מנחם פרי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק בחוקר ספרות. לערך העוסק בשדרן רדיו, ראו מנחם פרי (שדר).
מנחם פרי (נולד ב-1942) חוקר תורת הספרות, פרופסור באוניברסיטת תל אביב. עד 2005 כיהן, בהפסקות קצרות, כראש החוג לתורת הספרות הכללית. החל מ־2006 מכהן כראש החוג המשולב לספרות. מכהן כעורך הראשי של הוצאת הספרים הספרייה החדשה. ערך את כתב העת "הספרות" ולאחר מכן את כתב העת "סימן קריאה". נחשב לדמות מרכזית בסצינה הספרותית בארץ ול"אחד מקובעי הטעם הספרותי".
יחד עם מאיר שטרנברג פיתח את תורת הפערים.
תחומי מחקר נוספים של פרי (רשימה חלקית): פיתוח תורת ספרות המתמקדת בתגובת-הקורא (כחלק מזרם דומיננטי בתורת הספרות ברחבי העולם שהחל בשנות ה-60). תורת הפערים היוותה חלק מעיסוקו זה, בנוסף לתאוריות נוספות כגון השימוש ב"אופוזיציות בינאריות" ובמבע משולב בתהליך הקריאה. עסק בחקר ספרות יידית. עסק בחקר השירה. עסק בשירתו של מאיר ויזלטיר.
פרי משתמש בכלים של תורת הספרות גם לניתוח של סיפורי המקרא, ומגיע לפרשנות ייחודית, שונה מזו המושגת בכלי הפרשנות האחרים, המסורתיים והמודרניים. נאמן לשיטתו זו, פרסם במרץ 2007 ניתוח, בכלים של תורת הספרות, של פסק הדין במשפטו של חיים רמון [1]. כדבריו: "סיפור הקריאה שלי, שאף הוא 'סיפור של תהליך פרשנות', מתמקם קומה מעל לטקסט של השופטות. הוא קורא את שדה ההתרחשות כפי שמקרין אותו סיפורן, ועליו לסמוך על ההתרשמויות הבלתי-אמצעיות שלהן".
[עריכה] מספריו
- המבנה הסמאנטי של שירי ביאליק, תרומה לתאוריה של פיתוח משמעויות ברצף הטקסט הספרותי, תל אביב 1977.
- תמורות דראסטיות ברצף הסמאנטי של השיר, עקרונות יסוד בשירת ביאליק, תל אביב 1976.
[עריכה] לקריאה נוספת
- "המלך במבט אירוני; על תחבולותיו של המספר בסיפור דוד ובת-שבע ושתי הפלגות לתאוריה של הפרוזה", פרי מ' ומ' שטרנברג,הספרות, 1, 1968-1969, עמ' 263-292.
- זהירות, ספרות! – לבעיות האינטרפרטאציה והפואטיקה של הסיפור המקראי (תשובה לבעז ערפלי ולאוריאל סימון), מ' פרי ומ' שטרנברג, הספרות, ב (תש"ל-תשל"א), עמ' 633-635.
