אוקראינה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אוקראינה (באוקראינית: Україна) היא מדינה הממוקמת בחלק המזרחי של אירופה. היא גובלת בים השחור בדרום, רוסיה במזרח ובצפון מזרח, בלארוס בצפון, פולין בצפון מערב, סלובקיה, הונגריה במערב, רומניה ומולדובה בדרום מערב.

אוקראינה הייתה חלק מן האימפריה הרוסית, האיחוד הפולני-ליטאי וחלק מברית המועצות. קיבלה את עצמאותה אחרי התפרקות ברית המועצות בשנת 1991.

תוכן עניינים 1 מקור השם 2 היסטוריה 3 פוליטיקה 4 כלכלה 5 שלטון מקומי 6 גאוגרפיה 7 דמוגרפיה 8 קישורים חיצוניים

[עריכה] מקור השם

השם אוקראינה מגיע מהשורש הסלאבי העתיק "kraj" משמע לחתוך, למשמעות השם יש דעות רבות:

• אזור גבול או חזית (ברוסית "okraina" מקבילה ל-mark בגרמנית עבור Denmark או Ostmark).

• מדינה (באוקראינית משמעות המילה "krajina" היא מדינה).

• אזור אדמה ה"נחתך" עבור האוקראינים (פירושה של הפועל "krajaty" באוקראינית היא "לחתוך").

[עריכה] היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של אוקראינה

המתיישבים הראשונים באזור היו אנשים מהתקופה הכלקוליתית במילניום השלישי לפני הספירה. בתקופת הברזל התיישבו באזור שבטים סימריאנים, סקיתים וסמארטיאנים כמו גם שבטים נוודים אחרים. קולוניות יווניות עתיקות נוסדות בצפון מזרח לחופי הים השחור הונצחו על ידי ערים רומאיות וביזנטיות עד המאה ה-6 לספירה. במאה ה-3 לספירה הגיעו שבטים גותים שנקראו "אוייאום" הם נשארו באזור עד אמצע המאה ה-5 לספירה, הם הותקפו על ידי שבטים הונים, לאחר שניצחו אותם בקרב נדאו הם הורשו להתיישב באזור פאנוניה (הונגריה של היום). בעקבות הוואקום שנוצר במאה השישית לספירה התבססו באזור שבטים סלאבים כשהם פושטים על מרבית אוקראינה, פולין ואזור הבלקן. באותו הזמן ממלכת הכוזרים התרחבה לאזור מזרח אוקראינה כשהיא כובשת את העיר קייב.

בין השנים 882 ועד 1204 שימשה קייב, כבירת ממלכת רוס של קייב שהייתה אבן היסוד למדינות הסלאביות המזרחיות, במאה ה-9 פלשו או הוזמנו (תלוי במקורות) הוארנגים בהנהגתו של אולג (ויקינג שבדי) וביססו את הממלכה להיות אחת הגדולות והחזקות באירופה עד סוף המאה ה-11. שושלת רוריק (שהמלך אולג נמנה בה) המשיכה לשלוט על שאריות האימפריה עד להתפרקותה באוקראינה וברוסיה כשאיוון האיום היה אחרון מצאצאיה. בסוף המאה ה10 אזרחי הממלכה התנצרו לנצרות ביזאנטית שנהפכה מאוחר יותר לנצרות האורתודוקסית. לאחר מכן בין המאה ה-13 והמאה ה-14 מזרחה נכבש על ידי המונגולו-טטארים, ומערבה בהדרגתיות אוחד עם פולין. במהלך המאה ה-14 השתלטה ליטא על רוב שיטחה של אוקראינה. ובמהלך המאה ה-16 היא התמזגה עם פולין, ששלטה בה לסירוגין עד המאה ה-18.

במאה ה-17 כבשה תורכיה את דרום אוקראינה. באותה תקופה הרימו הקוזאקים מרד נגד השלטון המרכזי וערכו פוגרומים ביהודים ופולנים. תנועתם הביאה לצירופה של אוקראינה המזרחית לרוסיה, בעוד שהמערבית ברובה הצטרפה לרוסיה במסגרת חלוקת פולין רק בשנת 1795. במהלך המאות ה-17 וה-18 התנהלו קרבות עזים על אדמת אוקראינה בין תורכיה לפולין, רוסיה הצטרפה לקרבות אלה בהמשך. בשנת 1795 אוקראינה חולקה סופית בין האימפריה הרוסית, אוסטריה והאימפריה העות'מנית.

