שיחה:יהדות קראית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תוכן עניינים 1 הסרת הפסקה על הקראים 2 תקציר 3 גם אני יכול לשחזר בלי סיבה. 4 בית הכנסת בקהיר 5 הוספת תקציר 6 קראים 7 נישואים עם קראי 8 תיקון ההשואה של מגמת החילון אצל האורטודוכסים והקראים 9 חד צדדיות 10 קישורים חיצוניים

[עריכה] הסרת הפסקה על הקראים

הסרתי פסקה זו מכיוון שהיא נגועה באי דיוקים, שקרים, הבעת דעה וחוסר נייטרליות:

אי הדיוקים:

• גוועת באין תוחלת
• בית הכנסת חרב
• צלם יהודי סר מן המקום
• בספר התורה העתיק שלהם אין קורא

כ80% מהמתואר בפסקה הם שקרים מלבד אולי "בית הקראים, שבתחתיתו שוכן בית כנסת עתיק של העדה"... אני בטוח שאין משתמש שיעיז לתמוך בכתיבת שקרים בויקיפדיה. --נריה הרואה 21:10, 15 פבר' 2005 (UTC)

[עריכה] תקציר

התקציר ההיסטורי לא יכיל אלא את מה שכתוב בערך המרכזי, ומה שכתוב בערך המרכזי לא ישתנה, כי רבנו עליו מספיק, אלא אם תביא איזה מאמר מחקרי רציני וחדשני, או שהיהודים הקראים יעלו פתאום לחדשות, מה שלא קרה בחמישים השנה האחרונות. שש"ז 08:28, 18 מרץ 2005 (UTC)

זעם, אנא קרא את המאמר הזה: [1] קצת ארוך אך מאוד מעניין. --נריה הרואה 09:14, 18 מרץ 2005 (UTC)

אכן מאמר מרתק למרות שהוא לא מוסיף הרבה מאוד במישור העובדתי. לא ידעתי שיש גישה בקרב הקראים כיום לוותר לחלוטין על זיקה לקראיות במזרח אירופה. מזרח אירופה הייתה מקום עיקר היצירה הקראית אחרי מסעי הצלב. שש"ז 10:05, 18 מרץ 2005 (UTC)

אני חושב שהוא מוסיף המון במישור העובדתי. אני לא סבור שהגישה בקרב הקראים היא לותר על הזיקה ל"קראי" מזרח אירופה. אני חושב ש"קראי" מזרח אירופה ויתרו על הזיקה ליהדות הקראית. מזרח אירופה אכן הייתה מקום עיקר היצירה הקראית אחרי המאה ה15, אך באותם זמנים, הם הגדירו את עצמם כיהודים קראית וכשייכים ליהדות הקראית. אני מקווה שאתה תהיה זה שירים את הכפפה וישנה את הערכים בהתאם - למשל יש למחוק מהערך את כל מה שלא קשור ליהדות קראית. --נריה הרואה 17:57, 18 מרץ 2005 (UTC)

מקובל במחקר לשים את קראי מזרח אירופה תחת הכותרת "קראים". בוא לא נחרוג מכך. שש"ז 20:30, 20 מרץ 2005 (UTC)

אני מניח בגלל שהם קוראים לעצמם קראים, או בגלל שבעבר אבותיהם באמת היו יהודים קראים. אבל הם לא יהודים קראים והיום הם לא מגדירים את עצמם כיהודים קראים, כך שאין שום סיבה לספר עליהם בערך יהדות קראית. הטיעון של נחמיה גורדון מדהים בפשטותו אך גם בנכונותו - לא ניתן לקרוא לאמריקאים ממוצא הודי הינדים, למרות שאבותיהם היו הינדים. הערך ישונה. --נריה הרואה 04:36, 21 מרץ 2005 (UTC)

[עריכה] גם אני יכול לשחזר בלי סיבה.

זעם היקר,

בדרך כלל נהוג לנמק את הסיבה לשינויים שעושים. אשמח אם תנמק מדוע יש להכניס את הקראילאר לתוך הערך על היהדות הקראית, שהרי מדובר בשני נושאים נפרדים, כפי שכבר הראתי במאמר שהבאתי.

