חזון ברוך א'
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חזון ברוך א', או חזון ברוך הסורי, הנקרא בלעז האפוקליפסה של ברוך, הוא אחד מן הספרים החיצוניים לתנ"ך. כתיבתו של הספר מיוחסת לברוך בן נריה, סופרו של הנביא ירמיהו ולפי המסורת היהודית, לנביא בפני עצמו. בספר 87 פרקים, השונים מאוד זה מזה בארכם. מקורו של הספר שבידינו הוא כנראה בעותק שעבר תרגום מעברית ליוונית ומיוונית לארמית סורית.
[עריכה] שפת המקור וזהות המחבר
בראשיתו של הספר בתרגומו הסורי כתוב: "כתבא דגלינא דברוך בר נריא דמפקי מן יוניא לסורייא" ("ספר גילוי ברוך בן נריה שנתרגם מיוונית לסורית"). רוב החוקרים משוכנעים כי הספר נכתב במקורו בעברית וכנראה הספר שבידינו עבר תרגום מעברית ליוונית ומיוונית לארמית. חתן פרס ביאליק, אברהם כהנא מזהה את המחבר כיהודי, אולם משוכנע כי זיהוי הספר לתקופת חורבן הבית הראשון שגוי. כהנא משער כי הספר חובר בערך בשנת 115 לספירה, כלומר 45 שנים לאחר חורבן הבית השני.
הספר מיוחס לברוך בן נריה אולם הזיהוי כנראה אינו נכון ושימת הדברים בפי ברוך היא בהתאם לנהוג אז של השמת דברים בפי אדם מוכר מהעבר. מחבר הספר, על פי כהנא, היה בקי ביותר בספרי המקרא בנוסחם העברי ובספרים החיצוניים.
[עריכה] תוכן הספר וסגנונו
החוקרים מחלקים את הספר בצורות שונות. כהנא בספרו מחלק אותו ל-11 נושאים:
א) שליחותו של ברוך על ידי האלוהים לבשר לירמיהו ושאר הנבחרים על הגזרה על חורבן העיר ופיזור ישראל בגויים. (ברוך מוצג בספר במדרגה מעל ירמיהו, הפוך מהמוצג בתנ"ך) - (פרקים א'-ה').
ב) מראה גניזת כלי בית המקדש והחורבן על ידי המלאכים - (פרקים ו'-ט').
ג) ציווי ירמיהו לצאת עם הגולים לבבל בעוד ברוך נשאר מאחור ונושא קינה על חורבן ציון - (פרקים י'-י"ב).
ד) שאלות ותשובות בין ברוך והאל בדבר ייסורי הצדיק ושלוות הרשע (פרקים י"ג-כ').
ה) תפילת ברוך לאלוהים שיקיים את הבטחתו לגבי אחרית הימים ותשובת ה' שההבטחה תתקיים בשעתה והודעה על פרטי העתיד לבוא (פרקים כ"א-ל').
ו) עידוד לאומה לקראת המאורעות הקשים, התקשרות העם לברוך, קינת ברוך על חורבן בית המקדש (פרקים ל"א-ל"ה).
ז) חזון היער, הגפן, המעיין והארז, פשר החזון ושאלה ותשובה על המשומדים והגרים בעם ישראל. הודעה לברוך על פטירתו הקרבה וצוואתו לטובי העם (פרקים ל"ו-מ"ו).
ח) תפילת ברוך לה' שיגן על עם ישראל בזכות התורה, שאלות ותשובות על דמות המתים שיקומו לתחייה ועל סופם של הצדיקים ושל הרשעים (פרקים מ"ז-נ"ב).
ט) חזון ענן המים השחורים ופשרו. הודעה לברוך על פטירתו בעוד ארבעים יום וציווי ללמד את העם (פרקים נ"ג-ע"ו).
י) ברוך מוכיח את העם וכותב אגרות לתשעה השבטים וחצי השבט שבאשור, ואל שני השבטים וחצי השבט שבבבל (פרק ע"ז).
י"א) עוד איגרת ששולח ברוך אל תשעת השבטים וחצי השבט בידי נשר (פרקים ע"ח-פ"ז).
כמו בהרבה ספרים חיצוניים מסוגו, ממלא המלאך מיכאל תפקיד חשוב בספר.
