יעקב לויצקי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יעקב לויצקי (1904-1956) חתן פרס ישראל למדעים מדויקים, ומחלוצי המחקר המתמטי בישראל.
נולד באוקראינה והגיע לארץ בשנת 1912. לאחר סיום לימודיו בגימנסיה הרצליה נסע לאוניברסיטת גטינגן שבגרמניה, שם סיים את עבודת הדוקטורט במתמטיקה בהנחייתה של אמי נתר. לאחר שנתיים באוניברסיטת ייל בניו הייבן, חזר לארץ והצטרף לסגל המכון למתמטיקה באוניברסיטה העברית.
ידוע בתרומתו המשמעותית למחקר באלגברה מודרנית. יחד עם הופקינס הוא הוכיח שכל חוג ארטיני הוא גם חוג נתרי. ב-1950 גילה עם תלמידו שמשון עמיצור את הזהויות הסטנדרטיות של אלגברות המטריצות. תוצאה זו, שהיא אבן הפינה בתאוריה של חוגים עם זהויות, זכתה מיד להערכה רבה - ועליה קיבלו לויצקי ועמיצור את פרס ישראל למדעים מדויקים בשנת 1953.
בנו, פרופ' אלכסנדר לויצקי, יסד על שם הוריו יעקב ושרלוטה את פרס לויצקי לחוקר ישראלי בתחום האלגברה.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- גנאלוגיה מתמטית של יעקב לויצקי באתר The Mathematics Genealogy Project
