יעקב שביט
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יעקב שביט (נולד 1944) פרופסור בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב וסופר.
תוכן עניינים |
[עריכה] חייו
יעקב שביט הוא בעלה של הפרופסור לספרות עברית זהר שביט ואביו של הסופר אבנר שביט.
שביט הגיש ב-1972 את עבודת הדיסרטציה שלו באוניברסיטת תל אביב בנושא: האידיאולוגיה של "האנטי-ציונות הארץ-ישראלית". שביט ערך בין השנים 1981-1985 את סדרת ספרי ההיסטוריה "ההיסטוריה של ארץ-ישראל". וערך בשנת 1997 את לקסיקון סטימצקי, אנציקלופדיה שימושית למאה ה-21 על פי אנציקלופדית וובסטר.
[עריכה] ספריו
[עריכה] המיתולוגיות של הימין
ספרו של יעקב שביט משנת 1986. ניצחון הליכוד בבחירות יצר צורך לבחון את מהפך הכוחות במדינת ישראל ויעקב שביט היה ההיסטוריון המדעי הראשון שחקר זאת, עד למחקרו שלטה ברמה ההיסטוריוגרפיה הרביזיוניסטית הקפידה על טיפוח האידיאליזציה העצמית והייתה חפה ממחקר אובייקטיבי.
בספר מנסה שביט לחדור לעובי-הקורה של מיתולוגיות הימין ומימושן בתקופה הטרום מדינה. הפרק הראשון דן במשיכת הרביזיוניזם לאידיאולוגיה הלאומית הפולנית, זאת בניגוד לרוב הציוני שהסתייג מצביונה האנטישמי. בפרק השני טוען שביט כי תוכנית האבקואציה של ז'בוטינסקי לא הייתה ראלית בשל התנגדות בריטניה, שפולין הייתה תלויה בה. הוא אף מראה כי ז'בוטינסקי לא חזה את השואה כפי שמקובל לחשוב, זאת בהתבסס על ספרו האחרון בו השווה את רדיפת הנאצים את היהודים בפולין לפוגרומים במזרח אירופה בשנים 1919-1920. בפרק השלישי הוא מפריך את אבהותו של ז'בוטינסקי על רעיון המרד כפי שגורסת ההיסטוריוגרפיה הרביזיוניסטית הרשמית. ז'בוטינסקי היה פרו-בריטי ורצה ליצור מודל היסטורי נוסח המרד האירי של 1916, יותר מאשר מרד בנוסח גריבלדי. לפי שביט בגין ייחס השקפה זו לז'בוטינסקי על מנת לבצר את מעמדו שלו.
בפרק הרביעי קובע שביט כי בגין לא החליט סופית על המרד אלא לאחר מרד גטו ורשה באפריל 1943. בפרק החמישי מראה שביט כי נסיון הברית עם גרמניה הוא חזון משיחי שמוכיח כי העם היהודי חזק ומסוגל להעמיד תנאים לצדדים הלוחמים, כשבסיומה של המלחמה תיכון מדינה יהודית בין שתי גדותיו של הירדן. סיבה נוספת היא כי בסוף 1940 הגיע יאיר שטרן למסקנה כי היטלר ניצח במלחמה וכי האנטישמיות הנאצית אינה שונה מן האנטישמיות של העבר ולכן יש להקדים תרופה למכה, ולכרות ברית עם גרמניה על בסיס שותפות אינטרסים כנגד בריטניה. לטענת המחבר נבצר מלח"י שקם ב-1943 להתאחד עם האצ"ל בשל יחס הפטרונות מצידו של בגין.
בפרק השישי גורס המחבר כי הרביזיוניזם יותר מכל זרם ציוני אחר היה זקוק ל"מנהיג מחוקק" בדמותו של אורי צבי גרינברג, מעמד שנבצר ממנו לקבל בתנועת העבודה אליה השתייך עד שלהי שנות העשרים. והשירה אותה חיבר הייתה שילוב השירה המודרנית עם מדרשי הגאולה בני הבית השני. בפרק השביעי טוען שביט כי השקפתו של ז'בוטינסקי הייתה מגוונת והשתנתה לאורך הזמן ובין קהלים שונים. לגבי המושג גזע סובר שביט כי ז'בוטינסקי הושפע מתפישתו הפוזיטיביסטית של באקל ולא מהתפישה האורגנית של הרדר. תפישתו הלאומית לא הייתה רומנטית, בניגוד לזו של תלמידיו וז'בוטינסקי דגל בהפרדת הדת מן המדינה וביצירתה של מדינה מערבית חילונית וליברלית ולא משיחית. בניגוד לגישתם של צבי גרינברג, ייבין ואחימאיר לא העניק ז'בוטינסקי לאנשי צבא מקום מרכזי בחברה, אלא היה מוקסם מההיבט הבימתי של הצבא. בהשתמשו ברטוריקה צבאית התכוון ליצירת אדם יהודי חדש ולא כדגם מנחה לפעולה פוליטית.
[עריכה] היהדות בראי היוונות
בספרו זה של שביט משנת 1992 הוא בוחן את התפישה שנוצרה במאה התשע עשרה הרואה את תרבות המערב כפרי התמזגותן של שתי ישויות: היהדות והיוונות. שביט עוקב אחר התפתחותם של שני היסודות הללו למן התקופה ההלניסטית ועד לימינו אנו. ראיה זו תרמה להתבוננות הוגים יהודים בתופעת האתוס היהודי המיוחד ולליטושו בדרך לצמיחת תרבות לאומית מודרנית רבגונית. מסקנתו של שביט היא כי היהדות המודרנית היא יהדות הלניסטית חדשה.