בנתיים אני לא אשחזר, אני אחכה לשימוע את נימוקיך. --נריה הרואה 17:51, 21 מרץ 2005 (UTC)

אדרבה, אפשר להעביר את שם הערך "יהדות קראית" לשם "קראים", כפי שהיה מלכתחילה, ואז הכול יסתדר. לגופו של עניין, בשום מקום לא עושים את החלוקה הזו, חוץ מאשר במאמר אפולוגטי מובהק, ואין סיבה שאנחנו נהיה ראשונים.

מאוד מצערת אותך העובדה שקראים התנהגו בצורה נפשעת בשואה, פתוחות לפניך ארבע דרכי התמודדות:

1)לקבל את האמת ההיסטורית, לא נעימה ככל שתהיה
2)לטעון שהקראים לא התנהגו בצורה נפשעת בשואה
3)לטעון שאלו שהתנהגו בצורה נפשעת בשואה לא היו קראים
4)לטעון שלא הייתה שואה.
בינתיים עשית שימוש נרחב בשתי הדרכים 2 ו-3. איזו דרך תבחר בעתיד ? כולי תקווה שזו תהיה הדרך הראשונה ולא הרביעית. שש"ז 18:11, 21 מרץ 2005 (UTC)

חברים יקרים, המשך הויכוח בצורה כזאת יחייב אותי לנקוט בצעדים מאוד לא נחמדים, תירגעו! מספיק עם הויכוחים בצורה הזאת, אפשר לדבר כמו בני אדם ולא להתדרדר למתקפות אישית. טרול רפאים 18:15, 21 מרץ 2005 (UTC)

זעם, אני בהחלט מציע לקבל את הצעת טרול רפאים.

אשמח אם תנמק את דעתך מדוע הקראילאר היו קראים. ואני מציע שתחזור מדבריך הנוראים. --נריה הרואה 18:47, 21 מרץ 2005 (UTC)

השאלה האם הקראילאר היו קראים או לא אינה שאלה עובדתית יותר מאשר "האם השמאלנים שכחו מה זה להיות יהודים". השאלה היא האם מקובל בספרות המחקרית ובפרט האנציקלופדית לדבר בנשימה אחת על קראים ועל קראי מזרח אירופה במאות ה-19-20 והתשובה היא "כן גמור". שש"ז 18:56, 21 מרץ 2005 (UTC)

1. מה שמקובל לא חייב להיות נכון.
2. לאחר שהראתי שהוא לא נכון אין סיבה לכתוב דבר לא נכון, אפילו שהוא מקובל. --נריה הרואה 18:59, 21 מרץ 2005 (UTC)

בטקס סיום מחזור הדף היומי של הש"ס הכריז הרב אהרון לייב שטיינמן, המנהיג השני בחשיבותו של העולם החרדי הליטאי, כי כל אלו שקמו על התורה שבעל פה נכשלו ונעלמו. "איפה היום הקראים ? מה נשאר מהם ?" הוא שאל. הראיתי בכך שהיהדות הקראית אינה קיימת עוד, ואתקן את הערך בהתאם שש"ז 19:08, 21 מרץ 2005 (UTC)

נו זעם, הנח לשנאה ולכעס. ובוא ננהל דיון רציני.

כמובן שלא הראת כלום. הטענה שלו היא לא ההוכחה לנכונות דבריו (אלא לחוסר הידע שלו). עכשיו בוא תענה על הטענה שלי ברצינות:

1. הקראילאר לא רואים את עצמם כיהודים מבחינת המוצא שלהם.
2. הקראילאר לא מחזיקים בדת היהודית.
3. הקראילאר לא מחזיקים באמונה היהודית קראית.

מדוע אתה סבור שיש לכתוב עליהם במאמר על היהדות הקראית? האם במאמר על עובדי אלילים צריך לכתוב על האפרו אמריקאים, בגלל שאבותיהם היו עובדי אלילים? --נריה הרואה 19:19, 21 מרץ 2005 (UTC)

ראשית, איני שונא אף אחד. שנית, מאין לך נקודות 2 ו-3 שאמרת ? אפילו קולונל האס אס שהמליץ להתייחס לקראים כמו כל העמים התורכיים אמר:"דתם, דת משה, אינה רצויה" (עמ' 152, נתן שור - תולדות הקראים). שור גם כותב שחלקם שמרו בקנאות על מסורותיהם העתיקות. אגב, קראתי פעם, איני זוכר איפה (ולכן לא אוכל להבטיח שהדברים נכונים או מדויקים), שקראי מצרים נתנו תעודות קראים לכמה מיהודיה הרבניים של מצרים שנקלעו לשואה והצילו אותם בכך. ודאי תשמח על העדות הזו שמציגה באור חיובי את עדתך (נדמה לי שאמרת פעם שמשפחתך ממצרים), אבל היא גם מראה שהפרבליגיה של הקראים הייתה תקפה לקראים כולם. שש"ז 19:52, 21 מרץ 2005 (UTC)