במאה ה-19 הסתמן סוף האוטונומיה על ידי פירוק הצבא הקוזאקי. אז החלה התפתחות מואצת של הכלכלה. עם המהפכה ברוסיה בזמן מלחמת העולם הראשונה הכריזה אוקראינה על עצמאותה כרפובליקה העממית של אוקראינה, אך הסיעות השונות בתוך המדינה ומחוצה לה, לא הניחו למצב זה לשרוד לאורך זמן. על אדמת אוקראינה התנהל מאבק עיקש בין מצדדי אוקראינה העצמאית, הצבא האדום, הצבא הלבן, הגרמנים והפולנים. באותו זמן סבלו היהודים מאוד מהפרעות בידי כנופיות.

בשנת 1919, במהלך מלחמת האזרחים ברוסיה ולאחר שהוכנעו קבוצות בדלניות של לאומנים אוקראינים, הייתה אוקראינה המזרחית לרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של אוקראינה, ומערבה צורף לפולין, חבל בוקובינה צורף לרומניה. לאחר הניצחון במלחמת האזרחים, פעלה הממשלה הסובייטית לחיזוק התעשיה וריכוז העבודה החקלאית בקולחוזים וסובחוזים. ב1928 סטלין הגה את תוכנית החומש שהביא לתיעוש מהיר מאוד של המדינה, הפיכת החוות החקלאיות הפרטיות לקולחוזים. בעקבות מהלך זה עשרות מיליוני חקלאים איבדו את רכושם חלקם נשלחו לעבוד בגולאגים בסיביר ומיליוני חקלאים נוספים (בעיקר בדרום-מרכז אוקראינה) מתו מרעב. במשך 5 השנים בשנות ה-30 אוכלוסיית אוקראינה קטנה ב-3 עד 6 מיליוני בני אדם (מתו כ10 מיליון, שליש מאוכלוסיית המדינה[1]), תקופה זאת נקראת בפי האוקראינים הולודומור. זהו הרעב הגדול ביותר, מעשי אדם, שפקד את אירופה בכל תקופת ההיסטוריה.

אחרי הסכם ריבנטרופ-מולוטוב אוקראינה המערבית שוב אוחדה עם המזרחית, וכן קיבלה אוקראינה את חבל בוקובינה ובסרביה הדרום-מערבית מרומניה. בשנת 1941, במהלך מלחמת העולם השניה אוקראינה נכבשה כולה על-ידי הצבא הגרמני. על שטחה הוקמו גטאות, יהודיה נהרגו בהמוניהם בבורות על ידי יחידת האיינזצגרופן של ה-אס אס ומשתפי פעולה אוקראינים. אוקראינים רבים (במיוחד במערב אוקראינה) קיבלו את הכובשים הגרמנים כ"משחררים", שיתפו עמם פעולה והשתתפו ברדיפת היהודים וגם בהשמדתם, סך הכול על פי ההערכות כ-900 אלף יהודים נרצחו על אדמת אוקראינה, אחד המקומות הידועים לשמצה הוא באבי יאר, בפאתי קייב. בשנת 1944, לקראת סוף המלחמה, שוחרר רוב שטחה של אוקראינה על ידי הצבא הסובייטי. בזמן המלחמה כ-5 עד 8 מיליון אזרחים איבדו את חייהם, המספר כולל את יהודייה, בנוסף ל2.7 מיליון הלוחמים בצבא האדום. עם הקמת האומות המאוחדות התקבלה אוקראינה כחברה מלאה בארגון (כמו בלארוס) למרות שהייתה חלק מברית המועצות (שהייתה חברה גם היא). בשנת 1954, צוינו 300 שנה לאיחוד אוקראינה עם רוסיה, ולכבוד זאת קיבלה אוקראינה את חבל קרים מידי רוסיה.

