מלאך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מלאך הוא ישות על-טבעית הקיימת לפי האמונה בדתות השונות, ביניהן ביהדות, בנצרות ובאסלאם. בדרך כלל מתואר המלאך כיצור שמיימי רוחני הנשלח לבצע משימה אלוהית או כמעביר את דבר האל לבני האדם (בדומה לנביא האנושי).

[עריכה] מושג המלאך ביהדות

ביהדות, משמעותה הראשונית של המילה "מלאך" הינה "שליח"; אולם בשל התייחסויות חוזרות ל"מלאך יהוה" בתנ"ך נוצרה המשמעות הדתית הנוכחית. מלאכים מופיעים גם בדמות אנשים, ויש בכוחם להיות רואים ואינם נראים. במקרא מובאים התגלויות רבות של מלאכים לבני אדם, לדוגמה: שלושת המלאכים ששולח אלוהים אל אברהם אבינו, המלאך שבא לבשר למנוח על הולדת בנו שמשון. על פי חז"ל כשחיפש יוסף את אחיו, פגש באיש שהיה למעשה המלאך גבריאל בדמות אדם.

על פי אחת האמונות ביהדות: אין להגות את שמות המלאכים, מחשש שאם יקראו בשמם עלולים הוא להתייצב וכשייראו שנקראו לחינם הם יפגעו באדם הקורא להם.

על פי המסורת, המלאכים נבראו בימים שונים עפ"י סוגם- ביום הראשון לבריאת העולם נוצרו "מלאכי החסד" שנהנים מקיום נצחי כבני אלמוות בשל יום היווצרותם. ביום השני לבריאת העולם נוצרו "מלאכי הדין" ובכללם מלאך המוות. וביום החמישי לבריאת העולם נבראו יתר המלאכים בעוד שהאדם נברא רק ביום השישי. לפי אחת הדעות, ה' בורא מלאכים לשליחות מסוימת, וכשמסיימים את שליחותם מיד בטלים. בראש פמליית מלאכי עליון עומד המלאך מ-ט-ט-ר-ו-ן (אשר נתנו לו שבעים שמות) והוא דמות העל הקרובה ביותר לאלוהות, ע"פ ספר תיקוני הזוהר דמותו כדמות מראה האדם שראה יחזקאל בחזונו אשר דמותו יושבת בתוך כיסא המרכבה ומכונה "אדם הקטן". עוד על פי מסורת האגדה לעתים אדם יכול להיעשות מלאך כמו במקרה של חנוך המוזכר בספר בראשית בשל התעלותו בטהרה. אך בניגוד לחנוך המלאכים "עזא" ו"עזאל" ירדו מעולם היצירה לעולם העשייה וזאת משום שהתנגדו לעלייתו של חנוך למרום, וכן לקחו להם נשים מבנות האדם כמסופר בספר בראשית (ו', ב'-ד') ונפלו בפיתויי העולם הגשמי.

על פי המדרש בבראשית רבה (י ו), אפילו לצמחים יש מלאך פרטי המופקד עליו, שומר עליו, מכוונו ומייצג את גורלו. שנאמר: "אמר רבי סימון אין לך כל עשב ועשב מלמטה שאין לו מזל ברקיע ומכה אותו ואומר לו גדל". יש המכנים את מלאכו של האדם בשם "צלם" או "מזל".

עוד נאמר שאין מלאך עושה שני שליחויות (בראשית רבה נ). מלאכי השרת אומרים שירה פעם אחת ביום. אדם המקיים מצווה בורא בכך מלאך טוב. ממדרש בראשית רבה נלמד שבכל יום בורא ה' כת חדשה של מלאכים. באגדה מצוי הביטוי לצבא מלאכי ה' - "פמליה של מעלה" מול "פמליה של מטה" שהם ישראל. ספר הזוהר מבחין בין מלאכי שרת למלאכי חבלה, בין מלאכי חסד למלאכי דין ובין מלאכים בעלי אופי זכרי (משפיעים ומנהיגים) למלאכים בעלי אופי נקבי (מושפעים ומונהגים). בתלמוד ובספרות הקבלה מופיעים סוגים שונים של סוגי מלאכים, כמו שרף, כרוב, אראל ועוד.

