דני קרמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

דני קרמן (נולד ב-1940, בכרכור) הוא מאייר, סאטיריקן ומעצב. בשנת 1959 סיים את לימודיו בבצלאל, במגמה לעיצוב גרפי. כיום חי ועובד בתל אביב. בגיל 17 אייר את הספר הראשון בחייו ומאז אייר למעלה מ-300 ספרים.

בשנת 1959 הקים יחד עם בן דודו אריק קרמן סטודיו לעיצוב שפעל במשך 14 שנים במסגרתו עסק בעיצוב, איור ותכנון תערוכות ומוזאונים.

החל משנות ה-60 עיצב קרמן את כל העדלאידות הגדולות שהיו בחג הפורים בעיר תל אביב. כמו כן עיצב מספר תפאורות לתיאטרות בארץ.

בשנת 1977 התפרק הסטודיו ודני קרמן החליט להתרכז בעיקר באיור, בשנים הללו הוא אייר בקביעות בכל העיתונים החשובים ושיתף פעולה באופן קבוע עם בעלי טורים עיתוניים: רות בונדי, אדם ברוך, חיים באר, אהרון בכר ואחרים. עבודותיו בעיתונות רוכזו בשני ספרים "בפירוש קרמן/קרמן" ו "זה מה שיש".

בשנת 1982 היה בצוות המקימים של המוסף הסאטירה המיתולוגי "דבר אחר", שבחלוף הזמן הפך למופת ולדוגמה לאיך צריכה להיעשות סאטירה בארץ.

בשנת 1984 הציג קרמן סדרה של פסלים "ראשי צפרים" בתערוכה משותפת עם חברו יוסל ברגנר.

קרמן אייר כ 300 ספרים, רובם ספרי ילדים ושיתף פעולה כמעט עם כל הכותבים לילדים בארץ: יהודה אטלס, יורם טהרלב, אפרים סידון, אפרים קישון, בנימין תמוז, נורית זרחי, נירה הראל ורבים אחרים.

כמו כן, יזם ואייר ספרים קלאסיים שתורגמו לעברית, ביניהם: "ציד הסנרק" של לואיס קרול וסיפורי "דווקא ככה" של רודיארד קיפלינג, "מעשה בפ' סופית", "מעשה בחיריק קטן", "נס גדול היה פה" של נתן אלתרמן, "האריה שאהב תות" של תרצה אתר ו"הילד הרע" של לאה גולדברג.

קרמן כתב יזם והוציא לאור ספרים רבים, חלק מהם בעצמו וחלק מהם עם שותפים לכתיבה: אהרון שמי ובניו של דני תומר ואורי קרמן. בין הספרים: "על המפה", "מסביב למפה", "באידיש זה מצלצל יותר טוב", "ספר המשלים", "שני יהודים נוסעים ברכבת", "מיהו יהודי", "שם חם", "מילימשוגעות", "ספר המפלצות השלם" ו"סופר ספר".

בשנים האחרונות כתב קרמן כמה מדריכי נסיעות, ביניהם: "הולך איתך בלונדון" מדריך אישי למתקדמים (550 עמ') ו"שעה מלונדון" ושלושה מדריכי נסיעות לילדים: "לונדון לילד המטייל", "רומא לילד המטייל" ו"פריז לילד המטייל". בשנת 2002 יצא לאור תרגום חדש שהכין קרמן לספר "שלושה בסירה אחת" עם הערות ומסלולי טיול בנהר התמזה.

דני קרמן הציג כ 16 תערוכות יחיד והשתתף בעשרות רבות של תערוכות קבוצתיות בארץ ומחוצה לה.

בין הפרסים אשר הוענקו לו נמנים גם: פרס גוטמן לאיור, עיטור אנדרסון לספרות ילדים ופרס סוקולוב לעיתונאות. נוסף על פועליו אלו לימד איור במשך 30 שנה במוסדות שונים בארץ, ביניהם בית הספר "בצלאל" בירושלים ומכללת ויצ"ו חיפה.

בשונה ממרבית המאיירים בארץ, המאופיינים בסגנון מוגדר, מקפיד קרמן להימנע מיצירת דפוס קבוע של איורים, ושומר על מגוון רחב של דרכי הבעה חזותיות. הוא עצמו אומר: "אני מנסה להפתיע את עצמי, וכאשר אני מצליח, אין מאושר ממני. אני מוכן לצייר הכול, רק לא את מה שכבר ציירתי." עם זאת, בכל איוריו נשמר מאפיין אחד בולט, והוא ההומור האינטליגנטי. "ההומור מרמז בקריצה, שבכל מצב אפשר למצוא את החיוך." נכתב עליו בהוצאת "ידיעות אחרונות".

לקרמן שלושה ילדים: תומר קרמן, אורי קרמן ובת זקונים, מאיה קרמן. לקרמן גם שישה נכדים.