[עריכה] ספרים שכתב
- מלחמת הלוחות: ההגנה על המקרא במאה התשע-עשרה ופולמוס בבל והתנ"ך/ יעקב שביט, מרדכי ערן. תל-אביב, עם עובד, תשס"ד 2003.
- ההיסטוריה של תל-אביב/ יעקב שביט וגדעון ביגר. תל-אביב: רמות, אוניברסיטת תל-אביב, תשס"א 2001
- היהדות בראי היוונות והופעת היהודי ההלניסטי המודרני. תל-אביב: עם עובד, תשנ"ב 1992.
- סיפור-מסע: להביא את ג'וני וייסמילר לאפריקה. תל-אביב: עם עובד, תשנ"ב 1992.
- נמרוד כלב-ציד/ יעקב שביט; ציורים: דורית בן-ארי. גבעתיים: מסדה, 1987.
- המיתולוגיות של הימין. צופית: בית ברל, 1986.
- מעברי עד כנעני: פרקים בתולדות האידיאולוגיה והאוטופיה של "התחיה העברית", מציונות רדיקאלית לאנטי-ציונות. ירושלים: דומינו, 1984.
- מחזון למדינה: התנועה הרביזיוניסטית: התכנית ההתיישבותית והרעיון החברתי 1925-1935. מהדורה שניה. תל-אביב: הדר, 1983.
- לבנון/ כתיבה יעקב שביט; עריכה יוסי גבירץ. תל-אביב: מטכ"ל/קצין חינוך ראשי, ענף הסברה, תשמ"א 1981.
- ללא פשרות: הסכם בן-גוריון-ז'בוטינסקי וכשלונו 1935-1934/ יעקב גולדשטיין, יעקב שביט. תל-אביב: יריב, 1979.
- קמיע ועוד סיפורים. תל-אביב: משרד הביטחון ההוצאה לאור, תשל"ח 1978.
- לא הלילה חזירים: נובלה. תל-אביב: הדר, 1978.
- הקוקיה; אחים. תל-אביב: הדר, 1977.
- עונת הציד - הסזון: העימות בין "הישוב המאורגן" לארגוני המחתרת 1937-1947. תל-אביב: הדר, 1976
- אניה במזוודה/ יעקב שביט; ציורים: דני קרמן תל-אביב: עם עובד, תשל"ד 1974
- משלחת ההצלה: סיפורים. תל-אביב, א. לוין-אפשטיין, תשל"ג 1973.
- דוד מיכאל והאקדח של סרג'נט פרקר/ יעקב שביט; ציורים ועטיפה: ברוך אלרון. תל אביב: א. לוי-אפשטיין, 1969.
[עריכה] ספרים שערך
- אנתולוגיה ים-תיכונית: מבואות ומקורות/ עורך: יעקב שביט. תל אביב: ידיעות אחרונות, 2004.
- ירושלים: ביוגרפיה/ עורך: יעקב שביט. תל-אביב: עם עובד, תשנ"ח 1998.
- רב-ערך: לקסיקון סטימצקי אנציקלופדיה שימושית למאה ה-21/ פותח ונערך על פי אנציקלופדית WEBSTER על ידי צוות מחקר ובייעוץ יעקב שביט. בני ברק: סטימצקי, 1997.
- מאבק, מרד ומרי: המדיניות הבריטית והציונית והמאבק עם בריטניה, 1941-1948; אסופת מאמרים/ ערך: יעקב שביט. ירושלים: מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, תשמ"ז 1987.
- הגולם/יצחק בשביס-זינגר; מאנגלית: יעקב שביט; איורים: אורי שולביץ. תל אביב: ספרית הפועלים, הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, תשמ"ה 1985.
- ההיסטוריה של ארץ-ישראל/ עורך הסדרה: יעקב שביט. ירושלים: כתר, 1981-1985.
- הבלש העברי חוזר: מבחר הסיפור הבלשי מפלשתינה (א"י)/ ערכו: זהר ויעקב שביט. תל אביב: ספרי מוניטין, 1983.
- לקסיקון האישים של ארץ-ישראל: 1799-1948/ עורכים יעקב שביט, יעקב גולדשטיין, חיים באר. תל-אביב, עם עובד, תשמ"ג 1983.
- הבלגה או תגובה : הויכוח ביישוב היהודי תרצ"ו-תרצ"ט (1936-1939)/ ההדיר מבוא והערות יעקב שביט. רמת גן: אוניברסיטת בר אילן, תשמ"ג 1983.
- נפלאות ארץ-הקודש: מבחר סיפורי מסע והרפתקאות בארץ-ישראל במאה הי"ט ובראשית המאה העשרים/ ערך יעקב שביט; תרגמו: אהרן אמיר, יגאל חיימוביץ, ארנון בן-נחום. ירושלים: כתר, 1981.
- אבי, זאב ז'בוטינסקי/ ערי ז'בוטינסקי. (עריכה: יעקב שביט). ירושלים: סטימצקי, תשמ"א 1980.
- וועידת היסוד והוועידה השנייה של הסתדרות העובדים הלאומית (1934, 1935) - דיונים ודיווחים/ ההדיר והוסיף מבוא והערות יעקב שביט. תל-אביב: אוניברסיטת תל-אביב, תשל"ח 1978.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- יעקב שביט, הלא יודעים אנו, בעיתון הארץ
- מאמרים של יעקב שביט