.

במהלך סוף שנות ה-80 גברה הדרישה לעצמאות, בעקבות אסון צ'רנוביל, ובשנת 1991 עם התמוטטותה של ברית המועצות זכתה אוקראינה לעצמאות מלאה.

בסוף 2004 אוקראינה חוותה את המהפכה הכתומה שהביאה להפלתה של הממשלה המושחתת של ליאוניד קוצ'מה והביאו לשלטון את ויקטור יושצ'נקו ויוליה טימושנקו בעלי נטיות פרו-מערביות. ממשלה שהוקמה לאחר בחירות ברשות יוליה טימושנקו החזיקה מועמד פחות משנה וכבר בספטמבר 2005 קמה ממשלה ברשות מושל מחוז דנפרופטרובסק יורי יחנורוב. עם זאת בגלל קשיים בהתנהלות בין שותפים לשעבר גם ממשלה זאת הוחלפה תוך פחות משנה על ידי יריב לשעבר ויקטור ינוקוביץ' של יושנקו שניצח בבחירות לפרלמנט .

[עריכה] פוליטיקה

ערך מורחב – פוליטיקה של אוקראינה

אוקראינה היא דמוקרטיה עם מערכת נשיאותית למחצה בעלת רשות מחוקקת, מבצעת ושופטת הנפרדות אחת מהשנייה. נשיא אוקראינה הנבחר אחת לחמש שנים עומד בראש הרשות המבצעת. בפרלמנט, הראדה העליונה, חברים 450 צירים אשר נבחרים בבחירות כלליות אחת ל-4 שנים. ראש הממשלה ממונה על ידי הנשיא, והבחירה בראש הממשלה מתאפשרת רק כאשר יש רוב של 50% בפרלמנט של האוקראינה, הראדה העליון.

בבחירות לפרלמנט משתתפות עשרות מפלגות אך משום שאחוז החסימה הוא 3% רק מעטים הצליחו להכנס ליצוג. בבחירות שהתקיימו ב26 במרץ 2006 התברגו רק 5 מפלגות בהן:

• מפלגת המחוזות (פארטיאה ריגיוניב) - של ויקטור ינוקוביץ עם 32.14% מהקולות או 186 מושבים.
• בלוג יוליה טימושנקו - עם 22.29% או 129 מושבים.
• בלוג נאשא אוקראינה (אוקראינה שלנו) - של הנשיא ויקטור יושצ'נקו, הנשיא לא חבר בה אבל היא מייצגת את דעותיו. המפלגה קיבלה 13.95% מהקולות או 81 מושבים.
• המפלגה הסוציאליסטית של אוקראינה עם 33 מושבים.
• המפלגה הקומוניסטית עם 21 מושבים.

כאשר רק שלושת המפלגות האמצעיות נמנות יחד עם תומכי המהפכה הכתומה, מה שיאפשר להם להקים קואליצייה כתומה בפרלמנט עם 243 מושבים.

[עריכה] כלכלה

ערך מורחב – כלכלת אוקראינה

ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה. הסיבה שניתנה לכך היא פסקה בשפה לא אנציקלופדית, דורשת ויקיזציה וסימוכין לעובדות. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

חקלאות-הגידולים העיקרים של אוקראינה הם תפוחי אדמה, סלק, סוכר, חמניות, פירות, כותנה,חיטה. ב 5 שנים אחרונות חל פיתוח מואץ של תעשיית מזון מקומית. תוך כניסה חברות בינלאומיות לתחום.

אוקראינה מיצאת מוצרי תזקיי נפט ופחם ,מוצרי כימיה ,בנוסף עד 1/3 מתמ"ג מבוסס על תעשיית מתכת אשר אחראי על 40% הכנסת מט"ח של מדינה .ענף מכונות וכלי תחבורה אחראי על כ-20% מתפוקה תעשייתית ,כאשר כמחציתו מופנה ליצוא.תחום שאוקראינה בולטת בו הינו חלל-בעמצאות מפעל "יוז'מאש",אשר בעבר יצר טילים בליסטיים וכעת עיקר תוצרתו מיועדת לשיגורים מסחריים כגון שיגורים ימיים.

