חבורה נילפוטנטית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

בתורת החבורות, חבורה נילפוטנטית היא חבורה שבה כל הקומוטטורים ממשקל קבוע כלשהו הם טריוויאליים, כלומר, חבורה שבה מתקיימת הזהות $\ [a_1,a_2,\dots,a_k]=1$ עבור k כלשהו. לדוגמה, כל חבורה אבלית היא נילפוטנטית, ובמובנים רבים, חבורות נילפוטנטיות הן "כמעט" אבליות.

כל החבורות הנילפוטנטיות הן פתירות. החבורה הקטנה ביותר שאינה נילפוטנטית היא החבורה הסימטרית $\ S_3$ , חבורה פתירה בת ששה אברים.

בין החבורות הסופיות, החבורות הנילפוטנטיות הן אלו השוות למכפלה ישרה פנימית של חבורות סילו השונות. בפרט, חבורות p (כדוגמת החבורה הדיהדרלית מסדר 8 או חבורת הקווטרניונים) הן נילפוטנטיות. כל תת חבורה וכל חבורת מנה של חבורה נילפוטנטית, גם הן נילפוטנטיות.

[עריכה] הגדרה

בכל חבורה G, אפשר להגדיר את הסדרה המרכזית היורדת על-פי הכלל $\ G_{k+1}=[G,G_k]$ , כאשר $\ G_1=G$ ; כלומר, $\ G_{k+1}$ היא תת-החבורה של G, הנוצרת על-ידי הקומוטטורים $\ [a_1,a_2,\dots,a_k]$ . על-פי כתיב זה, חבורה אבלית היא כזו שבה $\ G_2=1$ . כהכללה של אותו רעיון, חבורה נילפוטנטית ממחלקה k היא חבורה שבה $\ G_{k+1}=1$ .

לדוגמה, חבורה נילפוטנטית ממחלקה 1 אינה אלא חבורה אבלית, בעוד שחבורה נילפוטנטית ממחלקה 3 היא כזו שבה $\ [a_1,[a_2,[a_3,a_4]]]=1$ לכל ארבעה איברים $\ a_1,\dots,a_4$ . תכונות יסוד של קומוטטורים מראות שבחבורה כזו מתקיים גם $\ [[a_1,a_2],[a_3,a_4]]=1$ . באופן כללי יותר, אם כל הקומוטטורים מן הצורה $\ [a_1,a_2,\dots,a_k]$ שווים לאיבר הנייטרלי, אז כל הקומוטטורים מאותו משקל (אלו המתקבלים מחישוב קומוטטור k פעמים, בסדר כלשהו), שווים לאיבר הנייטרלי.

כאשר G נילפוטנטית ממחלקה k, אפשר להציג אותה כהרחבה $\ 1 \rightarrow G_{k}\rightarrow G \rightarrow G/G_k \rightarrow 1$ , שבה המנה $\ G/G_k$ נילפוטנטית ממחלקה k-1, ותת-החבורה $\ G_k$ מוכלת במרכז (שהרי $\ [G,G_k]=G_{k+1}=1$ ). הרחבה שבה הגרעין מרכזי קרויה הרחבה מרכזית: בעוד שהרחבה של חבורה פתירה בחבורה פתירה נותנת חבורה פתירה, ההרחבה של חבורה נילפוטנטית בחבורה נילפוטנטית אינה בהכרח נילפוטנטית - אלא אם ההרחבה מרכזית.

מחלקת החבורות הנילפוטנטיות היא האוסף הקטן ביותר של חבורות, הכולל את החבורה הציקלית האינסופית, וסגור תחת הפעולות של מעבר לתת-חבורה או לחבורת מנה, ותחת הרחבות מרכזיות.

[עריכה] זהויות אנגל

אם G חבורה ו- x איבר שלה, אפשר להגדיר פונקציה $\ f:G \rightarrow G$ על-פי הנוסחה $\ f(y)=[x,y]=xyx^{-1}y^{-1}$ . הפעלה חוזרת של הפונקציה תחזיר קומוטטורים ממשקל גבוה יותר: $\ f^{n}(y)=[x,x,\dots,x,y]$ . על-פי ההגדרה, בחבורה נילפוטנטית ממחלקה k, כל פונקציה מסוג זה מוכרחה 'להתאפס': $\ f^k(y)=1$ (מכאן השם Nil-potent). הזהות $\ [x,x,\dots,x,y]=1$ נקראת זהות אנגל.

משפט ידוע של מקס צורן קובע שגם ההיפך נכון: אם קיים k שעבורו $\ [x,x,\dots,x,y]=1$ לכל x ו- y (כאשר x מופיע בביטוי k פעמים), אז כל קומוטטור ממשקל גדול מספיק יהה מוכרח להתאפס (אפילו אם מופיעים בו איברים שונים); במלים אחרות, החבורה נילפוטנטית. ממשפט זה נובעת תוצאה חשובה: חבורה היא נילפוטנטית אם ורק אם כל תת-חבורה שלה, הנוצרת על-ידי שני אברים, היא נילפוטנטית.