נבואה המגשימה את עצמה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

נבואה המגשימה את עצמה או אפקט פיגמליון היא תופעה שהגדיר הסוציולוג רוברט מרטון בשנת 1948. משמעותה של תופעה זו היא: חיזוי מוטעה המעורר התנהגות חדשה ובכך גורמת לתפיסה המוטעית הראשונית להתגשם.

מרטון הדגים זאת על ידי ארוע שהתרחש בשנת 1932 בבנק בארצות הברית. על הבנק נפוצו שמועות שהוא על סף התמוטטות. בעקבות השמועות (המוטעות) משכו לקוחות רבים את כספם בו זמנית, דבר שהביא להתמוטטות של הבנק. כך קרה שציפיותיהם של הלקוחות התגשמו, כלומר, הנבואה התגשמה.

תוכן עניינים

1 אפקט פיגמליון
2 דוגמאות
- 2.1 חוק מור
- 2.2 תוכניות מצטיינים
3 ראו גם

[עריכה] אפקט פיגמליון

פיגמליון היה נסיך במיתולוגיה היוונית אשר רצה ליצור פסל של האישה האידאלית. לאחר שפיגמליון פיסל את הפסל, הוא התאהב בה על אף היותה פסל. אמונתו ואהבתו כלפי הפסל היו כה חזקים שהם הפכו את הפסל לאישה אמיתית.

[עריכה] דוגמאות

[עריכה] חוק מור

בשנת 1965 ניבא גורדון מור כי מספר הטרנזיסטורים במעגלים משולבים יוכפל כל שמונה עשר חודשים. נבואה זו ידועה בשם "חוק מור". בעקבות כך, מטרת היצרנים הפכה לניסיון להגשים את חוק מור. מאוחר יותר, היצרנים החלו לרסן את קצב התקדמותם בהתאם לחוק מור, אף כי יכלו להגדיל את מספר הטרנזיסטורים מהר יותר.

[עריכה] תוכניות מצטיינים

בתי ספר ומוסדות אחרים מרבים להשקיע משאבים נוספים בחניכים בעלי יכולת מוגברת, כאשר הניתוח המקדים מנבא אחוזי הצלחה במקצועות מסוימים. ההשקעה המואצת לאוכלוסייה המוגדרת בעצם משפר את סיכוייהם להצליח במקצוע מעצם ההכשרה הנוספת, ובכך מקיים את אותה הנבואה עצמה.