עמוס לביא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה. הסיבה שניתנה לכך היא כתוב בצורה רשימתית. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |
עמוס לביא,(נולד ב- 1953), שחקן ואיש קולנוע ישראלי.
בשנות השמונים, לאחר שירותו הצבאי, סיים לימודי משחק בסמינר הקיבוצים.
ב־1980 שחק בסרט הקולנוע הדרמטי "מעגלים". לאחר מכן שחק בסרטים "אות קין" (1982), לצד תיקי דיין ב"מישל עזרא ספרא ובניו" (1983), "ירוק" (1983) לצד יוסף שילוח ו"אני והמאהב של אשתי" (1984). בשנת 1985 שחק בסרט אותו כתב אסי דיין "בנות" לצד חנה אזולאי הספרי ובסרט "עד סוף הלילה". באותה שנה השתתף בהפקה האמריקאית־ישראלית "להתראות, ניו־יורק" של עמוס קולק. ב־1986 השתתף לצד ניצה שאול ב"פלאש" וב־1987 ב"החולמים", ולצד יוסי גרבר ב"חימו, מלך ירושלים".
באותה תקופה שחק במספר סרטים אמריקאיים־ישראליים, "דד־ליין" (1987) לצד אתי אנקרי, "אהבה אסורה" (1990), "מצמוץ עין" (1992) לצד אורי גבריאל ו"המומיה חיה" (1994) לצד משה איבגי. כמו כן, השתתף באותה תקופה ב"זרים בלילה" לצד יעל אבקסיס וב"מנת יתר".
ב-1993 שחק לצד רונית אלקבץ וגילה אלמגור בסרט "שחור", על משחקו זכה בפרס אופיר. ב־1994 השתתף לצד טל פרידמן בסרט הטלוויזיה של דורון צברי "האח של דריקס" וב־1996 ככב ב"קשר דם" של יקי יושע ובסרטו של משה מזרחי "נשים" לצד אריה אליאס, על משחקו בסרט זה קבל פרס אופיר נוסף לתפקיד הראשי. ב־1997 שחק לצד נתן זהבי ב"שבזי" ובמיני סדרה "קו 300". ב־1998 שחק בסרטו של שמי זרחין "מסוכנת" לצד משה איבגי וגילה אלמגור. באותה שנה שחק בסרט נוסף בשם "אביו" ובסרט "קרקס פלשתינה" לצד יורם חטב ויבגניה דודינה, ועל משחקו זכה בפרס אופיר נוסף על תפקיד משני. ב־1999 ככב במיני סדרה "אישה באפור" וב"פרנק סינטרה מת". באותה תקופה שחק בסרטי הטלוויזיה "משחק חייו", "שאכטה", "קמפיין" ו"סיטון" ובסדרת הטלוויזיה "תמונות יפואיות" לצד אורנה בנאי.
בשנת 1995 כיכב בסדרת הטלוויזיה "המונה דופק" ובשנת 2002 ב"תיק סגור" לצד סיגלית פוקס, בסרט "תחרה" ובסדרה "טיפול נמרץ". ב־2003 שחק בסדרה "החצר" ובסרטו של עמוס גיתאי "עלילה" לצד חנה לסלאו. באותה שנה החל לשחק בסדרה "אהבה מעבר לפינה" לצד יהודה לוי ודפנה רכטר. ב־2004 שחק בסרט נוסף של עמוס גיתאי "הארץ המובטחת" וב־2005 השתתף בסדרה "כתב פלילי" לצד אורי גבריאל ושחק בסרטו של חיים בוזגלו "הרס". באותה שנה שחק בסרט "שושלת שוורץ", בסרטו של סטיבן שפילברג "מינכן" ובסרטו של מנחם גולן "ימים של אהבה". ב־2006 השתתף ב"מלך של קבצנים". במשך השנים פעל כמעצב אמנותי בסרטים "הקיץ של אביה" (1988), "הצל הגדול" (1992), "מצמוץ עין" (1992), "לוחם הברזל" (1993), "חום כלא" (1994), "עץ הדומים תפוס" (1994), "הבריחה" (1998) ו"הלוחם האחרון" (2000). כמו כן פעל במחלקת הסאונד של "סוף העולם שמאלה" ו"הכוכבים של שלומי", וכמלחין ב"פלאש" (1986).
השתתף בהצגות בתיאטרון הישראלי, בתיאטרון באר שבע שחק ב"ירח שחור", "איך למדתי לנהוג", "גשם שוטף", "רישיון לחיות", "אצבע אלוהים", "המתחזה", "אשת האופנה", "המלאך הכחול", "הוא הלך בשדות" ו"החטא ועונשו". בתיאטרון החאן שחק ב"ציד עכברושים", "אגממנון" ו"מי תהום", בהבימה שחק ב"מחלקה 3 כיתה 1", "מחזור ו' עד מוות", "סנג'ר", "טירונות", "עולה", "מאחורי הגדר", בתיאטרון בית ליסין שחק ב"יצרים", "המלך", "בן חור" ו"טנזי" ובתיאטרון צוותא שחק ב"נגמל סיפור חיים" וב"שדות החיטה הנצחיים". זכה בפרס השחקן הטוב יותר בפסטיבל עכו לתיאטרון.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| הקודם: 1993 - אסטבן גוטפריד |
זוכה פרס אופיר לשחקן המשנה הטוב ביותר לשנת 1994 - עמוס לביא ("שחור") |
הבא: 1995 - שמוליק סגל |
| הקודם: 1995- משה איבגי |
זוכה פרס אופיר לשחקן הטוב ביותר לשנת 1996 - עמוס לביא ("נשים") |
הבא: 1997- אסי דיין |
| הקודם: 1997 - אריה מוסקונה |
זוכה פרס אופיר לשחקן המשנה הטוב ביותר לשנת 1998 - עמוס לביא ("קרקס פלשתינה") |
הבא: 1999 - מוסקו אלקלעי |
