השמינייה (מפלגת העבודה)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
השמינייה הוא כינוי לחבורה של שמונה פוליטיקאים במפלגת העבודה שכללה את חיים רמון, אברהם בורג, עמיר פרץ, יעל דיין, יוסי ביילין, נוואף מסאלחה, חגי מרום וניסים זווילי. יש הכוללים בקבוצה זו גם את אלי דיין ראש עיריית אשקלון. חברי "השמיניה", אשר נחשבו כממשיכי חוג הכפר הירוק, פעלו בשיתוף פעולה וסימנו את הדור הבא במפלגת העבודה אחרי שמעון פרס ויצחק רבין. הצפי היה שחיים רמון יתפוס את ראשות המפלגה כאשר השמינייה תעמוד מאחוריו.
באותה תקופה, אותם שמונה חברים אשר היוו את השמינייה סימלו את הסמן השמאלי של המפלגה ודעותיהם היו מקובלות ודומיננטיות במיוחד לקראת הבחירות לכנסת ה-12, ב-1988, ולקראת הבחירות לכנסת ה-13, בשנת 1992.
אחת הסיבות העיקריות להתפתחותה של השמינייה הייתה המעבר של בחירת הנציגים לכנסת במפלגת העבודה מ"ועדה מסדרת" לבחירות פנימיות במרכז המפלגה. אותה שיטה חדשה היא אשר גיבשה את השמינייה לעבוד יחדיו ולנסות לייצג את הדור הצעיר במפלגה.
למרות שההערכות היו שחיים רמון יתפוס את ראשות המפלגה, היו גם שטענו כי דווקא בורג הוא שיעמוד בראשות העבודה, אך ככל הנראה רמון ובורג החליטו שלא להתמודד זה כנגד זה, במקרה שיאלצו לכך.
לאחר בחירתו של אהוד ברק לראשות המפלגה, נגוזו התקוות של השמינייה לתפוס את המנהיגות במפלגת העבודה, וחבריה התפזרו לכיוונים שונים: עמיר פרץ עבר לעם אחד, יוסי ביילין ויעל דיין עברו למרצ-יח"ד - בעקבות כשלונם בבחירות המוקדמות בעבודה (אחרי פרישתו של אהוד ברק), בעוד שחגי מרום, אברהם בורג, נוואף מסאלחה וניסים זוילי (כמו גם אלי דיין) - פרשו מהחיים הפוליטיים. ב-2005 חזר עמיר פרץ למפלגת עבודה וניצח את שמעון פרס בבחירות לראשות המפלגה, ואילו חיים רמון עבר ל"קדימה" עם הקמתה.
