הארי טרומן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הארי טרומן

הנשיא ה־33 של ארצות הברית תחילת כהונה: 12 באפריל 1945 סוף כהונה: 20 בינואר 1953 תאריך לידה: 8 במאי 1884 תאריך פטירה: 26 בדצמבר 1972 מקום לידה: לאמאר, מיזורי הגברת הראשונה: בס טרומן מפלגה: דמוקרטית סגן נשיא: אלבן ברקלי חתימה:

הארי ס. טרומן (8 במאי 1884 - 26 בדצמבר 1972) הנשיא ה-33 של ארצות הברית.
טרומן, בעל חנות בגדים בעברו, היה סגנו של הנשיא רוזוולט, אך נהנה מיוקרה מועטה. עלייתו לשלטון עם מותו של רוזוולט עוררה חששות כבדים, אך טרומן התעלה מעל לציפיות הנמוכות ממנו. כנשיא הביא לסיום מלחמת העולם השניה, התייצב מול הקומוניזם, נקט צעדים לקידום השחורים והכיר במדינת ישראל. היסטוריונים מחשיבים אותו לאחד מגדולי נשיאיה של ארצות הברית, אם כי החלטתו להטיל את פצצות האטום על הירושימה ("ילד קטן") ונגסקי ("איש שמן") נותרה שנויה במחלוקת.

תוכן עניינים 1 בטרם נשיאותו 2 מול הקומוניזם 3 יחסו למאבק השחורים 4 יחסו לישראל 5 דמותו

[עריכה] בטרם נשיאותו

הארי ס. טרומן נולד בעיירה למר במדינת מיזורי וגדל באינדיפנדאנס, עיירה סמוכה לעיר קנזס סיטי שבמערב מיזורי. מכיוון ששני הסבים שלו קיוו ששמו האמצעי יהיה על שמם, החליטו הוריו כפשרה לקרוא לו הארי ס. כאשר שני הסבים (שיפ וסולומון) האמינו שהוא נקרא על שמם. עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה עבד תחילה כפקיד ואחר כך כחוואי במשך עשר שנים. בתחילת המלחמה התנדב למשמר הלאומי ופיקד בהצטיינות על סוללת תותחים בצרפת. טרומן שירת במילואים גם לאחר המלחמה והגיע עד לדרגת אלוף משנה בשנות ה30. בתום המלחמה חזר טרומן למיזורי ופתח חנות לבגדי גברים ביחד עם אדי ג'ייקובסון, ידידו הטוב מתקופת שירותו הצבאי. אולם העסק לא הצליח וטרומן פנה אל הפוליטיקה.

ב-1922 נבחר לשופט אדמינסטרטיבי במיזורי כמועמד מטעם המפלגה הדמוקרטית. ב-1934 נבחר לסנאט של ארצות הברית ובמשך כהונתו תמך בתוכניותיו השונות של הנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט להוצאת אמריקה מ"השפל הגדול", תקופת המשבר הכלכלי החריף ששרר בארצות הברית בשנות השלושים.

ב-1944 נבחר טרומן לסגן הנשיא רוזוולט וכמעט מיד אחר כך נכנס לתפקיד הנשיא כיורשו, לאחר שזה נפטר ממחלתו בשלהי מלחמת העולם השנייה. כאשר יפן מיאנה להיכנע הטילה ארצות הברית על הירושימה ונגסקי שתי פצצות גרעין - "ילד קטן" ו"איש שמן".

[עריכה] מול הקומוניזם

לאחר מלחמת העולם השנייה הנהיג טרומן קו תקיף כנגד הקומוניזם, אשר שיאה היה בנאומו בפני הקונרס ב-12 במרץ 1947, בו הכריז על דוקטרינת טרומן, שתכליתה לעצור את הקומוניזם, לקיים נגדו מדיניות אף שעל, כלומר לא לוותר לקומוניסטים בשאיפתם להרחיב את תחום השפעתם. כמו כן, התאוריה דיברה על הצורך של ארצות הברית לתמוך בין אם כספית ובין אם בכוחות צבא במדינות שמאוימות על ידי הקומוניזם.