היצוא של המדינה מתבצע בעיקר בעזרת נמלי הים השחור שלהם, ורשת מסילות ברזל. למרות קיום של מספר רב של נמלי תעופה במדינה, רובם מושבתים עקב תשתיות מיושנות והתיישנות צי מטוסים הסובייטי. חברות תעופה בולטות הינם- aerosvit[[2]] ו [[3]]donbasaero , בנוסף חברת מטען "אנטונוב" הידועה במטוסי ענק שלה "ruslan" שרוב פעילותה היא שינוע מטענים חריגים מחוץ לגבולות מדינה. יבוא עיקרי של מדינה היא מוצרי אנרגיה למיניהם בעיקר מרוסיה, מכונות וכלי תחבורה -בעיקר מאירופה. הכנסה לא מבוטלת מתקבלת ממתן שירותי שינוע של גז ונפט בעמצאות מערכת צינורות מרוסיה למערב אירופה.

אוקראינה מנסה לייצב את עצמה מאז היפרדותה מברית המועצות לשעבר, היא הייתה ביחד עם רוסיה המדינה המתועשת בברית המועצות. לאחר פירוקה של ברית המועצות הצטמקה כלכלתה של אוקראינה ב-60% כאשר הירידה החריפה ביותר הייתה בענפי התעשייה הכבדה. לאחר הכרזת העצמאות ב-1991 חוותה כלכלת אוקראינה שיעורי צמיחה שליליים שהתבטאו בהצטמקות הכלכלה בשיעור של כ-60%. בשנים הראשונות התבצעה הפרטה מהירה, ומדיניות מונטרית חסרת אחראיות שהובילה ל היפראינפלציה בין 1993-1995. מאז שנת 2000 ישנה צמיחה כלכלית חיובית הנובעת ממחירי סחורות גבוהים, בייחוד מוצרים מוטי אנרגיה המהווים מרכיב חשוב בכלכלה. בדומה לרוסיה עליית המשכורות המהירה מובילה את ענף הקמעונאות להציב שיאי צמיחה חדשים כל שנה (מאז שנת 2000).

התמ"ג אוקראיני מעורך בכ-100 מיליארד $ נכון לשנת 2006. עם זאת אומדן זה לוקה באי דיוק הודות לנתח גדול של שוק אפור במדינה ושימוש נפוץ במקלטי מס.

מספר מצומצם של תאגידים מחזיקים בנתח גדול של הכלכלה וביניהם "scm"-קבוצה בראש רינט אחמטוב, איש הכי עשיר במדינה ,הון מעורך 5 מיליארד$ בעל קבוצה כדורגל "שחטיור" פועלת במספר תחומים של כלכלה כמו תעשיות כבדות, תקשורת, מלונאות, נדל"ן,אנרגיה, קמעונות,בנקאות. "איגוד תעשייתי של דונבאס" שעיקר פעילותו בתחום מתכת. קבוצת "פריבתבנק"-מפעילה בנק הגדול במדינה, בעלת שליטה בחברת נפט הגדולה במדינה-"אוקרנפטא" פועלת בתחום תעשיה כבדה, נדל"ן, מזון וכימיה.אינטרפייפ קבוצה פועלת בעיקר בתחום תעשיה ובנקאות כאשר בעל הקבוצה-[ויקטור פינצ'וק] הינו נשוי לבת של נשיא לשעבר ליאוניד קוצ'מה, ידוע כאדם חובב אומנות ומקורב לאליטות בארצות הברית.

[עריכה] שלטון מקומי

ערך מורחב – מחוזות אוקראינה

מבחינת שלטון מקומי, אוקראינה מחולקת ל-24 אובלסטים (מחוזות), רפובליקה אוטונומית אחת, קרים ושני ערים בהם עיר הבירה-קייב וסבסטופול בעלות סטטוס מיוחד. המחוזות מחולקוים בחלוקה פנימית ל-494 אזורים (ראיון).

