "מגן הראקלס", ו"קטלוג הנשים", אך מדובר ככל הנראה ביצירות מאוחרות שמחקות את הסיודוס או משתייכות לאותה מסורת שירה, ורובן אבדו ושרדו מהן רק קטעים בודדים (פרגמנטים).

[עריכה] תרגומי יצירותיו לעברית

הסיודוס, שירת הסיודוס (מעשים וימים, תיאוגוניה, מגן הראקלס), תרגם שלמה שפאן, מוסד ביאליק, 1956.
הסיודוס, עבודות וימים, תרגם אהרן שבתאי, הוצאת שוקן, 2004. (הנספח כולל גם קטעים גדולים מן התיאוגוניה).