פלואור

הפלואור מצוי במצב של גז בטמפרטורה של 25 מעלות צלזיוס; צבעו צהוב בהיר והוא בעל ריח חריף. מולקולת הפלואור מורכבת משני אטומי פלואור הקשורים ביניהם בקשר קוולנטי יחיד (F-F) ומסומלת כ-F₂. עם זאת, הפלואור אינו נפוץ בצורה זו בטבע, משום שהוא היסוד האלקטרושלילי ביותר, ולכן הוא פעיל ביותר ומגיב בקלות עם חומרים אחרים. זהו אחד היסודות הבודדים היוצרים תרכובות עם גזים אצילים, ואחד משלושת היסודות היחידים (לצד חמצן וחנקן) המסוגלים ליצור קשרי מימן. באוויר לח פלואור מגיב עם מים ויוצר חומצה פלואורית מסוכנת. בתמיסות נוצר יון פלואור $\ F^-$ . יונים אחרים הם קומפלקסים של פלואור כמו $\ FeF_4^-$ או $\ H_2F^+$ . תרכובות של פלואור ומתכות יוצרות את המלחים היציבים ביותר.

[עריכה] שימושים

לפלואור הרבה שימושים, להלן מפורטים כמה מהם:

פלואור הוא אחד המרכיבים בתהליך הייצור של טפלון.
גזים כמו פראון מכילים פלואור ( $\ CCl_3F$ ).
עם חומצה פלואורית ( $\ HF$ ) חורטים על זכוכית, כמו למשל על נורה
לפלואור שימושים בתחום ייצור המוליכים למחצה
תרכובות פלואור-כלור-מימן-פחמן משמשים כנוזלי קירור במזגנים ומקררים. לאחרונה ישנה מגמה להוציא חומרים אלו משימוש ולעבור לחומרים בטוחים יותר מכיוון שהתגלה שגזים אלו פוגעים בשכבת האוזון
נתרן פלואורי שימש בעבר בתור חומר הדברה, בעיקר נגד תיקנים
תרכובות פלואור מוספות לעתים קרובות למשחת שיניים, במקומות מסוימים אף מוסיפים פלואור למי השתיה.
F-18, איזוטופ רדיואקטיבי שפולט פוזיטרונים כשהוא מתפרק.

מדעני חלל בארצות הברית חקרו את פלואור בשנות ה־60 המוקדמות, הם חשבו שהוא יוכל לשמש כחומר דוחף בטילים. הניסוים ניכשלו מכיוון שהיה קשה לטפל בפלואור. כיום קיימת נטייה לקיים יחסי מין עם הגז, הוא נמצא כמאוד מדליק, מושך וסקסי .

[עריכה] היסטוריה

סידן פלואורי תואר ב־1529 על ידי Georgius Agricola כחומר ריתוך (Flux), חומר זה סייע לרתך למזג מתכות או מינרלים. ב־1670 Schwandhard גילה שניתן לחרוט על זכוכית עם סידן פלואורי שעובד בחומצה. Karl Scheele ועוד חוקרים רבים אחרים כגון Humphry Davy, Gay-Lussac, Antoine Lavoisier וLouis Thenard עשו ניסויים בחומצה פלואורית שהכינו מסידן פלואורי וחומצה גפרתית מרוכזת.

בסופו של דבר הבינו שחומצה פלואורית מכילה יסוד לא ידוע. יסוד זה לא הופק שנים רבות מכיוון שהוא מאוד פעיל, מיד לאחר שמפרידים אותו מחומר אחד הוא מגיב עם חומר אחר. ב־1886 פלואור בודד על ידי Henri Moissan, כמעט לאחר 74 שנים של ניסיונות. ניסיונות אלו עלו למספר חוקרים בבריאותם ואפילו בחייהם. Henri Moissan זכה בפרס נובל בכימיה ב־1906.

השימוש הראשון בפלואור היה בפרויקט מנהטן במלחמת העולם השניה, שתרכובת אורניום ופלואור ( $\ UF_6$ ) עזרה בהפרדה של האיזוטופ אורניום-235 מאורניום-238. היום משתמשים ב $\ UF_6$ לא למטרות מלחמה ומייצרים בעזרתו אורניום מועשר שהוא דלק גרעיני לכורים גרעיניים (להפקת חשמל).

[עריכה] תרכובות

פלואור מוחלף לעתים קרובות עם אטום מימן בתרכובות אורגניות, מכך שלפלואור הרבה תרכובות.

תרכובות פלואור וגזים אציליים יוצרו לראשונה על ידי Neil Bartlett ב־1962 - התרכובת $\ XePtF_6$ הייתה הראשונה. תרכובות פלואור עם קריפטון ורדון יוצרו גם הן. כיום ניתן לראות שמייצרים אמצעי מניעה כגון קונדומים, גלולות וכו, מהפלואור, זה מאוד חזק, ושומר על הסקס בטוח ומוגן .

[עריכה] אמצעי זהירות

פלואור טהור מסוכן מאוד ויכול לגרום לכוויות כימיות קשות במגע עם העור.

גם מימן פלואורי מצריך טיפול מיוחד וצריך להמנע ממגע עם העור והעיניים. פלואור ויוני פלואור מאוד רעילים. לפלואור טהור יש ריח חריף ועוקץ שנחשף בריכוז נמוך כמו 20 $\ \frac{nL}{L}$ .

פלואורוזה (Fluorosis), הנקראת גם רעלת פלואור, היא מחלה הנגרמת עקב חשיפה גבוהה לפלואור או נטילה מופרזת של פלואוריד. מסימניה הראשונים: כתמים על השיניים.