הר גריזים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

הר גריזים: מבט מהר עיבל, מתחתיו שכם

הר גריזים (המכונה גם הר הברכה, בספרות השומרונית - הרגריזים) הוא שמו של גוש הררי גדול מדרום לעיר שכם. פסגתו של ההר בגובה 881 מ' מעל פני הים והוא מתנשא כ-450 מ' מעל סביבתו. ההר הוא חלק מהרי שומרון.

ההר בנוי משני רכסים עיקריים הנמשכים מדרום מזרח לצפון מערב. הרכס הצפוני אורכו כ-4 ק"מ ורוחבו כקילומטר, ובחלקו המזרחי נמצאת פסגת ההר. הרכס הדרומי אורכו כ-2.5 ק"מ ורוחבו כ-1.5 ק"מ. שני הרכסים מחוברים ביניהם במזרח. מצדו המזרחי של הרכס הצפוני יוצאת שלוחה הנקראת תל א-ראס. למרגלות ההר נובעים מספר מעיינות.

היישובים המצוים סביב לרכס הנם: שכם (מצפון), כפר קליל (ממזרח), בורין ומדמא (מדרום) וערק בורין (ממערב). על הרכס הדרומי נמצא היישוב הר ברכה, ועל חלק מהרכס הצפוני נמצאת שכונה שומרונית.

[עריכה] זיהוי ההר

שומרונים על פסגת הר גריזים בחג השבועות (2006) על רקע קברו של השייח' ע'נאם

הר גריזים מופיע בתנ"ך במספר מקומות. בספר דברים מצווה משה על קיום טקס "השבעה" בהר גריזים והר עיבל לאחר כיבוש כנען בידי בני ישראל.

יש החולקים כיום על זיהויו של הר גריזים וטוענים כי הטעות בזיהויו נובעת מהתיישבותם של עמים זרים באזור לאחר חורבן ממלכת ישראל בידי אשור, אשר "אימצו" את השם גריזים להר עליו הם התישבו. לפי טענות אלה הר גריזים המקורי הוא הר כביר דהיום, והר עיבל המקורי הוא אותו הר עיבל של ימינו ושעליו נמצא המזבח. טענות אלו מסתמכות על הנאמר בדברים י"א ל':"הלא-המה בעבר הירדן אחרי דרך מבוא השמש... אצל אלוני מרה". דרך מבוא השמש לפי טענות אלו היא הדרך העולה לשכם ממזרח (מכיוון גשר דמיה דהיום) על בסיס נחל תרצה וכשמגיעים מהכיוון הזה למעשה מתייצבים בין שני ההרים- הר כביר והר עיבל. נוספת לכך הטענה כי על אף החפירות הארכיאולוגיות הרבות שבוצעו בהר גריזים, לא נמצאו שם השרידים ה"מתבקשים" של פולחן ישראלי, בעוד שדוקא על הר עיבל נמצא מזבח "ישראלי".

דעה נוספת שמפקפקת בנכונות זיהויו של הר גריזים עם ההר המקראי הועלתה כבר בתלמוד (ירו', סוטה ז' ג') - כנראה מתוך פולמוס עם השומרונים - ולפיה מדובר על שתי גבעות הסמוכות לגילגל שבעמק הירדן. גרסה זו גם אומצה על ידי נוצרים - כנראה מאותה הסיבה.

[עריכה] אתרים על ההר

חפירות ארכיאולוגיות על הר גריזים. ברקע: הר עיבל

הר גריזים מקודש לעדה השומרונית. על ההר עמד מקדש השומרונים שהוקם על ידי סנבלט השני במאה הרביעית לפנה"ס ונחרב בשנת 128 או 129 לפנה"ס על ידי יוחנן הורקנוס. כיום מתנהל על ההר מדי שנה טקס של זבח הפסח של השומרונים. ההר משמש כאתר עליה לרגל עבורם גם בסוכות ובשבועות.

על פסגת ההר מצוי קבר המיוחס לשייח' ע'נאם - מנכבדי שכם במאה ה-12. מסורות יהודיות ושומרוניות מזהות בקבר זה את קברו של חמור (נשיא שכם). בסמוך לקבר נמצאים שרידי כנסייה מהתקופה הביזאנטית.

מקור: http://he.wikipedia.org../../../%D7%94/%D7%A8/_/%D7%94%D7%A8_%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%96%D7%99%D7%9D.html

קטגוריות: אתרי המקרא | אתרים ארכאולוגיים בארץ ישראל | ארץ ישראל: הרים | יהודה ושומרון