הכרובים הינם מלאכי חבלה אימתנים, מראם מתואר בחזון המרכבה של יחזקאל הנביא, הם מתוארים כחיות בעלות ארבע כנפיים: "ודמות פניהם פני אדם, ופני אריה... ופני שור... ופני נשר..." (ספר יחזקאל י, א), תפקידם הוא לשאת את המרכבה האלוהית. כמו כן הופקדו למנוע את החזרה לגן עדן.

השרפים הם יצורי על מחומר שורף, שלכל אחד מהם שש כנפיים ואומרים על אלוהים "קדוש קדוש קדוש מלוא כל הארץ כבודו" ע"פ חזיון ישעיהו הנביא, (ו' א-יג'), "... בשתים יכסה פניו, ובשתים יכסה רגליו ובשתים יעופף." (ו', ב'). השם העברי 'שרפים', התגלגל גם ללטינית - סרפינו.

כמו כן מופיעים מלאכים בשמותיהם הפרטיים כדוגמת: גבריאל - מלאך של גבורה ואש, שר הגבורה, שר הדין, עומד לשמאל לכיסא הכבוד ומייצג את פני השור בחזון יחזקאל, מיכאל - מלאך של חסד מים ושלג, שר האור, שר צבאות ה', עומד מימין לכיסא הכבוד ומייצג את פני האריה בחזון יחזקאל, אוריאל - מלאך של הארה ותבונה, מופקד על צבא המלאכים והשאול, עומד לפני כיסא הכבוד ומתגלם כדמות אדם בחזון יחזקאל ורפאל - מלאך שממונה על הרפואה, הוא ריפא את אברהם לאחר שנימול, מקומו אחורי כיסא הכבוד ומתגלם כדמות פני נשר בחזון יחזקאל. ארבעת מלאכים אלו נימנים עם שבעת "מלאכי השרת", הם מסמלים את ארבע רוחות השמיים, את ארבעת הנהרות שייצאו מעדן ואת ארבעת יסודות היקום (עפ"י הקבלה- אש, מים, אוויר ואדמה).

בסיפורי התנ"ך השונים יוצאים המלאכים לשליחות על פני האדמה מטעם אלוהים, ובהתאם לשליחות הם לובשים צורה או פושטים צורה כמו שלושת המלאכים שבאו להתארח אצל אברהם (בראשית י"ח). אפשר שיופיעו בלא דמות אלא בצורת רוח ככתוב בתהילים "עושה מלאכיו רוחות..." (קד, ד).

על פי הנצרות, שני שליש מהמלאכים מרדו באלוהים בתחלת מציאותם על ידי הגאוה והקנאה וההתחרות שביניהם, ובעבור חטאם נהפכו למלאכי חבלה (עיינו החזיון ליוחנן יב, ז-יב ראו: אבדון ), אך על פי הדת היהודית המלאכים אינם חוטאים, כי אין להם יצר הרע ואין להם בחירה חופשית, ונשלחים מאת ה' (עיינו בספרו של רבי חסדאי קרשקש ביטול עיקרי דת הנוצרים, אוצר ויכוחים - חלק ראשון).

לפי הרמב"ם, המלאך המופיע בתנ"ך ובסיפרות חז"ל הוא לעתים ישות שכלית רוחנית נבדלת מחומר, הזהה לשכל נבדל במטאפיזיקה האריסטוטלית, אך לעתים הכוונה להאנשה (אנימציה), של כוח מכוחות הטבע.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• ספר שמות המלאכים
• רבי חסדאי קרשקש, ביטול עיקרי דת הנוצרים דעת
• הרמב"ם, מורה נבוכים מהדורת שוורץ חלק ב, פרק ו
• מאיר בר אילן, שמות של מלאכים פרסומי אוניברסיטת בר אילן

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: מלאך
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מלאכים