חוק מור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

חוק מור, הכפלה תוך 18 או תוך 24 חדשים

ההרחבה של ריי קורצויל לחוק מור

גורדון מור ניבא בשנת 1965 כי מספר הטרנזיסטורים במעגלים משולבים במחיר מינימלי, יוכפל כל שמונה עשר חודשים. תחזית זו ידועה בשם חוק מור.

הגדרת קצב הגידול של מספר השבבים גרמה ליצרנים להשתדל להגשים את התחזית. מאוחר יותר, יצרני המעגלים המשולבים והשבבים האלקטרוניים החלו להנמיך את הציפיות ואת קצב הגידול בפועל לעומת הצפוי לפי חוק מור למרות שהם אולי יכלו להגדיל את מספר הטרנזיסטורים מהר יותר. יש הגורסים כי טענה זו אינה נכונה ואינה מתאימה לשוק תחרותי. התחזית של מור שונתה כך שעוצמת המיחשוב באופן כללי תוכפל כל שנתיים בערך.

[עריכה] התפתחות חוק מור

חוק מור עוסק בקצב הגידול של מספר הטרנזיסטורים שעל המעבד במחיר מינימלי. מספר השבבים במעבד אינו משפיע ביחס ישר על הביצועים של המחשב. יש המייחסים לחוק גרסה המדברת על הביצועים של המחשב ולא על מספר הטרנזיסטורים כי זה מה שחשוב בהתפתחות של המחשבים. החוק הוצג לראשונה במאמר במגזין אלקטרוניקה (Electronics), תחת הכותרת: "Cramming more components onto integrated circuits" .

גורדון מור היה מנהל המחקר והפיתוח בחברת Fairchild Semiconductor כאשר פרסם את חוק מור. הוא התבקש להעריך את קצב התפתחות תעשיית המעבדים ב-10 השנים הבאות שהן 1965 - 1975. במאמר כתב כי מאז פותח אב הטיפוס של השבב הראשון בשנת 1959, המורכבות של המוליכים למחצה במחיר מינימלי הוכפלה מידי שנה. על סמך התבוננות זו הוא העריך כי הגידול הזה ישמר ויתקיים גם בעתיד. גורדון מור היה לימים ממייסדי אינטל.

עשר שנים לאחר כתיבת המאמר הרצה מור בכנס בנושא מכשור אלקטרוני. בהרצאה בחן את התחזית והראה שהייתה מדויקת. מור תאר שלושה גורמים מרכזיים האחראים להבנתו לגידול המעריכי והם: גידול בגודל הליבה, הקטנה של גודל הרכיבים, וניצול טוב יותר של שטח המעבד. מור הציע בשנת 1996 את האפשרות שלחוק ישנה תכונה של נבואה המגשימה את עצמה. התחרות בשוק המעבדים גורמת לחברות לפרסם תחזיות פיתוח התואמות את חוק מור תוך הבנה שפיתוח איטי יותר עשוי להותיר אותן מחוץ לתחרות. החברות מתאמצות לעמוד בתחזית.

[עריכה] ביקורת

קצב ההכפלת של מספר הטרנזיסטורים משנת 1971 ועד שנת 2000 לפי הנתונים של חברת אינטל עומד על קצת יותר משנתיים. קצב זה איטי מהקצב שאמור היה להיות על פי חוק מור המתבסס על הכפלה כל שנה וחצי. ההבדל בין קצב הכפלה כל שנה וחצי לבין קצב הכפלה כל שנתיים הוא הבדל גדול לאורך זמן, לדוגמה:

כאשר הכפלת מספר הטרנזיסטורים נעשית כל שנתיים, לאחר 40 שנה יהיו בערך פי מליון טרנזיסטורים.
כאשר הכפלת מספר הטרנזיסטורים נעשית כל שנה וחצי, לאחר 40 שנה יהיו בערך פי מאה מליון טרנזיסטורים.

בראיון לעיתון USnews בשנת 2000 סיפר מור כי בתחילה חשב שקצב ההכפלה יהיה כל שנה ואחר כך שינה את דעתו והעריך שקצב ההכפלה יהיה כל שנתיים. מור אמר שמעולם לא חשב על הכפלה של מספר הטרנזיסטורים כל שנה וחצי. את המספר 18 חדשים העלה עמית מאינטל שניסה להתאים את החוק לתחום הביצועים.

[עריכה] סיכום

חוק מור מציג תחזית התפתחות של תעשיית המעבדים והמחשבים ומצד שני הוא משמש גם מעין מפת דרכים לתעשייה עצמה. הפחד של החברות בתחום המעבדים והמחשבים הוא להישאר מאחור והמוטיבציה שלהן להמשיך לפתח טכנולוגיה בקצב מהיר היא רבה. חוק מור איננו חוק פיזיקלי, הוא איננו חוק טבע ובהחלט מפתיעה העובדה שהוא מתקיים בדיוק די טוב מעל ארבעים שנה. חברת אינטל עדיין מציגה את חוק מור כחוק פלאי המוסיף להתקיים כבר שנים רבות למרות שישנם מבקרים המציגים את ירידת קצב ההכפלה מאחת לשנה וחצי לאחת לשנתיים כפגם משמעותי.