עפולה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

עפולה היא עיר במחוז הצפון בישראל. עפולה שוכנת בלב עמק יזרעאל המערבי במחצית הדרך שבין צומת מגידו לבין העיר נצרת. שטח השיפוט שלה הוא 28,600 דונם. היא הוכרזה כעיר בשנת 1972. לפי נתוני הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) נכון לדצמבר 2005, יש בעפולה 39,100 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 0.7 אחוז. רוב תושבי עפולה הם יהודים. היחס בין נשים לגברים הוא 1,075 נשים לכל 1,000 גברים.

לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2004, העיר מדורגת בדרוג חברתי-כלכלי בינוני (5 מתוך 10). אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת תשס"ד (2003/2004) היה 67.7 אחוז. השכר הממוצע של השכירים בשנת 2003 היה 4,806 ש"ח (ממוצע ארצי: 6,008 ש"ח).

תוכן עניינים 1 היסטוריה עתיקה 2 המאה ה-19 עד להקמת היישוב העברי 3 היסטוריה 3.1 שכונות 3.1.1 עפולה עילית 3.2 ראשי העיר עפולה בעבר 4 עפולה בהגנה ובביטחון 5 תעשייה ומסחר 6 חינוך ותרבות 7 דמוגרפיה 8 הכנסה 9 לקריאה נוספת 10 קישורים חיצוניים

[עריכה] היסטוריה עתיקה

האזור בו שוכנת היום העיר עפולה שוכן בלב עמק יזרעאל הפורה והמיושב, ששימש כמרכז לתרבויות רבות בעברה של ארץ ישראל. היישוב בעפולה קיים מזה אלפי שנים. תל ארכיאולוגי הקיים בלב העיר כולל עשר שכבות המעידות על יישוב כמעט רציף של העיר למן התקופה הכלכוליתית המאוחרת ועד לתקופה האיובית במאה ה-13. התל, ששטחו כשלושים דונם נחפר על ידי הארכיאולוג אלעזר ליפא סוקניק בשנים 1926, 1931, ו-1937 ולאחר מכן בידי ארכיאולוגים נוספים בשנות ה-50. האתר פתוח לכל כיום, והשרידים הנראים לעין כוללים סרקופגים מעוטרים, בני המאה השנייה עד המאה הרביעית לספירה ששימשו כקירות במבנה צלבני שהיה השכבה העליונה בין עשר שכבות התל.

השם עפולה נזכר לראשונה בכתבי המארות המצרים מן המאה ה-19 לפני הספירה בצורה "עפל". השם "עפל" נזכר שוב ברשימותיו של הפרעה תחותמס השלישי. נראה כי היה קיים במקום יישוב כנעני, ולאחריו יישוב עברי, בנחלת שבט מנשה. לאחר חורבן ממלכת ישראל נמשך היישוב בעיר, והחפירות מראות על שרידים מועטים מן התקופה הפרסית ועד לתקופה הרומאית, ולאחריה. בימי הביניים הייתה במקום נקודה צלבנית מבוצרת.

[עריכה] המאה ה-19 עד להקמת היישוב העברי

בתקופה העותומנית הייתה העיר נחלתה של משפחת סורסוק העשירה, ששכנה בביירות, שרכשה את אדמות עמק יזרעאל בשנות ה-70 של המאה ה-19. במקום בו נמצאת כיום עפולה הייתה מעין אחוזה של משפחת סורסוק שכללה כמה בניינים, בנקודה שכונתה "אל פולה". בשנת 1904 נחנכה "רכבת העמק" בין חיפה לבית שאן, שכללה תחנה בעפולה. בשנת 1917 שימש המקום כבסיס לצבא התורכי, ובשנת 1918 נכבש על ידי הבריטים. בשנת 1922 הוקם בית ספר לרגלי גבעת המורה, וב-1923 הוקם במורדות גבעת המורה בית החולים "העמק".

