יגאל נאור
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יגאל נאור, שחקן קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון ישראלי.
נאור נולד בגבעתיים ולמד משחק באוניברסיטת תל אביב. שיחק בתיאטרון הפשוט בהצגות "חופה שחורה" (1982) ו"תשמ"ד" (1983), עליהן זכה בפרס השחקן בפסטיבל עכו וב"מתן תורה בשש"; בתיאטרון חיפה שיחק ב"טרטיף"; בתיאטרון באר שבע שיחק ב"אותו אות בנו", "אישה בעל בית" וב"גיסתו של גולדין"; בקאמרי שיחק ב"החילוני האחרון", "חבלי משיח", "אמא קוראז'", "גשם", "מקבת'", "חלום ליל קיץ" וב"גורודיש"; בתיאטרון בית ליסין שיחק ב"חצוצרה בוואדי", "חמץ", "ערפל" וב"מתנקשים"; בתיאטרון צוותא שיחק ב"רעולים" (1990), עליה זכה בפרס השחקן בפסטיבל עכו ובפרס מסקין; בהבימה שיחק ב"הופס והופלה", "מותו של סוכן", "יהוא" (1992), שעליה זכה בפרס עיריית תל אביב ובפרס פינקל, "הר לא זז", "אכזר מכל מלך", "יוליוס קיסר", "לב טוב" וב"אנשים קשים".
הופיע בסרטים, דרמות וסדרות טלוויזיה. בשנת 1987 הופיע בסרטו הראשון, ההפקה האמריקאית-ישראלית "דדליין" לצד משה איבגי ועמוס לביא. ב-1993 שיחק בעוד שני סרטים אמריקאיים שליהקו שחקנים ישראליים, "המומיה חיה" לצד מוסקו אלקלעי ו"המטבע השביעי" לצד אריה אליאס. ב-1996 שיחק בסרטם של ארי פולמן ואורי סיון "קלרה הקדושה" בתפקיד המשני של המנהל טיסונה. בטקס פרסי האוסקר הישראלי זכה הסרט בפרס הסרט הטוב ביותר ונאור בפרס שחקן המשנה הטוב ביותר.
ב-1997 השתתף בדרמת הטלוויזיה "קו 300" לצד שמיל בן ארי וב-1998 בסרט הקולנוע "דיבוק" לצד איילת זורר ומשה איבגי. בשנת 1999 שיחק בסרט הטלוויזיה "אגוז" לצד אלון אבוטבול וששון גבאי וב-2003 בסרטו של עמרי לוי זוכה פסטיבל ברלין "מיס אנטבה" לצד יעל אבקסיס. באותה שנה כיכב בסרטו זוכה הפרסים של שמי זרחין "הכוכבים של שלומי" לצד אסתי זקהיים ואסי לוי. בשנת 2005 שיחק בסדרת הטלוויזיה "מילואים" לצד מאיה מרון ונתי רביץ. כמו כן שיחק בדרמות הטלוויזיה "בוצ'ה" ו"פורים" בסדרה "המכון" ובסדרת הילדים "אולי ויולי".
בשנת 2005 שיחק בסרט מינכן בבימויו של סטיבן שפילברג.
כרגע מצטלם במרוקו לסרט הקולנוע Rendition בבימויו של גווין הוד (זוכה פרס האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר על "צוצי") שראה אותו בסרט מינכן והתלהב. בסרט הוא ישחק את ראש המשטרה החשאית של מצרים. בסרט משתתפים גם מריל סטריפ, אלן ארקין, ריס וויתרספון וגי'ק גילנהול.