נ.ב עכשיו כשאני חושב על זה, אפילו הדיין הקראי אלגמיל לא ניסה מעולם בספרים שלו להפריד בין שני פלגי הקראות. הוא כותב על פירקוביץ די בחיבה ומצטט בהרחבה נאומים שלו (תחת כינויו אב"ן רש"ף). שש"ז 19:59, 21 מרץ 2005 (UTC)

אני שמח שלא פועל מתוך שנאה. אם כך אני לוקח את זה בחזרה.

שנית אני לא חושב שאמרתי אי פעם כאן שמשפחתי ממצרים או שאני קראי או שייך לעדה הקראית המצרית. אני לא שמח או עצוב על עובדות. עובדות הן עובדות.

אכן הדיין הקראי אלגמיל לא ניסה להפריד בספרים שלו בין שני פלגי הקראות והוא כותב על פירקוביץ די בחיבה. אבל אתה צריך לזכור שהספרים של אלגמיל נכתבו בתקופה שעדיין לא היו ידועים פרטים רבים על מה שקרה לקראי מזרח אירופה. כמו כן הם נכתבו על תקופה שבה הם עדיין החשיבו את עצמם ליהודים.

אגב, לעניין הזה צריך להפריד בין התאוריה המאוחרת של הלאומיות הקראית לבין ראשית התיאוריה. בהתחלה הם רק אמרו שמוצאם מיהודים שהגיעו לאזור עוד לפני חרבן בית ראשון ולבסוף הנימוקים העיקריים היו לשוניים והתבססו על השפה בה דיברו ומכאן הגיעו למסקנה שהם עם טורקי.

האמת שבעבר גם אני חשבתי שהם מחזיקים באמונה היהודית הקראית, אולם לאחר שהגיעו לידי עובדות נוספות, שיניתי את דעתי.

לפני שנמשיך לדון, הייתי רוצה שתקרא בעיון את המאמר שהבאתי לך בתחילה (כדי שלא סתם נתווכח, ואתה סתם תזעם ממחשבות לא נכונות לגביי). שם תמצא את ההוכחות לכך שקראילאר מזרח אירופה לא מחזיקים בדת היהודית או באמונה הקראית. יותר מזה שמעתי הרצאה מפי אנתרופולוג ירושלמי שחקר את מה שקרה לקראילאר ממזרח אירופה שהגיעו לארץ. מהעדויות ניתן להסיק בלי ספק שהם לא מגידירים את עצמם כיהודים, מחזיקים בדת היהודית או באמונה היהודית קראית. --נריה הרואה 21:32, 21 מרץ 2005 (UTC)

מה קרה לקראילר שהגיעו לארץ ? זה מעניין. בכל מקרה, כמו שאתה בעצמך ציינת לפני זמן מה באחד מדפי השיחה, אין להשוות את מצב הקראים לאחר עשרות שנים של שלטון סובייטי לבין מצבם בתחילת המאה ובאמצעה, שבו אנו עוסקים. ב-1924, על פי מה שקראתי באתר אינטרנט שמוקדש לנושא (לא זוכר הלינק), עדיין היו ויכוחים סוערים בוועידה הקראית במזרח אירופה האם העברית או הקראימית היא השפה המקורית של העדה.

לפי מה שהבנתי מאותו ד"ר יש להם אירגון; בנתניה, אם אני לא טועה. אני יודע על אחד ממזרח אירופה שעלה לארץ בראשית שנות ה90 ושהיום חבר בקהילה קראית ואפילו מאוד פעיל שם, אבל הוא היוצא מן הכלל שמוכיח את הכלל. הוא עזב את רוסיה מכיוון שהקהילה שם לאחר שהתאגנה מחדש לאחר נפילת ברה"מ לא שמרה על קשר עם היהדות.