[עריכה] היסטוריה

העיר העברית עפולה נוסדה בשנת 1925 על ידי חברה ציונית מיישבת בשם קהילת ציון אמריקאית. החברה רכשה את אדמות עפולה כיחידה אחת מפאודל בשם איאס סורסוק ששכן בביירות והיה הבעלים שלהן. האריסים שעיבדו עבורו את הקרקע שכנו בכפר זעיר בשם "איל פולה" שמיקומו היה בלב השטח העירוני של עפולה כשזו נבנתה. עם מכירת אדמות עפולה לחברת קהילת ציון, פונו מהם האריסים הערבים תמורת פיצוי נמוך. המועצה המוסלמית העליונה בירושלים הציעה לממשלת המנדט הצעה חלופית, לפיה תימכרנה האדמות לאריסים באותו מחיר שהוצע על ידי חברת קהילת ציון, שישולם על ידי המועצה המוסלמית. המועצה שכרה עורך דין, אך עד שזה הכין את הצעתו, נסתיימה עסקת רכישת האדמות על ידי חברת קהילת ציון.

עוד לפני היווסד עפולה הקימו התורכים בסיוע גרמני בשנת 1905 תחנת רכבת של מסילת הברזל שהובילה מחיפה לסוריה, שהסתעפה מ"מסילת הברזל החיג'אזית". בימי המנדט הבריטי נקרא קטע המסילה שבין עפולה לבית שאן בשם רכבת העמק. רכבת העמק חדלה לפעול במלחמת השחרור.

חברת קהילת ציון אמריקאית הוועידה לעפולה את התפקיד להיות המרכז העירוני לקיבוצי ומושבי עמק יזרעאל, שיתן להם שרותים מסחריים ותרבותיים. החברה שכרה את שירותיו של האדריכל ומתכנן הערים הידוע מגרמניה ריכרד קאופמן, שתכנן תוכנית מתאר מפורטת לעפולה, לרבות חלוקת שטחה לגושים וחלקות, שאומצה במרוצת הזמן ברישום שנעשה בלשכת רישום המקרקעין המנדטורית בשנים 1938 עד 1940 ואשר בשינויים שהזמן גרמם ממשיכה לחול עד היום.

האדריכל קאופמן חילק את אזורי העיר המתוכננת לאזורי מגורים, אזורי מסחר ושירותים ואף לשטחים המיועדים לתרבות ואמנות. מכאן נוצרה האגדה המפורסמת על "האופרה של עפולה". החברה מכרה את המגרשים למתיישבים מיועדים בשני מקומות, בארצות הברית ובפולין. רוב רוכשי המגרשים בארצות הברית לא באו להתיישב בעפולה וראו ברכישת מגרש בה משהו שבין תרומה להתיישבות הציונית לבין השקעה לאחרית הימים. (עיר נוספת בארץ שנבנתה על אדמות שנרכשו על ידי חברת קהילת ציון אמריקאית הייתה הרצליה (רוכשי מגרשיה מן החברה עשו ככל נראה השקעה טובה יותר). יהודי פולין שקנו מגרשים בעפולה אכן באו להתיישב בה, והם היו ראשוני המתיישבים בעיר שנוסדה במקום בשנת 1925. רבים מרוכשי המגרשים בפולין נספו בשואה ועם גל העלייה מארצות חבר העמים בשנות התשעים הגיעו גם יורשים של אחדים מהם שדרשו את ירושתם.

עפולה נקראה עם ייסודה בשם "עיר יזרעאל עפולה", וברבות הימים צומצם השם ל"עפולה" בלבד. הכוונה המקורית של מקימי העיר להקמת מרכז עירוני משגשג לישובי העמק נכזבה בראשיתה. העיר לא התפתחה כמצופה ועם קום המדינה היה מספר תושביה כ־2,500 איש בלבד.