המחוזות והרפובליקה האוטונומית:

מחוזות ורפובליקה אוטונומית

1	צ'רקסי	10	חמלניצקי	19	סומי
2	צ'רניהיב	11	קירובוגרד	20	טרנופול
3	צ'רנוביץ	12	קייב	21	ויניצה
4	קרים	13	לוהנסק	22	ווהלין
5	דניפרופטרובסק	14	לבוב	23	זקרפטיה
6	דונצק	15	מיקולאייב	24	זפורוז'יה
7	איוונו-פרנקיבסק	16	אודסה	25	ז'יטומיר
8	חרקוב	17	פולטבה
9	חרסון	18	רובנו

[עריכה] גאוגרפיה

ערך מורחב – גאוגרפיה של אוקראינה

אוקראינה ממוקמת לחוף הים השחור בדרום מזרח אירופה. המדינה גבולות במזרח עם רוסיה, בצפון בלארוס ובמערב פולין, סלובקיה, הונגריה, רומניה ומולדובה.

שטחה של אוקראינה הוא 603.7 אלף קמ"ר, מה שעושה אותה למדינה ה-44 בגודלה בעולם. זאת המדינה השנייה בגודלה באירופה אחרי חלקה האירופאי של רוסיה ולפני צרפת המטרופוליטנית. במעט קטנה יותר מטקסס.

טבע הארץ הוא מישורי, רק כ5% הרים במערב המדינה, בצפון ישנן ביצות, המדינה עשירה בקרקע שחורה פורייה, וכ-15% משטחה מיוער. באוקראינה נמצאים הרי הקרפטים במערב, באזור הקרפטים נמצא ההר הגבוה במדינה בשם הר הוברלה, והרי קרים בדרום, בחצי האי קרים, וכן נהרות ידועים כמו הדניפר והבוג הדרומי וכן הבוג המערבי והדנייסטר.

אקלימה של אוקראינה הוא ממוזג בדומה לרוב מדינות אירופה, אך ניתן גם להרגיש אקלים ים תיכוני בחצי האי קרים. רוב הגשמים יורדים בצפון ובמערב ופחות במזרח ובדרום. בחורפים האקלים החמים ביותר ניתן למצוא על שפת הים השחור, הקריר ביותר בצפון ובמערב. בקיץ חם יותר בדרום

[עריכה] דמוגרפיה

ערך מורחב – דמוגרפיה של אוקראינה

האוכלוסייה באוקראינה מונה מעל 46 מיליון איש מתוכם, כ-78% אוקראינים, כ-17% רוסים ומיעוטים רבים אחרים בהם יהודים (0.2%). מאז התפרקות ברית המועצות ובעקבות משבר כלכלי אוכלוסיית מדינה נמצאת במגמה מתמדת של ירידה, מ52 מיליון ב1990 ל 46.8 מיליון ב 2006 . עם זאת ב 5 שנים אחרונות עקבות צמיחה כלכלית חל גידול בילודה במדינה ,אך תמותה עדיין גבוה מן הילודה ב 300 אלף איש בממוצע[4].

לפני התפרקות ברית המועצות אוכלוסיית יהודייה של אוקראינה עמדה על כ-1% מכלל האוכלוסייה (52 מיליון אזרחים), כיום כתוצאה מהגירה שלילית המספר ירד לכ200 אלף יהודים, רוב יהדות אוקראינה היגרה בשנות ה-90 לישראל אך קהילות גדולות קיימות גם בארצות הברית, רוסיה, קנדה וגרמניה. אוקראינה הייתה מקום מושבם העיקרי של יהדות תחום המושב. רוב יהדות ארצות הברית היגרה מאוקראינה בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-19 ועד סוף שנות ה-20 של המאה ה-20, עקב חוקי מאי והפוגרומים שבוצעו בהוראתו של אלכסנדר השלישי צאר רוסיה.

רוב האוכלוסייה נמנה על הכנסייה האורתודוקסית.ישנה קהילה קתולית קטנה במערב המדינה.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אוקראינה

• פורטל ממשלת אוקראינה - פורטל ממשלתי רשמי
• נשיא אוקראינה - האתר הרשמי
• ארכיונים של אוקראינה
• חדשות מאוקראינה, באנגלית
• סטטיסטיקה כלכלית של בנק אוקראינה - אתר רשמי