יוסף ברודסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

יוסף ברודסקי

יוסיף אלכסנדרוביץ' ברודסקי (Ио́сиф Алекса́ндрович Бро́дский)‏ (24 במאי 1940 – 28 בינואר 1996) - משורר, מסאי ומחזאי רוסי-אמריקאי.

נולד במשפחתו של צלם יהודי בלנינגרד. בגיל 15 עזב את בית הספר. לפי עדותו, התחיל לכתוב שירים בגיל 16. היה מקורב למשוררת אנה אחמטובה שניבאה לו עתיד מזהיר. ב-1964 נעצר בעוון 'שוטטות', נשפט ל-5 שנים והוגלה לאזור ארחנגלסק. ב-1965 שוחרר בעקבות לחץ דעת הקהל העולמית. חלק קטן משיריו פורסמו בברית המועצות, אולם הרוב התפרסם במערב ("שירים ופואמות", 1965).

ב-1972 גורש מברית המועצות, התיישב באן ארבור שבמישיגן, שם לימד בחוג ללימודים סלביים באוניברסיטה המקומית. המשיך לכתוב שירים ברוסית, כמו כן פרסם פרוזה ודברי ביקורת באנגלית, עסק גם בתרגומים ספרותיים. ב-1980 קיבל אזרחות אמריקנית, ב-1981 התיישב בניו-יורק. היה מעורב בחיים הספרותיים בארצות הברית ובאירופה. בשנים אלו הוציא לאור שלושה ספרי שירה, כמו כן התפרסמו שני אוספים של שיריו.

ב-1987, בגיל 47, ברודסקי קיבל את פרס נובל לספרות (אחד מהצעירים שבין חתני הפרס) על "כתיבה חובקת-כל, המלאה בהירות מחשבה ועומק פואטי".

ב-1991-1992 נבחר על ידי ספריית הקונגרס להיות המשורר הלאומי.

נפטר מהתקף לב בניו-יורק, נקבר בוונציה.

[עריכה] ספריו בעברית

‫ שירים ראשונים ואחרונים , מרוסית - עמינדב דיקמן, דביר, תל אביב, 1997.
מנוסה מביזנטיון , מסות, מאנגלית ואחרית דבר - גיורא לשם, ספרית פועלים, תל אביב, 1992.
עקדת יסאק , שירים, מרוסית - עזרא זוסמן, עקד, תל אביב, 1969.