יוסל בירשטיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

יוסל בירשטיין (1920 - 28 בדצמבר 2003), סופר ישראלי, כתב ביידיש ובעברית.

יוסל בירשטיין נולד ב-1920 בעיירה ביאלה-פודלסקה שבפולין (הוא מרבה להזכיר עיירה זו בספריו). למד ב"חדר" והיה חניך של "השומר הצעיר". בגיל 17 היגר לבדו לאוסטרליה. במלחמת העולם השנייה שירת במשך ארבע שנים בצבא האוסטרלי, יחד עם חברו הצייר יוסל ברגנר, שאותו פגש במשרדי ההגירה של "הייאס" בוורשה, ואתו עשה את הדרך לאוסטרליה. משפחתו נספתה בשואה.

לאחר המלחמה עסק בעריכת ירחון לנוער יהודי, שהופיע בעברית, אנגלית ויידיש. התחתן עם מרגנית.

ב-1950 עלו בירשטיין ואשתו לישראל והתיישבו בקיבוץ גבת, שם היה בירשטיין רועה צאן במשך 11 שנה. בראיון לציפי גון-גרוס סיפר כיצד התגלגל לעיסוק זה:

"באתי לגבת, ובגבת חי אז איש בשם חיים גבתי, לימים שר החקלאות. כבר אז, כרכז המשק, היה לו מבט אגריקולטורי מאוד. אמר לי, 'יוסל, באת מאוסטרליה, ארץ הכבשים? הנה עדר, וכאן אתה תהיה רועה צאן'. האמת, 14 שנה במלבורן ולא ראיתי אפילו זנב של כבשה, וכך הייתי לרועה צאן".

לאחר מכן עבר להתגורר בטבעון ואחר כך בנצרת עילית. עבד כפקיד בבנק הפועלים, והגיע לתפקיד של מנהל מחלקת השקעות (על רקע עבודתו זו נולד ספרו "המוטבים"). ב-1982 עבר להתגורר בירושלים ועבד בבית הספרים הלאומי.

ב-1949 פרסם קובץ שירה ראשון ביידיש, "אונטער פֿרעמדע הימלען", שיצא לאור במלבורן, ולווה ברישומים של יוסל ברגנר. ספרו הראשון, "במדרכות צרות", פורסם ביידיש ב-1958, ובעברית ב-1959. כתב רבים מספריו ביידיש, ובתרגומם לעברית הסתייע בנסים אלוני ובמנחם פרי. בנוסף עסק בתרגום מיידיש לעברית ומעברית ליידיש. מרבית ספריו יצאו לאור במסגרת "הספרייה החדשה". סיפוריו מתאפיינים בהסתכלות אירונית על מצבו של האדם.

יוסל בירשטיין נפטר בירושלים ב-28 בדצמבר 2003, ונטמן בבבית הקברות נס הרים שבהרי ירושלים.

לאחר מותו יצא לאור ספרו "סיפורים מאזור השלווה", על-פי כתב יד שנמצא בעזבונו. בחלק מהסיפורים בקובץ זה ניכרת התמודדות עם המוות הקרב.

פרופ' מנחם פרי, המו"ל והעורך של ספריו, אמר על יוסל בירשטיין:

"הוא בעיני אחד משלושת-ארבעת-חמשת הסופרים היהודים הגדולים במאה העשרים, ואני מדבר על סדר גודל של קפקא ועגנון. יש לו יתרונות עליהם כמו שלהם יש יתרונות עליו" (ידיעות אחרונות, 13.2.04).

על הקשר ההדוק שבין מנחם פרי ליוסל בירשטיין העיר פרופ' גרשון שקד: "אשרי סופר שזכה לעורך כְּפֶרי, ואשרי פרי שזכה לסופר כיוסל בירשטיין" (הארץ, 12.5.04).

[עריכה] ספריו

במדרכות צרות, רומן מחיי הקיבוץ, עברית - מ’ רביד, תל אביב, התשי"ט 1959.
המוטבים, רומאן, תרגום חדש מיידיש - מנחם פרי, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשס"א, 2001. ‬
ציפייה ועוד סיפורים , משרד הבטחון, תשכ"ו, (1966).
נסיעתו הראשונה של רולידר , ועוד שני סיפורים, מיידיש - נסים אלוני וי’ בירשטין ; עם שמונה רישומים מאת יוסל ברגנר, ספרית פועלים, תל אביב, תש"ל 1970.
סיפורים קטנים , ליקט אלכס זהבי, עיבד משה מנור, ירושלים, תשמ"ה 1985.
כתם של שקט , קצרצרים, איורים - נורית ענבר-שני, (1986): הספר הראשון שכתב בירשטיין בעברית, על-פי סיפורים שכתב לתוכנית "שעתיים משתיים" בגלי צה"ל.
ציפור כהה בדרך , הקיבוץ המאוחד, תל אביב, (1989)
פנים בענן, רומאן, הקיבוץ המאוחד, תשנ"א 1991.
אל תקרא לי איוב, הקיבוץ המאוחד, תשנ"ו, (1996)
הבורסה, רומאן, מיידיש מנחם פרי, הקיבוץ המאוחד, תשמ"ד, 1984.
סיפורים רוקדים ברחובות ירושלים, איורים - נורית שני, הקיבוץ המאוחד, בני ברק, 2000.
סיפורים מאזור השלווה , עורך הספר - מנחם פרי, הקיבוץ המאוחד, בני ברק, תשס"ד 2004.