ונרה 11
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ונרה 11 (ברוסית: Венера-11), היא משימת חלל סובייטית בלתי מאוישת לחקר כוכב הלכת נוגה. ונרה 11 שוגרה ב־9 בספטמבר 1978 ב3:25:39 UTC.
היא התנתקה מפלטפורמת הטיסה ב־23 בדצמבר 1978 ונכנסה לאטמוספרה של נוגה יומיים מאוחר יותר ב־25 בדצמבר במהירות של 11.2 ק"מ לשנייה. במהלך הירידה היא הפעילה בלימה אווירודינמית ולאחריה בלימת מצנח שנסתיימה עם בלימה אטמוספרית. היא ביצעה נחיתה רכה על פני השטח ב06:24 שעון מוסקבה ב־25 בדצמבר, לאחר זמן ירידה של שעה בקירוב. מהירות הנחיתה הייתה 7-8 מטר לשנייה. מידע הועבר לפלטפורמת הטיסה להעברה מחודשת לכדה"א במשך 95 דקות אחרי הנחיתה.
רכב הנחיתה נשא ציוד לחקר הטמפרטורה והתרכובת הכימית של הקרקע ושל האטמוספרה. מכשיר שנקרא גרוזה זיהה ברקים בנוגה. לונרה 11 ולונרה 12 היו רכבי נחיתה עם שתי מצלמות שתוכננו להדמיית צבע, למרות שהספרות הסובייטית אינה מציינת אותן. המצלמות כשלו בהחזרת תמונות כאשר כיסוי העדשה לא נפרד לאחר הנחיתה עקב פגם תכנוני. גם מאבחן האדמה כשל. היה עליה כרומוטוגרף גז כדי לאמוד את הרכב האטמוספרה של נוגה ומכשירים לחקר קרינה סולרית מפוזרת. התוצאות שדווחו כללו הוכחה לרעם וברק וגילוי פחמן חד חמצני בגבהים נמוכים.
  |
|
|---|---|
| תוכניות שיגור לחלל | תוכנית ספוטניק | תוכנית ווסטוק | תוכנית ווסחוד | תוכנית סויוז | תוכנית לונוחוד | תוכנית סאליוט | אינטרקוסמוס |
| משימות בולטות | ספוטניק 1 | סויוז 1 | סויוז 11 | ונרה 11 |
| חלליות | ספוטניק | תחנת החלל מיר | סויוז | לונה 2 | מעבורת החלל בוראן | מעבורת החלל פטיצ'קה | מעבורת 2.02 | מעבורת 2.03 |
| קוסמונאוטים | יורי גגארין | גרמן טיטוב | ולנטינה טרשקובה | אלכסיי ליאונוב | לייקה |
| קוסמודרומים | קוסמודרום בייקונור | קוסמודרום פלסצק | קוסמודרום סבובודני |
| ראו גם | משגר הסויוז | אפולו-סויוז | סרגיי קורוליוב |
