טהרת המשפחה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

טהרת המשפחה היא כינוי למכלול הדינים וההלכות של ההרחקה בין איש לאשתו בימים בהם האישה נידה. דינים אלו נוהגים רק לגבי בני זוג נשואים, היות שעל פי התורה, רק בני זוג נשואים רשאים לקיים יחסי אישות.

בתורה מופיע ציווי מפורש להתרחק מהאישה בימי נידתה, בספר ויקרא פרק י"ח פסוק י"ט: "ואל אשה בנדת טמאתה לא תקרב לגלות ערותה". פסוק זה מופיע כחלק מרצף איסורי העריות, ועונשו של אדם שבא על אישה נידה במזיד הוא כרת.

[עריכה] תהליך הנידה וסדר הטהרה

אישה שיצאה טיפת דם מגופה נחשבת נידה (דם הוסת). בזמן שהאישה נידה, הבעל אסור בקיום יחסי אישות עם אשתו, ואף אסור בדברים נוספים (ראו הרחבה בפסקה "הדינים הנהוגים בזמן הנידה").

משך זמן הנידה הוא כמשך הימים בהם האישה רואה דם שיצא מגופה ועוד שבעה ימים נוספים הקרויים שבעה נקיים.

ביום בו זרימת הדם נפסקת לחלוטין,בתנאי שעברו מספר ימים מאז תחלת שפיעת הדם,מספר הימים המינימלי שצריך לחלוף בין תחילת שפיעת הדם לבין יום שבו ניתן לבצע הפסק טהרה שנוי במחלוקת. האישה מבצעת בדיקה נוספת הנקראת הפסק טהרה, ואם בבדיקה זו היא נמצאת נקייה לגמרי ללא אף טיפת דם, היא מתחילה למנות שבעה ימים נקיים ללא דם. הבדיקה תיעשה לפני השקיעה, כדי שניתן יהיה למנות ימים שלמים - מהערב עד הערב.

גם בשבעת הימים הנקיים האישה היא נידה, וגם בימים אלו יש לנהוג דיני הרחקה בין האיש לאשתו. במהלך ימים אלו האישה צריכה לבצע בדיקות על מנת לוודא שלא יוצא מגופה דם.

לאחר שעברו שבעה ימים שלמים, האישה טובלת בשעות הערב (שהן תחילת היום השמיני) במקווה טהרה, ובכך מסיימת את תהליך הטהרה מנידתה.

האישה לא תיחשב לטהורה ומותרת לבעלה אם לא תחכה שבעה ימים נקיים ותטבול במקווה טהרה; אלו שני תנאים הכרחיים לטהרת האישה, ודווקא בסדר זה. אחרי הטבילה. האישה אינה נידה עוד, והיא ובעלה מותרים לקיים יחסי אישות.זהו הדין הנוהג בימינו שהינו הרחבה של הדין המקורי שהיה מסובך ומורכב בהרבה לעומת זו מספר הימים שבהם נאסרו קיום יחסים היו מועטים יותר אך היו כרוכים בחשבונות מורכבים.

[עריכה] דינים הנהוגים בזמן הנידה

אסור לאיש ולאשתו לקיים יחסי אישות בזמן שהאישה נידה. אסור להם לגעת זה בזו. אסור להם לישון במיטה אחת, אלא עליהם להפריד את מיטותיהם. אסור להם לדבר ביניהם דברים של קלות ראש שעלולים להביא לערווה.

ישנם דינים רבים נוספים של הרחקה, שנועדו למנוע אווירה של קרבה גופנית יתרה בין בעל לאשתו בימי הנידה. לדוגמה:יש הנוהגים שאסור לבעל לשמוע את האישה שרה, אסור להעביר חפץ מידו של הבעל לידה של האישה, אסור לבני הזוג לאכול על שולחן אחד אלא אם כן יש היכר בין צלחתו לצלחתה, אסור לשבת על ספסל אחד אלא אם כן אדם נוסף יושב ביניהם, וכדומה.

[עריכה] המשמעות הרעיונית של ההרחקה בימי הנידה

להרחקה בימי הנידה ישנה משמעות רעיונית רחבה בתחום המחשבה היהודית-תורנית.

ראשית, ההרחקה מבטאת את החשיבות של פיתוח חיי הרוח בזוגיותם של איש ואשתו. האיסור לקיים יחסי אישות ולגעת זה בזו מחייב את בני הזוג להמיר את המגע הגופני בקשר מילולי. האיסור מאפשר לבני הזוג להעלות ולרומם את הקשר ביניהם מקשר גופני וחומרי לקשר רוחני ועמוק, המתפתח על ידי שיח מילולי.

שנית, ההרחקה יוצרת מפגש מחודש של בני הזוג מדי חודש. בכל חודש ישנם ימים של השהיה, ציפיה, התאפקות והתגברות על היצר, ובכל חודש בני הזוג נפגשים מחדש - כמו ביום החתונה - ומממשים מחדש את אהבתם, וכך הזוגיות מתחדשת ומתפתחת.

[עריכה] קשיים הנובעים מדיני טהרת המשפחה

עקרות הלכתית - מקרי עקרות שאינם ביולוגיים אלא הנובעים מכך שהביוץ חל לפני הטבילה.
הרחקה לאחר לידה. בחברה המודרנית, בה לא תמיד זמינה לאשה היולדת תמיכת נשות המשפחה המורחבת, היותה נידה תקופה ממושכת לאחר הלידה מונעת ממנה תמיכה פיזית של בעלה.