כך או כך, אם בכל אנציקלופדיה הכותרת "קראים" מתייחסת גם לקראי מזרח אירופה, אם בכל ספר מחקר הכותרת "קראים" מתייחסת גם לקראי מזרח אירופה, אם בספרים הרשמיים של העדה (יצאו לאור בהוצאת המועצה הארצית של הקראים לפני לא כל כך הרבה שנים) של אלגמיל, מתייחסים לקראי מזרח אירופה כקראים, בין אם זה מידיעה, מאי ידיעה או ממה שלא יהיה, אז סימן שראוי להתייחס לקראי מזרח אירופה בערך אנציקלופדי שעוסק בקראות לדורותיה. השאלה האם הם ראויים להיקרא "יהודים קראים" או "מאמיני דת משה" היא שאלה ערכית, שאינה רלוונטית בכלל. אנחנו בכלל לא מתווכחים האם הקראים במזרח אירופה ראויים להיקרא יהודים או לא, השאלה היא האם יש לטשטש ולהעלים אותם ואת מאורעותיהם מערך שעוסק בקראות לדורותיה, ותשובתי פשוטה:לא, לא, לא. גם אם לא נעים לקורא זה או אחר לקרוא על התנהגותם בשואה. שש"ז 21:55, 21 מרץ 2005 (UTC)

כמו שאמרתי כבר קודם - השאלה מה כתוב בכל אינציקלופדיה לא מוכיח את נכונות הכתוב. האמת שגם אני סברתי עד לפני כשבוע וחצי שצריך להכליל אותם במסגרת היהדות הקראית. למעשה אפילו תיקנתי את הערך עליהם בויקיפידה בגרמנית והוספתי קישור לקטגוריה "יהדות" שעד אז הכליל אותם במסגרת "עמים".

בכל מקרה, ביקשתי שתתיחס לטענות שלי.

בסופו של דבר, אני לא חושב שהשאלה הם הקראילאר הם יהודים קראים היא שאלה ערכית. זאת שאלה של הגדרה. הם לא יהודים קראים לפי כל ההגדרה. אולי אבותיהם היו לפני 100 או 150 שנה.

אם השאלה היא האם יש למחוק את תולדותיהם מהערך שעוסק ביהדות קראית התשובה היא פשוטה וחד משמעית. כן. אין להם קשר לקראות. אין להם קשר ליהדות. --נריה הרואה 06:04, 22 מרץ 2005 (UTC)

אין לי בעיה שכתבת עליהם ערך נפרד, אבל הוא יכול לשמש רק לתוספת הרחבה ופירוט. הדברים העיקריים, בפרט עניין השואה, חייבים להישאר בערך על ההיסטוריה הקראית, שהם חלק ממנה. מילא "אין להם קשר ליהדות", אבל מה הפירוש "אין להם קשר לקראות" ? הקראות היא דתם והם ראו את מסורותיה כמחייבות ואת ענן כמייסדם. גם אם לא ראו את עצמם כיהודים. שש"ז 07:40, 22 מרץ 2005 (UTC)

כנראה שלא קראת לעומק את המאמר שהבאתי. האם אני צודק?

בכל מקרה, זה בדיוק העניין הקראות אינה דתם, ולא הייתה דתם באותו שלב. מהעדויות במאמר ניתן להגיד שהייתה להם אמונה בישו, והם קיבלו את מוחמד כנביא (!). מסיבה פשוטה זו אין לכתוב עליהם בערך. --נריה הרואה 08:06, 22 מרץ 2005 (UTC)!! --נריה הרואה 23:48, 23 מרץ 2005 (UTC)

עכשיו היה איתי ישר וכנה, מדוע לדעתך הדברים העקריים בפרט עניין השואה חייבים להישאר בערך על ההסטוריה היהודית קראית? מה הסיבה האמיתית לדעתך שיש צורך לקשר בין ערך שעוסק באמונה לבין מעשים של אנשים שאבותיהם החזיקו באותה אמונה? האם בערך יהדות אורתודוקסית יש מקום לרשום על כל הרוצחים האורתודוקסים? האם יש מקום לספר על היודנראט? על משתפי הפעולה עם הנאצים? על בוגדים במדינה? האם בערך על יהדות תימן יש מקום לכתוב על יגאל עמיר? האם בערך דתיים לאומיים יש מקום לכתוב עליו ועל קורות חייו? אני מניח שהתשובות שלך הן לא. אז למה בערך על היהדות הקראית צריך לחרוג מנוהג זה? --נריה הרואה 08:06, 22 מרץ 2005 (UTC)