במסגרת מדיניות זו סייע טרומן ליוון ולתורכיה במהלך מלחמות אזרחים בהן אחד מן הצדדים היה קומוניסטי.

מאותה סיבה שלח טרומן רכבת אווירית לברלין המערבית שהייתה תחת מצור קומוניסטי.

כמו כן תמך בתוכנית מרשל שדרכה הזרימה ארצות הברית סכומים עצומים לשיקומה וחיזוקה של אירופה המערבית לאחר ההרס של מלחמת העולם השנייה.

בשנת 1950 שלח טרומן כוחות לקוריאה, על מנת לבלום את צפון קוריאה הקומוניסטית שפלשה לדרום. בשנת 1951 נעצרו הכוחות פחות או יותר, וגנרל דאגלס מקארתור דרש להפציץ את סין בעקבות התערבותה. טרומן, בצעד אמיץ, פיטר את מקארתור שהיה בעל מוניטין ופופולריות גבוהים מאוד בקרב האמריקנים. בקיץ 1951 הסתיימה מלחמת קוריאה. שיחות השלום נמשכו כמעט שנתיים, בגלל ויכוחים על החלפת שבויים ודרישת דרום קוריאה לאיחוד מיידי של שתי הקוריאות. רק בקיץ 1953, תחת נשיאותו של דווייט אייזנהאואר, הושגה הפסקת האש הסופית.

[עריכה] יחסו למאבק השחורים

לטרומן גם הייתה השפעה עצומה על מעמדם האזרחי של האפרו-אמריקאים. אזרחיה האפרו-אמריקאים של ארצות הברית סבלו מקיפוח ומאפליה עזה במשך עשרות רבות בשנים, כאשר ב-1947 הזמין טרומן דו"ח מיוחד על מצב זכויות האזרח במדינה ("דו"ח ועדת הנשיא הארי טרומן על זכויות האזרח"). הוועדה הורכבה מנציגי קבוצות מנהיגות בממסד האמריקני. הדו"ח מתח ביקורת נוקבת על המצב הקיים והמליץ על שורה של צעדים פדרליים לביטול האפליה. כשקיבל טרומן את הדו"ח הוא העביר את המלצותיו, ככתבן וכלשונן, לקונגרס בצירוף בקשה להפכן לחוקים. עוד על הנושא קרא בערך מאבק האפרו-אמריקאים לשוויון זכויות.

[עריכה] יחסו לישראל

בתולדות העם היהודי ייזכר טרומן לטובה כנשיא אשר כיהן בעת הקמת מדינת ישראל, ושעמדתו בעניין זה סייעה לקבלת החלטת האו"ם ההיסטורית בכ"ט בנובמבר, ולהקמת המדינה. בהקשר זה גם נזכרת ידידותו ארוכת השנים עם ג'ייקובסון היהודי, שהיה זה ששיכנע את הנשיא להפגש עם חיים ויצמן, פגישה שהובילה להכרת ארצות הברית במדינת ישראל הצעירה מיד לאחר קום המדינה כמה חודשים לאחר מכן, זאת למרות התנגדות למתן הכרה זו בקרב חוגים מסוימים בממשל.

[עריכה] דמותו

הארי טרומן היה אדם נוח מזג ונעים הליכות ובעל אישיות עממית. בתחילת כהונתו רבים ניבאו לו נשיאות לא מוצלחת אך הוא התעלה על הציפיות הנמוכות שהושמו לו והוכיח עצמו מנהיג נחוש שניהל את ענייני המדינה ביעילות. הוא היה האחרון מבין אילו מנשיאי ארצות הברית שלא היו בעלי תואר אקדמאי. פופולריותו לא הייתה גבוהה כשפרש מנשיאותו ב-1952 והחליט שלא להתמודד על קדנציה שלישית, על אף שחוקת ארצות הברית אפשרה זאת באותו הזמן. במבט לאחור מקובל בקרב היסטוריונים וחוקרי מדע המדינה לציין אותו כאחד מגדולי הנשיאים שקמו לארצות הברית. על שמו נקרא היישוב "כפר טרומן" ששונה משמו הקודם "בני הראל"

הקודם: פרנקלין דלאנו רוזוולט

נשיאי ארצות הברית

הבא: דווייט אייזנהאואר