יוסף סויקה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוסף סויקה (נולד ב-23 באפריל 1946), סופר ופסל ישראלי.
סויקה נולד בפולין בעיירה בילבה, בשנת 1946. המשפחה עלתה לארץ בשנת 1949 וסויקה התחנך בעפולה. חשמלאי במקצועו, גילה מתקופה מוקדמת בחייו נטייה לאומנות, על אף שמעולם לא רכש השכלה פורמלית.
סויקה פרסם שני ספרים, "סוד העולם השני" (הוצאת לילך, 1999) ו"בעקבות השבטים האבודים" (הוצאה עצמית, 2003). ספריו הינם ספרים לבני הנעורים הנושאים מסרים חברתיים ברוחו של סויקה, בעד ארץ ישראל עם מבט קוסמופוליטי על הדרך בה מתנהל העולם ועל הדרך בה הוא צריך להתנהל. עטיפתם של שני הספרים עוצבה בידי סויקה, על בסיס פסלים שפיסל באותה התקופה. הספרים זכו לתשבחות ולביקורות מחמיאות בעיתונות.
עיקר עבודתו של סויקה היא כפסל. בתחילה הציג עוד בשנת 1976 בבית הגפן בחיפה, ומאז הציג בתערוכות שונות, תערוכות יחיד ותערוכות משותפות, בין היתר בבית שגל בחיפה, בקיבוץ יזרעאל, בהיכל התרבות בעפולה ולאחרונה במרכז למדעים ואומנויות באריאל, ובמרכז למדעים ואומנויות במעלה אדומים.
פסליו של סויקה מעוצבים בסימבוליקה פיגורטיבית, ומסמלים את דעותיו של סויקה על הקשר בין העם ואדמתו, ועל המימסד הדתי. על האדם כאדם, והסתאבותו.
סויקה מעדיף לעבוד בעץ, אך הוא מעצב גם פסלי ברונזה וקרמיקה פיסולית. הוא אינו קורא ליצירותיו "פסלים" כי אם "מסרים בעץ".
