חור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק בחור המוזכר בתנ"ך. לערך העוסק בחור בהולכה חשמלית, ראו חור בהולכה חשמלית.

בתנ"ך חור הוא משבט יהודה, בנם של כלב בן חצרון ואפרת: "וַיִּקַּח לוֹ כָלֵב אֶת אֶפְרָת, וַתֵּלֶד לוֹ אֶת חוּר" דברי הימים א פרק ב פסוק יט.

לפי המדרש חור היה בנם של מרים הנביאה, אחות משה, וכלב בן יפונה. (ראה פירוש רש"י בספר שמות פרק י"ז פסוק י')

בספר שמות מסופר שבמלחמת עמלק תמך חור בידי משה יחד עם אהרון, ויחד עם אהרון הנהיג את העם בעליית משה להר סיני. לפי המדרש נהרג כאשר סירב להכין לעם את עגל הזהב.

נכדו היה בצלאל, בונה המשכן. "וְחוּר הוֹלִיד אֶת אוּרִי, וְאוּרִי הוֹלִיד אֶת בְּצַלְאֵל". דברי הימים א פרק ב פסוק כ.