עיתון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיתון הינו כתב-עת היוצא לאור בתדירות קבועה, ומתמחה בידיעות מתחום מסוים, על-פי הגדרתו. התפתחות הדפוס הביאה לצמיחת ענף העיתונות. העיתונים הם מרכיב מרכזי באמצעי התקשורת, אם כי כוחם ירד עם עלייתה של הטלוויזיה.
העיתון איפשר לציבור הרחב לרכוש מידע באופן הומוגני ושיטתי, מידע חדשותי, תרבותי, חברתי ואחר. חשיבות העיתון צמחה ועלתה עד כדי הפיכתו לגורם מעצב בחברה ובתרבות האנושית.
שגשוגו של הענף הביא לפריחתם על עיתונים רבים, בגדלים ובתחומי ענין מגוונים.
ביצירת תכניו של העיתון עוסקת מערכת העיתון, שבראשה עומד עורך העיתון. העיסוק ביצירת חומר מערכתי לעיתון קרוי עיתונאות.
תוכן עניינים |
[עריכה] המודל העסקי
הכנסותיהם של עיתונים מסחריים נובעות בעיקר מהמודעות המתפרסמות בהם, בעוד שעיקר ההכנסות ממכירת העיתון משמשות למימון הפצת העיתון.
עיתון הפועל שלא על בסיס מסחרי, כגון בטאון של מפלגה או תנועה, משלים את הכנסותיו ממודעות בהכנסות מתרומות או מתקציב של הגוף שבחסותו הוא פועל.
למחלקת המודעות יש, בנסיבות אלה, חשיבות גדולה בפעילותו של כל עיתון, ומשקלה גדול במיוחד בעיתון מסחרי. עם זאת, מתקיימת הפרדה בין מחלקת המודעות ובין מערכת העיתון, כך שמחלקת המודעות אינה מכתיבה את תוכנו של העיתון (אם כי לעתים תוכנו של העיתון גורם לגיוס מודעות רלבנטיות לתוכן זה).
[עריכה] הפורמט של נייר העיתון
להדפסתם של עיתונים מקובלים פורמטים אחדים:
- טבלואיד (tabloid): זהו הפורמט הנפוץ יותר. הוא בנוי בצורה מוקטנת ונוחה לקריאה, טורים עם כותרות גדולות בדרך כלל. זהו הפורמט המשמש את העיתונות הפופולרית בעולם. בארץ זהו הפורמט המאפיין את העיתונים "ידיעות אחרונות" ו"מעריב".
- ברואדשיט (broadsheet): בפורמט זה גודל הדפים כפול מזה של הטבלואיד. בדרך כלל מאפיין את העיתונות האיכותית והעיתונות הכלכלית. בישראל זהו הפורמט המשמש את עיקרו של עיתון "הארץ", אם כי חלקים מעיתון זה, כגון המוסף הכלכלי TheMarker, מודפסים בפורמט טבלואיד.
- מידי (midi) או ברלינר (berliner): פורמט ביניים. בפורמט זה מודפסים עיתונים רבים באוסטריה ושווייץ, והחל מ-2005 גם הגארדיאן הבריטי.
- קומפקט (compact): פורמט קטן במקצת מטבלואיד. זהו פורמט חדש יחסית. בבריטניה החל העיתון The Independent להופיע בפורמט זה, ואחריו עבר גם העיתון The Times לפורמט זה.
לפורמט טבלואיד דימוי של פורמט שנועד לעיתונים עממיים, רבי תפוצה, בעוד שלפורמט ברואדשיט דימוי של פורמט שנועד לעיתונים אליטיסטיים. דימויים אלה נשחקים בתחילת המאה ה-21 עם התרחבות מעברם של עיתונים לפורמט טבלואיד, הנוח יותר. לשם שמירת הבידול, עברו עיתונים אליטיסטיים בבריטניה לפורמט קומפקט, הקטן מעט מפורמט טבלואיד.
[עריכה] העיתונות לאן?
ההתפתחויות הטכנולוגיות האחרונות כגון מהפכת האינטרנט מטילות צל על עתידו של הענף. זרימת המידע החופשית, הפורומים, הטלוויזיה הזמינה, מעלה את השאלה בדבר נחיצותו ויעילותו של עיתון מודפס המופיע בשעה קבועה ביום, בזמן שהחדשות הופכות לעתים קרובות את הידיעות בעיתון לאנכרוניסטיות.
כדרך להתמודדות עם בעיה זו, עיתונים רבים בארץ ובעולם פתחו אתרי אינטרנט, המציגים את מלוא תכולתו של העיתון (למשל אתר "הארץ"), או חלק ממנה (למשל אתר ynet הקשור ב"ידיעות אחרונות"). תכולה זו מוצעת לעתים חינם, תוך התבססות על הכנסות מפרסום, ולעתים תמורת תשלום. כל אתרי האינטרנט בישראל נותנים את המידע השוטף חינם, אך במרביתם עיון בארכיון הוא תמורת תשלום. אתר הפתוח אך ורק למנויים הוא זה של העיתון Wall Street Journal.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עיתונים |
- Newspaper Index - רשימת עיתונים ברחבי העולם (אנגלית)
