מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ורדר ברמן
|
מידע כללי |
שם מלא |
ספורטבריין ורדר ברמן ואן 1899 אי.וי |
כינוי |
ורדר |
תאריך ייסוד |
4 בפברואר 1899 |
צבעי הקבוצה |
{{{צבעים}}} |
אצטדיון |
וסרסטדיון, ברמן |
מספר מושבים |
42,358 |
נשיא |
יורגן ל. בורן |
יו"ר |
{{{יו"ר}}} |
מאמן |
תומאס שאף |
ליגה |
בונדסליגה |
עונה אחרונה |
מקום בליגה (עונת {{{עונת ליגה}}}) |
{{{ליגה אחרונה}}}: {{{מקום בליגה}}} |
גביע (עונת {{{עונת גביע}}}) |
{{{מקום בגביע}}} |
אירופה (עונת {{{עונת אירופה}}}) |
{{{מפעל אירופאי}}}: {{{מקום באירופה}}} |
תארים |
מספר אליפויות |
{{{אליפויות}}} |
מספר גביעים |
{{{גביעים}}} |
סגנית מחזיקת גביע |
{{{סגנית גביע}}} |
גביע הטוטו |
{{{גביע הטוטו}}} |
תארים אחרים |
{{{תואר אחר}}} |
תלבושת |
|
ורדר ברמן הוא מועדון כדורגל גרמני המשחק בעיר ברמן, שהוקם בשנת 1899. בשנת 1898, קיבלו קבוצת תלמידים מהעיר ברמן פרס על נצחונם בתחרות מקומית. הפרס היה ציוד ספורט וגם כדורגל אחד, התלמידים היו הולכים לשחק ליד נהר הווסר, שם הבשיל הרעיון להקמת מועדון כדורגל. אפשר לומר שברביעי בפברואר 1899 במסעדה מקומית בשם "זום קווירטן" הוקם המועדון. השם הנבחר היה מועדון הכדורגל "וורדר" של ברמן 1899. המועדון בעצם נקרא ע"ש אותו מקום בו היו התלמידים משחקים כדורגל בשעות החופשיות שלהם, "וורדר" פרושו "נהר האי". האצטדיון המקומי ממוקם ליד נהר הווסר וגם נקרא על שמו "ווסרסטדיון". בתחילה המועדון היה במצב עגום. עד 1903 ברמן נאבקה על כל נצחון בשיניים, אך אז החל השינוי. ב-1903 זכתה ברמן באליפות הראשונה שלה, וכבר ב-1905 הפכה למועדון הראשון שגובה תשלום בכניסה למגרש. עד 1912 הספיקה "ורדר" להילחם מול לייפציג על האליפות, להפסיד ואפילו להצטרף לליגה החדשה שניקראה ליגת הצפון של גרמניה. ברמן הייתה אחד המועדונים היחידים שהמשיכו לתפקד גם בזמן מלחמת העולם הראשונה. האנס ירבורג, המאמן הראשון אחרי המלחמה, היה האיש ששיקם את הקבוצה והציל אותה מהעלמות. בזמן המלחמה החל עיצוב המגרש הביתי "החדש" של קבוצת ורדר ברמן. 1920 הייתה השנה בה "ורדר" שינתה את אופיה. השם של המועדון שונה למועדון הספורט "ורדר" של ברמן 1899 ונוספו לה עוד מחלקות כגון: טניס, אתלטיקה, שחמט ועוד מקצועות ספורט. השינוי הביא לתוספת של עוד 1000 חברים חדשים למועדון. למרות הכל, הכדורגל נשאר הענף המוכר בו התעסקו בברמן. שנתיים אחרי השינוי ברמן הפכה למועדון הראשון שמחתים מאמן מקצועי, ההונגרי פראנץ קוניה. עד שנות ה-70 ברמן הייתה עוד קבוצה בגרמניה, לא בהכרח מקצוענית. שחקניה הרוויחו שכר ממוצע של 320 מארקים ובכלל לא היו אנשי ספורט. למרות שכן זכתה בתארים, רוב הזמן הייתה ברמן בטיולים בין הליגות השונות (היו אז כ 16 ליגות בגרמניה). כמו כן התפתחה לה יריבות עם קבוצת הכדורגל של שאלקה 04. בשנות השבעים, הגיע מאמן חדש לורדר, אוטו ריהאגל. אוטו הצעיד את ברמן לתקופה נהדרת שכללה חזרה היסטורית בשנת 1982 לליגה הראשונה בגרמניה, בניצוחו של הכישרון הצעיר רודי פלר. עד סוף המילניום הקודם, ברמן לא הייתה מאוזנת, לצד עונות נהדרות היו גם עונות שרוצים לשכוח ב"ווסר".
[עריכה] סגל הקבוצה עונת 2006-2007
מס' |
|
עמדה |
שם |
1 |
|
שוער |
אנדראס ריינקה |
3 |
|
בלם |
פטרי פסנן |
4 |
|
בלם |
נאלדו |
5 |
|
מגן |
פייר וומה |
6 |
|
קשר |
פרנק באומן (קפטן) |
7 |
|
קשר |
יוריקה ורנג'ס |
8 |
|
מגן |
קלמנס פריץ |
9 |
|
חלוץ |
מרקוס רוזנברג |
10 |
|
קשר |
דייגו ריבאס דה צ'ונאה |
11 |
|
חלוץ |
מירוסלב קלוזה |
14 |
|
חלוץ |
אהרון הנט |
15 |
|
מגן |
פטריק אוומויילה |
17 |
|
חלוץ |
איבן קלסניץ' |
18 |
|
שוער |
טים וייזה |
|
|
מס' |
|
עמדה |
שם |
19 |
|
חלוץ |
ג'אורמה פולנץ |
20 |
|
קשר |
דניאל יינסן |
22 |
|
קשר |
טורסטן פרינגס |
23 |
|
חלוץ |
הוגו אלמיידה |
24 |
|
קשר |
טים ברווסקי |
25 |
|
קשר |
פטר נימייר |
26 |
|
מגן |
פלוריאן מוהר |
27 |
|
מגן |
כריסטיאן שולץ |
29 |
|
בלם |
פר מרטסאקר |
30 |
|
שוער |
קספר יינסן |
33 |
|
שוער |
כריסטיאן ונדר |
|
[עריכה] שחקנים מפורסמים
[עריכה] קישורים חיצוניים