חלבון G
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חלבון G הינו קומפלקס חלבוני המשמש להעברת אותות בתאים איקריוטיים. ה-G שבשם החלבון מייצג את הבסיס החנקני גואנין. ישנם כמה חלבוני G שונים, בהתאם לסוג התא בו הם נמצאים.
חלבון G בנוי מ-7 אזורים חוצי ממברנה בעלי מבנה של אלפה הליקס אליהם מחוברים מן הצד הציטופלסמתי שלוש תת-יחידות: אלפא, בטא וגמא; יחידת האלפא במצב בלתי-משופעל קושרת אליה GDP (הנוקלאוטיד גואנוזין דיפוספט).
מרגע שחלבון ה-G מופעל (לאחר שהוא נקשר לאות כלשהי המגיע מהסביבה החיצונית של התא; הורמונים, למשל, יכולים להוות אות כזה), יחידת האלפא שלו מאבדת את האפיניות שלה ליחידת ה-GDP הקשורה אליה ונקשרת במקום זה ל-GTP (גואנוזין טריפוספט). מאותו הרגע נפרדת יחידת האלפא משתי תתי-היחידות האחרות; שני הקומפלקסים שנוצרים (אלפא ובטא-גמא) מסוגלים להפעיל שרשרת תהליכים בתא. לאחר זמן מה הופך ה-GTP ל-GDP והמצב חוזר לקדמותו.
חלבון ה-G מסוגל לגרום לתהליכים מגוונים בתא, החל מעידוד או בלימת שעתוק גן מסוים וכלה בפתיחת או סגירת שערים בממברנת התא, בכדי לאפשר או למנוע מעבר חומרים מסוימים דרך הממברנה. חלבוני ה-G מהווים את אחת הדרכים העיקריות והחשובות להעברת אותות בתא.