מוסד אחד שקיים את התקוות הגדולות שתלו בו מייסדיו הוא בית חולים העמק (לשעבר "בית החולים המרכזי בעמק") שהוקם בשנת 1923 והינו כיום מרכז רפואי מן הטובים במדינה. בשנות הבראשית של המדינה קלטה עפולה אלפי עולים, רובם מעירק ומתימן ומיעוטם מרומניה. בתקופת המעברות היו בעיר קטנה זו שלוש מעברות גדולות. במשך הזמן נוספו לעיר שלושה אזורי מגורים שיועדו להתיישבותם של העולים ושוכני המעברות: בשטח העירוני של עפולה הוקמה "שכונת גאולים" שחולקה למגרשים גדולים שיועדו למשקי עזר. שכונה זאת הפכה במרוצת הזמן לשכונת יוקרה והיא כיום אזור הווילות העיקרי של העיר. במרחק של כ־5 ק"מ מעפולה הוקמו על אדמות מינהל מקרקעי ישראל שתי שכונות: עפולה עלית שהוקמה בשנת 1951, שהינה שכונה של בתי קרקע ובנייני דירות לא גדולים השוכנת מצפון־מערב לכביש עפולה - טבריה, וממולה שכונת גבעת המורה השוכנת במעלה ההר שגובהו 515 מטר מעל פני הים הנקרא בשמו המקראי גבעת המורה, שם המעיד ככל הנראה, "מורה" מלשון "יורה" (לבה), ביחד עם סלעי הבזלת הרבים בו, כי היה בעידנים רחוקים הר געש. השכונה הוקמה בשנת 1953 והיא מטפסת במעלה ההר מכביש עפולה - טבריה עד לגובה של 350 מטר מעל פני הים. רוב בתי השכונה הם בניינים מרובי דירות שבהם נקלטו גלי העלייה שהגיעו לעיר במרוצת הזמן. בראשית שנות השבעים הוקמה בצמידות לשכונה זו שכונת הווילות "רוממה" שאוכלסה במסגרת "בנה ביתך".

בשנת 1975 הוכרזה עפולה כעיר והרשות המקומית שלה הפכה ממועצה מקומית לעיריה.

במשך שנים רבות, משנות השבעים שבהן הוכרזה עפולה כעיר ועד לראשית שנות התשעים, היה מספר תושביה של עפולה קבוע ועמד על כ־25,000 נפש. בשנות התשעים קלטה העיר עולים מאתיופיה. גל העלייה הגדול מחבר המדינות הביא לגידול ניכר במספר תושבי העיר והוא במחצית שנת 2005 ארבעים ושנים אלף תושבים.

[עריכה] שכונות

[עריכה] עפולה עילית

עפולה עילית, היא שכונה בתוך העיר עפולה, הממקומת בצפון העיר, ממערב לשכונת גבעת המורה. עד לשנות ה-70 של המאה ה-20 הייתה עפולה עילית קבוצת מעברות (ביחד עם גבעת המורה), ששימשו כבית זמני להמוני העולים שהגיעו לארץ, בעיקר ממדינות ערב. מבצע שלמה, בו עלו רבים מיהודי אתיופיה, הגדיל את מספר התושבים בשכונה בעשרות משפחות, שקיבלו על עצמן ליישב את המקום, והם מהווים כיום כ-40 אחוזים מן התושבים במקום, וכ-70 אחוזים מן התושבים בעפולה הצעירה. במשך הזמן, התפתחה השכונה ובסוף שנות ה-80, החלו להגיע אליה עולים מקצוות רוסיה (בריה"מ דאז) שהחלו לחוש במפלתה הקרובה של המעצמה. מספר העולים בשנות ה-90 למקום הכפיל את עצמו, לאחר נפילת בריה"מ. כיום, מתגוררים בעפולה עילית כולה, כ-4,000 נפש.

[עריכה] ראשי העיר עפולה בעבר

• שניאור זלמן הוז
• יעקב קינמון
• פייבוש טבצ'ניק
• ד"ר דב ברכאן
• אפרים מזרחי
• מאיר שפירא
• בנימין שיינבוים
• יוסף ברזילאי
• דוד קניאל
• יואש דובנוב
• שמשון שחורי
• עובדיה עלי
• צדוק נאווי
• יצחק מירון
• אברהם אלקבץ (נוכחי)

