חומצה פלואורוגופרתית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
|
חומצה פלואורוגופרתית |
|||
|---|---|---|---|
 |
|||
|
כללי |
|||
| שם | חומצה פלואורוגופרתית | ||
| נוסחה כימית | HFSO3 | ||
| מסה מולרית | 100.065 g/mol | ||
| מראה | נוזל שקוף חסר צבע | ||
|
פיזי |
|||
| נקודת התכה | 185.7 K° או 87.3- C° | ||
| נקודת רתיחה | 438.5 K° או 165.5 C° | ||
| צפיפות | 1.84 g/cm3 | ||
| מסיסות | מסיס לגמרי במים (בתהליך אקסותרמי) | ||
| מספר CAS | 7789-21-1 | ||
| קבוע הדיסוציאציה | 1010 | ||
חומצה פלואורו-גופרתית (HFSO3) היא חומצה השייכת לקבוצת החומצות החזקות. מבנה דומה מאוד לזה של חומצה גופרתית, אך היא בעלת קבוע דיסוציאציה גדול פי אלף, וזאת מאחר ואטום הפלואור, שהוא אלקטרושלילי מאד, מושך את ענן האלקטרונים של המולקולה לכיוונו, ומותיר את אטום המימן עם מטען חלקי חיובי גדול יותר מאשר בחומצה גופרתית. לכן אטום המימן נוטה להשתחרר ביתר קלות בעת התמוססות במים למשל.
החומצה הפלואורוגופרתית היא חברה במשפחת הסופרחומצות על היותה חזקה יותר מ100% חומצה גופרתית.
תוכן עניינים |
[עריכה] אופי כימי
החומצה הפלואורוגופרתית מתמוססת היטב בממסים אורגניים ופולריים כגון, ניטרובנזן, דיאתיל אתר,חומצה אצטית ואתיל אצטט. למרות זאת, החומצה הפלואורוגופרתית מתמוססת באופן מועט בממסים אורגנים לא פולריים (כגון אלקאנים).
בגלל החומציות החזקה מאוד של החומצה, היא ממיסה כמעט את כל החומרים האורגניים המקבלים פרוטון (כבסיס), אפילו מקבלות הפרוטונים החלשות ביותר. החומצה הפלואורוגופרתית עוברת הידרוליזה איטית לחומצה הידרופלואורית וחומצה גופרתית. החומצה הטריפלית (או בשמה האחר חומצה טריפלואורומתאנגופריתית) מגיעה גם היא לחומציות החומצה הפלואורוגופרתית אך איננה מתפרקת במים.
[עריכה] הפקה
החומצה הפלואורוגופרתית נוצרת על ידי תגובה של חומצה הידרופלואורית וגופרית תלתחמצנית:
-
- SO3 + HF → FSO3H
[עריכה] סופרחומצות
החומצה הפלואורוגופרתית היא אחת מחומצות ברונסטד הפשוטות החזקות ביותר. שילוב של החומצה הפלואורוגופרתית ושל חומצת לאורי - אנטימון פנטאפלואוריד יוצר תערובת הנקראת "חומצת פלא", תערובת זו היא מוסרת פרוטונים הרבה יותר חזקה.
[עריכה] שימושים ופעולות
החומצה הפלואורוגופרתית משמשת בתהליכי איזומריזציה של אלקאנים.
החומצה גם משמשת במעבדות בתהליכי פלואוריזציה.
[עריכה] בטיחות
החומצה הפלואורוגופרתית נחשבת לרעילה ומסוכנת מאוד בגלל חומציותה החזקה מאוד. הידרוליזה של החומצה משחררת HF שגם הוא מסוכן. הוספת מים לחומצה הפלואורוגופרתית היא תהליך אלים, כמו הוספת מים לחומצה גופרתית.
תגובת הסתירה של החומצה הפלאורוגופרתית עם בסיס ואף עם בסיס חלש היא אקסותרמית ביותר ופולטת חום רב.
