אשקלון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| אשקלון | |
 |
|
 |
|
| שם באנגלית | Ashqelon |
| מחוז | דרום |
| תאריך יסוד | 1951 |
| אוכלוסייה | 106,600 תושבים |
| צפיפות אוכלוסייה | 2,231 אנשים לקמ"ר |
| שטח שיפוט | 47,788 דונם |
| ראש העירייה | רוני מהצרי |
| דירוג חברתי-כלכלי | בינוני-נמוך (4 מתוך 10) |
 |
|
| אוכלוסיה לפי גילאים | |
| גילאי 0 - 4 | 7.8% |
| גילאי 5 - 9 | 7.8% |
| גילאי 10 - 14 | 7.9% |
| גילאי 15 - 19 | 8% |
| גילאי 20 - 29 | 15.2% |
| גילאי 30 - 44 | 18.1% |
| גילאי 45 - 59 | 18% |
| גילאי 60 - 64 | 3.5% |
| 65 ומעלה | 13.7% |
| חינוך | |
| סה"כ בתי ספר | 43 |
| – יסודיים | 31 |
| – על-יסודיים | 20 |
| תלמידים | 19,348 |
| – יסודיים | 10,294 |
| – על-יסודיים | 9,054 |
| מספר כיתות | 666 |
| ממוצע תלמידים לכיתה | 29.1 |
| לפי נתוני הלמ"ס לסוף שנת 2004 | |
| http://www.ashkelon.muni.il | |
אשקלון היא עיר במחוז הדרום בישראל, במישור החוף הדרומי, על חוף הים שבין אשדוד לעזה. שטח השיפוט שלה הוא 55,000 דונם. לשם אשקלון יש היסטוריה ארוכה של 5,000 שנה שבהם היו יישובים שונים במקום. העיר החדשה נוסדה בשנת 1951 כאיחוד בין הכפר הערבי מג'דל לישוב היהודי שהוקם לידו.
תוכן עניינים |
[עריכה] נתונים סטטיסטיים
לפי נתוני הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) נכון לדצמבר 2005, יש באשקלון 106,600 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 1.4 אחוז. רוב תושבי אשקלון הם יהודים. היחס בין נשים לגברים הוא 1,053 נשים לכל 1,000 גברים.
לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2004, העיר מדורגת בדרוג חברתי-כלכלי בינוני-נמוך (4 מתוך 10). אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת תשס"ד (2003/2004) היה 60.4 אחוז. השכר הממוצע של השכירים בשנת 2003 היה 4,596 ש"ח (ממוצע ארצי: 6,008 ש"ח).
[עריכה] נתונים גאוגרפיים
אשקלון שוכנת במרכז הארץ, בקצה המערבי-דרומי של חבל לכיש רחב-המידות, המפריד בין הנגב לשפלה. לכל אורכה של העיר עוברת "דרך הים" (ויה מאריס העתיקה והמפורסמת). אשקלון, כאחת הערים העתיקות ביותר בעולם, שימשה בכל תקופותיה עיר מעבר של דרכים וכבישים, נתיבות ים, מסילת ברזל שירדה ממרכז הארץ (מסילת לוד ותל אביב) אל רצועת עזה, בואך מצרים. מסילה זו הותקנה ב-1918, בסוף מלחמת העולם הראשונה, בידי הצבא הבריטי, שכבש אז את ארץ ישראל מידי התורכים והגרמנים. כביש החוף העולה מצפון סיני בואך רצועת עזה אל גוש דן, הוא ציר התנועה החשוב ביותר במישור הים התיכון.
מאשקלון, העיר הראשית בנפת אשקלון, מסתעפים כבישים - דרומה, אל רצועת עזה; דרומה-מזרחה, אל באר שבע; מזרחה, לירושלים, דרך קריית גת וקריית מלאכי; צפונה-מזרחה, אל השפלה, לערים רחובות וראשון לציון, וצפונה, דרך אשדוד, אל ערי גוש דן. בנפת אשקלון שוכנות סביבה שתי ערים ושתי עיירות ועוד 11 מועצות אזוריות כפריות, ובהן כ-90 יישובים כפריים.