[עריכה] עפולה בהגנה ובביטחון

לפני קום המדינה השתייכו רבים מתושבי עפולה לארגון "ההגנה". בימי מלחמת העולם השנייה שכנו בעפולה בסיסים בריטיים. במרכז העיר, בסמוך לתחנת המשטרה, היה מחנה שבויים איטלקיים. מול בית החולים המרכזי בעמק (כיום בית חולים העמק), היה בסיס לחיילים מהאימפריה הבריטית, מאוסטרליה וממושבות אפריקה. במלחמת השחרור הייתה העיר נקודה אסטרטגית בין ג'נין בדרום לבין נצרת בצפון. העיר הופצצה מן האוויר על ידי מטוסים עיראקיים ואחדים מתושבי העיר נספו. עם פרוץ המלחמה נערכו בעפולה חפירות ביצורים מסיביות ובעיר הייתה הרגשה של כעין מצור. מצבה הביטחוני של העיר הוקל עם כיבוש הכפר זרעין (באתר בו שוכן כיום קיבוץ יזרעאל) מדרום וכיבוש נצרת מצפון.

במלחמת ששת הימים הוטלו על מבואות העיר תשע פצצות, על ידי מפציץ טופולב Tu-16 עיראקי, שמטרתו הייתה הפצצת מחנה צבאי בשולי העיר. המטוס הופל באש נ"מ מן הקרקע.

רבים מבני העיר נפלו חלל במערכות ישראל, ולזכרם הוקמה אנדרטה ממול לבניין העירייה. בשנת 2004 נחנך בעיר בית יד לבנים.

עפולה שימשה מטרה לפיגועי טרור שהכבד בהם היה פיצוץ מכונית תופת ליד אוטובוס ב־6 באפריל 1994, שבו נספו 8 מבני העיר ותושבי הסביבה. פיגוע נוסף היה בקניון בעיר ב־19 במאי 2003 שבו נהרגו 3 אנשים ומאבטחת נפצעה. בסך הכול נספו בפיגועי הטרור השונים בעפולה 28 אנשים.

ביולי 2006, במהלך מלחמת לבנון השנייה נורו לעבר עפולה מספר רקטות שנפלו בשדות שמחוץ לעיר ולא גרמו לנזקים. ב-28 ביולי 2006 בשעה 15:30 שוגרו לעבר העיר חמש רקטות פג'ר 5 בעלות ראש נפץ במשקל של כ-100 ק"ג. רקטה אחת שנפלה סמוך לכפר דחי שבגבעת המורה, לא גרם לנזק.

[עריכה] תעשייה ומסחר

בימי הבראשית של עפולה, בשנת 1928 נוסד בנק מיוחד למימון ההתיישבות בעיר בשם "בנק להתפתחות עפולה בע"מ". הבנק נסגר בשנת 1934.

בעפולה קיימים כיום מספר מפעלי תעשייה, הבולט שבהם הוא "תדיראן־אמפא" למקררים ומזגני אוויר. יש בה שני קניונים ומספר מרכולים.

עיריית עפולה, בשיתוף מועצה אזורית עמק יזרעאל, יזמו את הקמתו של אזור התעשיה "אלון תבור", מצפון מזרח לעיר, ליד כביש עפולה - טבריה. כיום יש באזור תעשיה זה מפעלים רבים.

[עריכה] חינוך ותרבות

בעפולה קיימים ארבעה בתי ספר תיכוניים- "יהודה" (דתי), "אורט","בן-גוריון" ו"עמל" (חילוני). כמו כן ישנה גם ישיבה תיכונית מקיף "יהודה" ואולפנה של רשת "צביה". על בסיסו של בית קולנוע לשעבר הוקם בעפולה היכל תרבות. הספרייה, שבעבר נבנתה סמוך להיכל התרבות, כיום נמצאת סמוך לקונסרבטוריון העירוני עפולה. הקונסרבטוריון מנוהל על ידי בצלאל קופרווסר, ובו ניתן ללמוד שירה ונגינה בגוון כלים. בקונסרבטוריון קיימות מספר תזמורות. המנצח של תזמורת "א' צעיר" ושל התזמורת ה"יצוגית" של עפולה, הוא גל אלתרוביץ'. בעיר ישנו גם "אשכול פיס", הנמצא בתוך שטח בית הספר התיכון "בן-גוריון". ב"אשכול פיס" מתקיימים חוגים רבים ופעילויות מגוונות.