חלק מדבריך הם כבר ממש דמגוגיה. אכן, בערך על דתיים לאומיים ודאי שחייבים לכתוב על יגאל עמיר ועל רצח רבין. נדמה לי שהיום הערך על הציונות הדתית קצר מאוד, אבל כשהוא יגיע למימדי הערך על הקראים ודאי שרצח רבין יוזכר בו. למעשה, אני עצמי כתבתי ערך נרחב מאוד בנושא. ועוד הערה קטנה, אתה דווקא זה שהקדשת מקום לא פרופורציונלי לגבורתו של משה מרזוק בערך על הקראים. כך שלפעמים אתה אוהב להסיק מיחידים על הכלל

התפתחותה של התנועה הלאומית הקראית, לרבות הסטיות הנרחבות מההשקפה המסורתית שבאו בעקבותיה, אינה מעשה של יחידים, אלא מפנה חד בתולדותיה של קבוצה שלמה. אם הייתה התפלגות בין קראי מזרח אירופה, ניתן היה לומר שקבוצה אחת שמרה על המסורת הקראית וקבוצה אחרת סטתה ממנה. מאחר שכל הקראים המזרח אירופאים הלכו יחד לאותו כיוון, והוכרו כקראים גם על ידי אחיהם במצרים (כמו שמעיד הספר של אלגמיל), לא ניתן שלא לראות אותם כעוד שרשרת בחוליית ההיסטוריה הקראית. אפיזודה היסטורית מוזרה למדי, אבל בשל כך אין סיבה להשמיט אותה, אלא להיפך:תמיד אהבתי להביא דווקא את המעניין, המסקרן והיוצא דופן. בגללו אנשים אוהבים לקרוא ולדעת. שש"ז 08:36, 22 מרץ 2005 (UTC)

אני חוזר ומדגיש שככל הנראה אלגמיל כתב מחוסר ידע (מסך הברזל...). בנוגע למסורת - אני לא מדבר על זה אני מדבר על ההגדרה של יהדות קראית. ודמגוגיה או לא דמגוגיה, זה לא קשור לערך. אל תתחמק ותסביר מדוע אתה חושב שצריך לכתוב בערך על "היהדות הקראית" על מעשים של אנשים שהם לא יהודים ולא קראים. כמו שהראתי למעלה. --נריה הרואה 21:22, 22 מרץ 2005 (UTC)

מסך הברזל הוקם, לידיעתך, ב-1946 בנאום של וינסטון צ'רצ'יל. אם אני מבין אותך נכון, בשנות העשרים והשלושים הקראילר עדיין יכולים היו להיחשב יהודים, אולם עם השואה, התנהגותם המכוערת העידה על מהותם האמיתית, וממנה ואילך ראוי להוציא אותם מהערך קראים, למרבה הנוחות. לא נראה לי. דעתי לא השתנתה. הדיון מיצה את עצמו שש"ז 15:11, 23 מרץ 2005 (UTC)

זעם, אתה ממשיך להתחמק ולהתפלפל. כמובן שלא היה מסך אמיתי, ולא הייתה שנה שבה הוא "הוקם". המדד להחשבת הקראילאר כיהודים קראים הוא האמונות שלהם באותה תקופה. כמו שהראתי, הם לא היו יהודים קראים בגלל מה שהם האמינו בו, בלי שום קשר למעשים של חלקם, ובלי לשפוט ערכית האם זה טוב או לא מה שהם עשו. אם לא תביא מחקר חדש או הוכחה חדשה שתוכיח שהם אכן היו יהודים קראים, הערך ישוחזר. --נריה הרואה 23:48, 23 מרץ 2005 (UTC)

אל תתחיל במלחמת עריכה שלא ייצא ממנה דבר למעט תסכול. יש את ויקיפדיה:כללים למלחמת עריכה שש"ז 19:35, 24 מרץ 2005 (UTC)

[עריכה] בית הכנסת בקהיר

אני מקווה שנריה לא ינטור לי על שהוספתי מידע על בית הכנסת הקראי בקהיר כיום. ענייני בעובדות חדשות (להבדיל מכל מיני פרשנויות מגמתיות) על הקראים הוא כה רב, שאיני יכול לבלום את התשוקה להוסיפן לערך שש"ז 08:51, 21 אפר' 2005 (UTC)

כבר ציינתי בעבר שהדרך לכתוב אינציקלופדיה, היא לא לצטט ממקורות אחרים.