שני נחלי-אכזב, נחל שקמה בדרום ונחל אבטח בצפון, זורמים סביב אשקלון, מנקזים מדי חורף את מי השיטפונות ונשפכים לים התיכון.
אשקלון, העיר החדשה, משתרעת על שטח של 55,000 דונם - אחד משטחי השיפוט הגדולים במדינה. בתחומה גם התל העתיק של אשקלון הקדומה, המשתרע על יותר מ-2000 דונם בתחומי הפארק הלאומי שבדרום-מערב העיר. שם, לחוף הים התיכון, מצויים גם שרידי הנמל העתיק וכן שני נמלים קטנים עם שוברי גלים בולטים אל תוך הים: נמל הנפט של חברת קו צינור הנפט אילת-אשקלון ונמל מי הקירור של תחנת הכוח לייצור חשמל על-שם פנחס רוטנברג, שהקימה חברת החשמל בסוף שנות ה-80.
אדמות אשקלון חוליות ברובן, להוציא אדמות שכונת גבעת ציון שבדרום-מזרח העיר. העיר שוכנת על כמה גבעות השוברות את קו הרקיע וקו החוף ומגיעות לגובה של 60 עד 80 מטר מעל פני הים. אקלימה של אשקלון נוח במיוחד. היא נהנית ממשבי רוח העולים מן הנגב וממדבר יהודה ומאזנים את לחות חוף הים. וכך, בניגוד לערי החוף הצפוניות ממנה, מצטיינת אשקלון באקלים יבש גם בלילות הקיץ. בממוצע השנתי נרשמים בה רק 33 ימי גשם, וכמות המשקעים הממוצעת מגיעה ל-420 מ"מ בשנה. את העיר מפארים גינות ובוסתנים עתיקים, ובהם עצי שקמים, תאנים, רימונים, חרובים ושרידי כרמים. בזכותם ובזכות הגנים בעיר החדשה, אשקלון היא אחת הערים הירוקות במדינה.
להקות בני-כנף חולפות בשמיה, ובפארק הלאומי מקננות ציפורים מסוגים שונים. בעבר היו כאן תנים ושועלים, וכיום ניתן למצוא ארנבות ונמיות, דרבן לעת מצוא ולעתים רחוקות גם איילה תועה הבאה מחבל לכיש בתקופת היובש.
[עריכה] אשקלון העתיקה
אשקלון היא בן הערים הקדומות ביותר בארץ ישראל העתיקה, ארץ כנען, היא נמנתה בין הערים הגדלות ושימשה כעיר הנמל הגדולה ביותר בתקופה הכנענית, ראשיתה של אשקלון בתקופה הכנענית כ-5000 שנה לערך, קודם לתקופתנו אנו.
על עברה העתיק מעידים ממצאים ארכיאולוגים, בחפירות שנערכו בראשות של לורנס סטאגהר מאוניברסיטת הרווארד שנערכו ב-1985 התגלו באזור העיר העתיקה, כיום הפארק הלאומי של אשקלון, שרידים והריסות שגילם תואם ככל הנראה את ראשית היישוב בה, השכבות העמוקות ביותר בעומק של 15 מטר מתוארכות לתקופה הקדם- פינקית-כנענית. על העיר שלטו זה באחר זה שמונה עמים (ותרבויות): כנענים, פלשתים, פניקים, הממלכות ההלנסטיות, רומאים, ביזנטים, ערבים וצלבנים, כאשר בכוח הזרוע השתלטו אותם עמים על העיר, וירשו את קודמיהם.
אשקלון בראשיתה, בתקופה הכנענית, נבנתה על קרקע אבן-חול, המצטיינת ביכולת הקיבול של מי תהום ששימשו את תושבי העיר. העיר מנתה כ- 15,000 איש שחיו בתוך חומותיה שאורכם כ-2.4 ק"מ, 15 מטרים גובה ועובי של 50 מטרים.