[עריכה] דמוגרפיה

לפי נתוני הלמ"ס, ב-2001 99.4% מהאוכלוסייה הם יהודים ואחרים שהם אינם ערבים. ב-2001 הגיעו לעיר 262 עולים חדשים. בעפולה כ-18,500 גברים וכ-19,900 נשים. 34.3% מהאזרחים הם בני 19 או פחות, 15.8% בין 20 ל-29, 17.5% בין 30 ל-44, 16.9% בין 45 ל-59, 4% בין 60 ל-64, ו-11.5% בגיל 65 או יותר. גידול האולוסיה ב-2001 היה 0.9%.

[עריכה] הכנסה

לפי נתוני הלמ"ס, בשנת 2000 היו בעיר כ-13,762 עובדים שכירים ו-887 עצמאיים. השכר החודשי הממוצע, נכון לשנת 2000, הוא 4,723 ש'ח. הכנסת הגברים היא 5,913 ש'ח ו-3,541 ש'ח לנשים. השכר הממוצע לעצמאים הוא 6,477.

[עריכה] לקריאה נוספת

ספרים תיעודיים על עפולה

• זאב וילנאי, עפולה עיר יזרעאל, הוצאת המועצה המקומית עפולה, 1966.
• ציפורה גוטקוביץ עפולה שלי, הוצאת אביבים, 1992.
• שבתאי גל און (עורך), עפולה לגבורות - שמונים שנה לעיר יזרעאל. בהוצאת עירית עפולה, 2005.
• החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, אנציקלופדיה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל, הוצאת מסדה, ירושלים, 1970.

ספרים עלילתיים על רקע עפולה

• יהודה סלוצקי, מעמק זבולון עד ים כנרת, הוצאת הקיבוץ הארצי, 1942. העלילה נפתחת בעפולה בימי הבראשית שלה.
• גל אמיר, עפולה, רחוב האופרה 3, הוצאת זמורה ביתן, 1998. רומן מתח משפטי המתרחש בעפולה.
• עוזי גדור, עפולה, הוצאת גוונים, 2004. רומן המתרחש בעפולה ערב הקמת המדינה ופורש את סיפור השכונה הארץ ישראלית.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• אתר העיר
• תמונת לוויין של עפולה ב־Google Maps
• אוסף תמונות מימיה הראשונים של עפולה, באתר מעבדת ביתמונה.

מחוז הצפון
ערים	בית שאן · טבריה · טמרה · כרמיאל · מגדל העמק · מעלות-תרשיחא · נהריה · נצרת · נצרת עילית · סח'נין · עכו · עפולה · צפת · קריית שמונה · שגור · שפרעם
מועצות מקומיות	אבו סנאן · אכסאל · אעבלין · בועיינה-נוג'ידאת · בוקעאתא · ביר אל-מכסור · בית ג'ן · בסמת טבעון · ג'דיידה-מכר · ג'ולס · ג'ש (גוש חלב) · דבורייה · דייר חנא · זרזיר · חורפיש · חצור הגלילית · טובא-זנגרייה · טורעאן · יאנוח ג'ת · יבנאל · יסוד המעלה · יפיע · יקנעם עילית · ירכא · כאבול · כאוכב אבו אל-היג'א · כסרא-סמיע · כעביה-טבאש-חג'אג'רה · כפר ורדים · כפר יאסיף · כפר כמא · כפר כנא · כפר מנדא · כפר תבור · מג'דל שמס · מגדל · מזרעה · מטולה · מסעדה · מע'אר · מעיליא · משהד · נחף · סאג'ור · ע'ג'ר · עיילבון · עילוט · עין מאהל · עין קנייא · עראבה · פסוטה · פקיעין · קצרין · ראמה · ראש פינה · ריינה · רמת ישי · שבלי - אום אל-גנם · שלומי · שעב
מועצות אזוריות	אל-בטוף · בוסתאן אל מרג' · בקעת בית שאן · גולן · הגלבוע · הגליל העליון · הגליל התחתון · מבואות החרמון · מגידו · מטה אשר · מעלה יוסף · מרום הגליל · משגב · עמק הירדן · עמק יזרעאל