העובדות שאתה מציין נכונות. אני לא רואה קשר של ממש ל"יהדות קראית" למרות זאת אפשר לכתוב על זה.

אני אשכתב את הפסקה, כדי שלא תכלול ציטוט. ואסויף קצת מידע בנושא. --נריה הרואה 09:50, 21 אפר' 2005 (UTC)

[עריכה] הוספת תקציר

הערך "יהדות קראית" הגיע לגודל מרשים. בעקבות פניות החלטתי לפצל את הערך. היו לי התלבטויות מדוע לא לפצל. חשבתי קצת קשה לדבר על הקראים בלי לדבר על ההיסטוריה או על המנהגים או על עקרי האמונה. ההיסטוריה של הקראים היא דבר דיי תלוש ולא שמעתי על אף אינציקלופדיה שעושה כן.

בסופו של דבר הוחלט לפצל, וכמו בכל פיצול, נהוג לכתוב פסקת תקציר למאמר המלא, בלעדיה הערך חסר.

למרות מחיקת התקציר על ידי מפעיל המערכת זעם, מחיקה שאני לא רואה לה כל סיבה מלבד שנאה זעם ורצון להסתיר עובדות (ויכול להיות שאני טועה), החזרתי את הפסקה למקומה. --נריה הרואה 14:26, 20 מאי 2005 (UTC)

אין ספק שצריך לכתוב תקציר כלשהו, אבל אולי כדאי לכם להניח סוף סוף למלחמת הקראים בוויקיפדיה. גילגמש • שיחה 14:29, 20 מאי 2005 (UTC)

 :-))

הבדיחה שזעם כתב בשיחת המשתמש של דוד שי, תמיד מצחיקה אותי מחדש.

למרות שלדעתי היא לא אמת בדיוק כמו סיפור תנורו של עכנאי, משניהם ניתן ללמוד דברים קשים על היהדות הרבנית. מתנורו של עכנאי אני לומד על גבהות ליבם של התנאים וחוסר המוכנות שלהם להקשיב לדברי אלוהים והחלפתו בעצמם. מאגדת זעם, אני לומד על אמנות השימוש בשקר. (כמובן שיש אנשים ישרים ויוצאים מן הכלל).

אני מצד שני, מתנגד לכל שקר להסתרת מידע, גם כשיש לו מטרה טובה לכאורה. ואני אמשיך לפעול לשיפור ויקיפדיה. --נריה הרואה 14:40, 20 מאי 2005 (UTC)

תפעל, מי אמר שלא תפעל, אך אולי אפשר להגיע סוף סוף להסכמה כלשהי אחרי חצי שנה של מאבקים. גילגמש • שיחה

המלחמות בערך זה מביאות לשיפורו המתמיד, ולכן אין להפסיקן רק משום דרכי שלום, אלא לפעול לפי הכלל "האמת והשלום אהבו". יביא נריה את נימוקיו, ויביא שש"ז את נימוקיו, ואם לא ישכנעו איש את רעהו, אולי ישכנעו אותנו. הפער בין השניים ניתן לגישור, כפי שראינו בעבר. דוד שי 14:52, 20 מאי 2005 (UTC)

[עריכה] קראים

רוב 10 אלף היהודים הקראים נימצאים כיום בחצי האי קרים ויש שם בית כנסת קראי בעיר סמפרופול ומטבח יחודי להם.

[עריכה] נישואים עם קראי

הינני בת 20 מנהלת קשר עם בחור שהוא מצרי-קראי, שאלתי היא האם אני כבחורה יהודיה אוכל להתחתן עם חברי תחת חופה וקידושין? ומה ההשלכות לנישואין אלה?

תשמעי, כאן זה לא פורום יעוץ בענייני הלכה. יש אתר לקראים, וזאת הכתובת - הפורטל הראשון של היהודים הקראים בישראל - תוכלי לשאול שם ויענו לך בפירוט.