בתקופת הברזל התיכונה העיר גדלה ושיטחה הגיעה ל- 607,000 מ"ר. חומות העיר עובו במשך התקופה והיו עבות ביותר, אם זאת החומה לא הקיפה את כל העיר אלא יצרה חצי מעגל שמגן על העיר מצפון, מזרח ודרום, ואילו כלפי הים, מערבה, הסתמכו אנשי העיר על מצוק טבעי לשם הגנתה, שיטה זאת של חצי המעגל אומצה אחר כך גם על ידי הרומאים והערבים. בנוסף אשקלון הינה העתיקה ביותר בה נמצא שער קשת בכניסתה.
בשנת 1150 לפנה"ס לערך נכבשה העיר על ידי הפלשתים. כלי חרס מראשית התקופה מצביעים על דמיון בין כלי החרס מעשה ידי הפלשתים לכלי חרס המיקניים, דבר המחזק את ההשערה כי מוצאם של הפלשתים הוא ממזרח הים התיכון, אזור שהיה נתון להשפעת התרבות המיקנית. תחת שליטת הפלשתים הפכה אשקלון לאחת מחמש ערי פלשתים, שביניהן ובין ממלכת ישראל המאוחדת ומאוחר מכן, לאחר הפיצול, ביניהן לבין ממלכת יהודה וממלכת ישראל, התקיים מתח צבאי ומדיני מתמיד.
בשנת 604 לפנה"ס בא קץ עידן הפלשתים, אשקלון העיר האחרונה בידי הפלשתים נכבשה על ידי הבבלים,כאשר צבא נבוכדנאצר החריב ושרף את העיר והגלה את תושביה.
אשקלון נבנתה מחדש בתקופה ההלניסטית, והייתה לנמל ימי חשוב. בימי המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי, כאשר כל אזור החוף עבר לשליטת הממלכה החשמונאית, אשקלון נשארה עצמאית והייתה מובלעת הלניסטית בשל קשריה ובריתה עם מצרים התלמיית.
הורדוס שליט יהודה, שיש הסבורים שנולד בעיר, האדיר את העיר וחיזק אותה, והעיר המשיכה לשגשג לאחר מכן תחת שלטון רומא וביזנטיון. גם בתקופת המשנה והתלמוד חיו באשקלון לא יהודים לצידם של יהודים. בשנת 640 לספירה השלימו הערבים הפאטמים את כיבוש הארץ, וכך גם אשקלון עברה לשלטון מוסלמי. בשנת 1099 עם הגעת מסעי הצלב לארץ, אשקלון הייתה מבצר חשוב לפאטמים, ולמרות שבקרב שנערך באזור אשקלון ניצחו הצלבנים, לא נפלה אשקלון בידיהם.
בשנת 1150 בוצרה העיר על ידי שליטה הפאטמי בעזרת חמישים ושלושה מגדלים, אך אף על פי כן נפלה העיר שלוש שנים לאחר מכן בידי הצלבנים ומלכם בלדווין השלישי מלך ירושלים, וזאת לאחר מצור שהוטל עליה במשך חודש. העיר שעברה לשליטת הצלבנים נכללה בנסיכות יפו הצלבנית, והייתה לחשובות שבערים הפאודליות שבה.
בשנת 1187 הובסו הצלבנים בקרב קרני חיטין על ידי מוסלמים בהנהגת צאלח א-דין, וממלכת ירושלים נפלה. הצלבנים גורשו מהעיר על ידי המוסלמים בהנהגת א-דין, ואלה האחרונים הרסו את העיר, העלו אותה באש וסתמו את נמלה.
אף כי הוחרבה העיר, היא זכתה לתחיה בשנת 1192, כאשר הצלבנים חזרו לעיר בראשות מנהיגם ריצ'רד לב הארי. הם שיקמו את העיר וביצרו אותה בחפיר, חומה, מגדל ושערים.
