יצחק לוצאטו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יצחק לוצאטו (סאן דניאל, 1730 - 1803) רופא ומשורר יהודי-איטלקי.
נולד בשנת 1730 לאביו רפאל לוצאטו, שהיה גם הוא רופא, בן למשפחת לוצאטו הידועה, בעיר סאן-דניאל במחוז פריולי-ונציה ג'וליה באיטליה. אחיו של אפרים לוצאטו. בקהילתו נחשב לעסקן קהילתי, ובשנת 1777 נסע לוינה כדי לנסות להשפיע על השלטונות האוסטרים לתת מחסה לבני עירו, שגורשו ממנה על ידי שלטונות ונציה.
כתב שירים רבים, רובם יצאו לאור לאחר מותו בקובץ בשם "תולדות יצחק". רוב שיריו כתב כסונטות, וכן כתב פואמה על חטא אדם הראשון. כתב גם פרודיה סאטירית על מנהגי קהילתו בשם "משניות סנדניאל", עליהם הוסיף אחר כך גם "תלמוד" ו"תוספות".
בנו, בנדטו לוצאטו, נישא לברכה, אחותו של חזקיה לוצאטו, אביו של שד"ל. בתם של בנדטו וברכה לוצאטו היא המשוררת רחל מורפורגו.
[עריכה] מספריו
- אם גבר הלזה בלע המות, איטליה תקט"ו 1755.
- מה נכבד היום : שחוברה לה יחדו, איטליה.
- תולדות יצחק , שירים, יוצאים לאור בפעם הראשונה מתוך כתבי יד גנוזים עם אחרית דבר והערות על ידי ד"ר ד’ אקרט וד"ר מ’ וילנסקי, מחברות לספרות, תל אביב, תש"ד 1944.