כעקרון, ואולי גם כדאי שארחיב את הערך בנקודה זאת, את תוכלי להתחתן עם החבר בחתונה קראית כשרה למהדרין, בחתונה על ידי רב קראי שמוכרת על ידי מדינת ישראל, אם תבחרי להקרא (כלומר להיות קראית) ולקבל על עצמך לשמור את התורה שבכתב בלבד. --נריה הרואה 00:09, 19 במרץ 2007 (IST)

[עריכה] תיקון ההשואה של מגמת החילון אצל האורטודוכסים והקראים

כי אם כבר אז המגמה היא הפוכה (ומתבטאת יפה בעליה הדרמטית של המנדטים החרדים), תנועה תמיד ישנה ותמיד תהיה, אבל לומר שיש מגמה חוסר התמצאות

אז אתה יכול לשנות "מגמה" ל"תופעה". ‏pacman • שיחה 23:44, 19 במרץ 2007 (IST)

אבל אצל הקראים זו כן מגמה (אני גר בראש העין בסמוך לקהילה שלהם), ואגב, מרפרוף על הערכים של חזרה בתשובה וחזרה בשאלה אז נראה שהמגמה של התשובה הרבה יותר משמעותית וחזקה אצל האורטודוכסים.

אני מציע שתתייעץ בעניין עם נריה הרואה (שיחת משתמש:נריה הרואה) שכתב את רוב הערך יהודת קראית והוא בקיא מאוד בעניין. ‏pacman • שיחה 23:50, 19 במרץ 2007 (IST)

אני לא מתקן שום דבר במה שנוגע לקראים אלא רק במה שנוגע לאורטודוכסים אז בשביל מה להתיעץ?!

כפי שתוכל לראות בדף השיחה של הערך, נערכו דיונים רחבים על כל פרט ופרט בו ומדובר בנושא רגיל. אם אתה בטוח שמדובר בטעות אתה יכול לבצע את העריכה, אבל היה עדיף לדעתי אם היית מסב את תשומת לבו של נריה הרואה לעניין. ‏pacman • שיחה 23:55, 19 במרץ 2007 (IST)

אוסיף שם בדף השיחה את השיחה הזו וכל מי שהערך הזה חשוב לו בוודאי ישים לב לזה

טוב, תודה. ‏pacman • שיחה 23:59, 19 במרץ 2007 (IST)

אין קהילה קראית בראש העין. מה הוא מדבר? --נריה הרואה 11:26, 20 במרץ 2007 (IST)

בכל מקרה, הטענות שלו כנגד הניסוח נכונות. ותיקנתי את הניסוח.

למרות זאת, ברור שקיימת תופעה של חילון בעיקר אצל דתיים לאומיים. --נריה הרואה 15:22, 25 במרץ 2007 (IST)

[עריכה] חד צדדיות

בערך לא מופיעים תשובות הרבנים לטענות הקראים. אנסה לתקן זאת Orel zion 07:18, 25 במרץ 2007 (IST)

ברור שלא אמורות להופיע תשובות הרבניים לטענות הקראים. הרי הנושא של הפסקה הוא "מדוע הקראים לא מקבלים את התושב"ע" ולא "טענות הרבניים כנגד הפירוש הקראי".

שיחזרתי --נריה הרואה 15:19, 25 במרץ 2007 (IST)

ברור שאמורות להופיע (בקצרה) תשובות הרבנים, שאם לא כן הערך לוקה בחוסר איזון. בברכה, ינבושד 08:29, 10 באפריל 2007 (IDT).

הערך עוסק בקראים, ולכן יש להביא בו את עמדת הקראים. את עמדת הרבנים ניתן להביא (אם מישהו חש צורך בכך) בערך יהדות רבנית. טענת חוסר האיזון איננה רלבנטית כאן, כי אנחנו לא נמצאים בערך תורה שבעל פה שבו נחוץ (אולי) איזון בדרך של הצגת גישות שונות. דוד שי 08:34, 10 באפריל 2007 (IDT)

לתשובות הרבנים, שאינן מקובלות על הקראים, יש לתת אזכור, כיוון שאין אלו טענות בלתי מעורערות, והצגה של צד אחד בלי שני היא חוסר איזון (הערך עוסק בקראים, ולכן אין להרחיב בתשובות אלא לסכם אותן בקצרה). בברכה, ינבושד.

שיניתי את דעתי - בערך צריך להופיע קישור לערך מורחב שעוסק בפולמוס. בברכה, ינבושד 20:36, 10 באפריל 2007 (IDT).

[עריכה] קישורים חיצוניים

הפורום "דרישת האלהים באמצעות המקרא" בהייד פארק הוא במוצהר איננו קראי רשמי. מה שנכון שההשקפה המקובלת שם דומה בבסיסה להשקפה הקראית. יעקב135 08:25, 10 באפריל 2007 (IDT)

הסרתי אותו. אין מקומו כאן. דוד שי 08:35, 10 באפריל 2007 (IDT)