חומת העיר הוקמה על גבי סוללה בגובה 10 מ' ואורכה הוא כ- 3.4 ק"מ, מהם כ- 1.2 ק"מ לאורך חוף הים. לשם חיזוק החומה שולבו עמודים רומיים בה. בחומה היו כחמישים וארבעה מגדלים, ובפינתה הדרומית-מזרחית הייתה מצודה. הכניסה לעיר הייתה באמצעות ארבעה שערים.
סופה של אשקלון העתיקה הגיעה בשנת 1270 וזאת לאחר שהסולטן הממלוכי, בייברס, הרס סופית את העיר ומילא את נמלה וסתם אותו, כך נשארה העיר נטושה.
[עריכה] מג'דל
מג'דל היה כפר ערבי גדול שנוסד בתקופה העות'מאנית ליד חורבות אשקלון העתיקה.
בעת הקמת המדינה מג'דל היה כפר גדול שישב בסמוך לעיירה "איסדוד" (היום אשדוד). במלחמת העצמאות חנה באזור הצבא המצרי במהלך מסעו צפונה דרך ציר החוף לכיוון תל אביב, כאשר מטרתו היא כיבושה.
לקראת סוף 1948 נכבשה מג'דל יחד עם איסדוד ויבנה על ידי כוחות צה"ל הצעיר. תושביה הערבים הועזבו, ועולים חדשים יושבו בה ושמה נקרא מאז אשקלון.
[עריכה] היסטוריה של העיר היהודית החדשה
אשקלון המחודשת הוקמה בשנת 1948 תחילה כישוב חקלאי בשם מגדל עזה והוקם על ידי עולים חדשים שבאו לארץ עם הקמתה.
לאחר כמה זמן עברו התושבים לאזור הכפר הערבי מג'דל והקימו בו את היישוב מגדל אשקלון.
בשנת 1950 ניתן המקום לידי ההסתדרות הציונית בדרום אפריקה אשר הקימה בעזרת תרומות של אנשי הקהילה בדרום אפריקה את השכונה "אפרידר" שסביבה צמחו מספר שכונות אשר היוו את השכונות הראשונות של העיר אשקלון.
בשנות ה-90 נקלטו בעיר מעל 50,000 עולים חדשים, בעיקר מאתיופיה וברית המועצות.
כיום אשקלון היא אחת הערים הגדולות ביותר במדינת ישראל.
באשקלון נקלטו במהלך אוגוסט 2005 מספר מפונים מרצועת עזה כחלק מתוכנית ההתנתקות.
במהלך 2006 נורו אל העיר מספר רקטות גראד מרצועת עזה.
[עריכה] ראשי עיר
- אפרים צור 1950-1951
- אליעזר מילרוד 1951-1953
- יחזקאל זונבנד 1953-1956
- אריה תגר 1956-1965
- רחביה אדיבי 1965-1972
- אברהם בלסברג 1972-1974
- אהרן חייבי 1974-1977
- אלי דיין 1977-1991
- בני וקנין 1991-2003
- שבתאי צור 2003
- רוני מהצרי 2003-נוכחי
[עריכה] ערים תאומות
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אשקלון |
 |
||
| ערים | אופקים · אילת · אשדוד · אשקלון · באר שבע · דימונה · ירוחם · נתיבות · ערד · קריית גת · קריית מלאכי · רהט · שדרות |
 |
| מועצות מקומיות | חורה · ירוחם · כסיפה · להבים · לקיה · מיתר · מצפה רמון · עומר · ערערה-בנגב · רמת חובב · שגב-שלום · תל שבע | |
| מועצות אזוריות | אבו בסמה · אשכול · באר טוביה · בני שמעון · הערבה התיכונה · חבל אילות · חוף אשקלון · יואב · לכיש · מרחבים · רמת נגב · שדות נגב · שער הנגב · שפיר · תמר | |
