ויסטן יו אודן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

אישרווד ואודן

ויסטן יו אודן Wystan Hugh Auden‏ (21 בפברואר 1907 - 29 בספטמבר 1973), משורר אנגלי.

אודן נולד ביורק שבאנגליה, כצעיר שבשלושת בניהם של ג'ורג' וקונסטאנס אודן, שניהם אנגליקנים אדוקים למדי. אביו של אודן היה אדם משכיל ורחב אופקים, בקי בספרות, ובעל ידע בלשונות הקלאסיות. במקצועו היה רופא, ולפני שמלאו לבנו הצעיר שנתיים, עקר מיורק לדרום ברמינגהאם, שם נעשה רופא עירוני, ובמהלך מלחמת העולם הראשונה שירת כרופא צבאי בחזיתות. כשמלאו לאודן שמונה שנים נשלח לפנימייה בסארי, שם היה תלמיד טוב למדי, אך עצל, רשלן, וחצוף. משם עבר לבית הספר הפרטי של גרשם שהתמחה בהוראת מדעים. בבית הספר ההוא, ששרר בו משטרם הקשוח המפורסם של בתי הספר הפרטיים האנגליים של ראשית המאה, גילה אודן שלושה דברים: שאין בו עוד אמונה דתית, שהוא הומוסקסואל, ושברצונו להיעשות משורר.

מגרשם עבר אודן לאוקספורד, ולאחר שנה של לימודי מדעים פנה ללימודי ספרות ובחר להשתלם בשירה האנגלו-סאכסונית העתיקה. בתקופה זו ניהל אודן חיי חברה ענפים, יחסים הומוסקסואלים, ונעשה מנהיגה של קבוצת משוררים צעירים שנודעה לאחר מכן כ"קבוצת אודן", שאחד מהם סטיבן ספנדר, הוציא לאור את ספרו הראשון של אודן, שכלל את שיריו של אודן מ - 1928 - 1927 וכמה שירי בחרות.

שנות ה-30 היו 'תור הזהב' של אודן, תחנתו הראשונה אחרי סיום לימודיו הייתה ברלין, שם שהה כשנה, החליף אהובים, וצפה מקרוב מאוד בגעש המהומות הפוליטיות. ב-1930 קבל משרה של מורה בבית ספר פרטי לנערים סמוך לגלאזגו. באותו הזמן פרסמה הוצאת "פאבר פאבר" קובץ משיריו תחת השם 'שירים'. הקובץ קיבל ביקורות קרירות מכמה ממבקריה החשובים של לונדון, דבר שפגע באודן מאוד, אולם השירים עשו רושם אדיר על משוררים צעירים אחרים כדוגמת דילן תומס.

אודן הורה במסירות כשלוש שנים, ולאחר מכן החל להשתכר מפרי עטו. ב-1935 נשא לאישה את אריקה מאן, בתו של תומס מאן על מנת להעניק לה דרכון בריטי. לאחר מכן יצא לסדרת מסעות שבסופם החליט להגר עם כריסטופר אישרווד לאמריקה. עקירה זו, על סף מלחמת העולם ממש התפרשה כבגידה, אך עבור אודן הייתה זו נקודת מפנה כבירה בחייו, שכדבריו "עייף מלהיות משורר החצר של השמאל האנגלי". בחייו החדשים של אודן בארצות הברית התרחשו שני דברים מרכזיים, הפיכת הלב הנוצרית והחזרה לחיק הכנסייה האנגליקנית, ומפגשו עם צ'סטר קלמן שהיה עתיד להיות בן לוויתו עד סוף ימיו. בשנת 1947 זכה בפרס פוליצר עבור הפואמה הנודעת שלו "עידן החרדה".

ב-1957 רכש אודן בית בכפר האוסטרי קירכשטטן, ומאז נהג לבלות חצי שנה בבית זה וחצי שנה בניו יורק. שנה לפני כן נבחר לכהונת "פרופסור לשירה" באוכספורד למשך חמש שנים, משרה שחייבה אותו לשאת בסך הכול 3 הרצאות בשנה. ותקופה זו עמדה בסימן עבודה בלתי נלאית, וקובצי השירה באו זה לאחר זה.

בחייו הפרטיים נעשה אודן בודד ומוסגר יותר, בעל הרגלי עבודה אדוקים אף יותר. העמיתים לקולג' שפגשו בו עם השנים, פגשו באדם שיכור למדי, שחזר על אותם נושאי שיחה, נשא דרשות ארוכות ונמנע בעקשנות מלהקשיב לבני שיחו. אולם אודן המשיך לעבוד, ושירים חדשים נכתבו. ב-28 בספטמבר 1973 קרא אודן משיריו לפני חברי "אגודת הספרות האוסטרית" ביוזפפלאץ, התנצל שעליו להשתמט מארוחת הערב, ופרש לחדרו למלון. למחרת היום נמצא מת במיטתו.