יצחק קאליש
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב יצחק קאליש מוורקא (תקל"ט (1779 - שביעי של פסח תר"ח (1848). מנהיג חסידי בן המאה ה-18. אבי חסידות וורקא, שהעמיד שושלת של אדמ"ורים.
ר' יצחק נולד בעיירה זאלושין, ליד קאליש במערב פולין למשפחה רבנית המתייחסת אל ר' מרדכי יפה המכונה "בעל הלבוש", רב וגדול בתורה בן המאה ה-16.
בהיותו בן 14 נשא לאישה את בתו של רבי מאיר מז'אריק, שהכיר בלמדנותו ובכישוריו. לאחר מכן היה לתלמידו המובהק של ר' דוד בידרמן אבי חסידות לעלוב. הלה קירבו אל החוזה מלובלין, ושם גם הושפע מהיהודי הקדוש מפשיסחה ובעודו אך נער היה לתלמידם של גדולי חסידות אלו, ושתה מתורתם.
בשנת 1815 הלכו לבית עולמם היהודי, החוזה והאדמו"ר מלעלוב, ור' יצחק היה לתלמידו של ר' שמחה בונים מפשיסחה. עד מהרה התבלט בחצרו של ר' שמחה בונים. לאחר פטירתו של ר' שמחה בונים ציפו אנשי החצר כי יכתיר עצמו לאדמו"ר מפשיסחא, אך ענוותנותו לא איפשרה זאת, והוא תמך בר' אברהם משה בונים, בנו של ר' שמחה כאדמו"ר. לאחר פטירתו, בשנת 1829 של ר' אברהם משה, ניסה ר' יצחק לשכנע את החסידים לקבל את מנהיגות ר' מנחם מנדל מקוצק אך משסירבו, ודרשו כי ינהיגם בעצמו, קיבל על עצמו ר' יצחק את מנהיגות חסידי פשיסחא. לאחר נדודים עבר לוורקא, ושם הציב את חצרו, פתח בית מדרש, והעמיד אלפי תלמידים וחסידים.
חלק ניכר מפעילותו הקדיש לענייני הציבור, ולמאבק בהשכלה. בשנת 1846 נפגש עם משה מונטיפיורי וניסה לשכנעו להצטרף למאבק כנגד גזירות על הלבוש היהודי.
רבי יצחק התפרסם בצורת הנהגתו, שהתאפיינה ברחמים וברוך. רבי יצחק עמל להחדיר בחסידיו ובתלמידיו, ענוה, אחדות ואהבת רעים. ואכן, חסידות וורקא וכל ממשיכותיה חרטו נושאים אלו על דגלן, עד כי חסידי וורקא ואלכסנדר נודעו לכל כ'אמני השתיה' (החריפה) שכן נהגו להסב יחדיו בכל הזדמנות וללגום לחיים, על פי המאמר: גדולה לגימה שמקרבת את הלבבות.
ביום שביעי של פסח תר"ח הלך לבית עולמו. אחר מותו התפצל קהל חסידיו. בוורקא המשיך את דרכו ר' שרגא פייבל דנציגר מגריצא, אבי חסידות אלכסנדר. כן הלכו כמה מהחסידים אחר תלמידו ר' יעקב אריה מרדזימין. שניים מבניו אף הם כיהנו כאדמו"רים - הבכור יעקב דוד, האדמו"ר מאמשינוב, ומנחם מנדל שכיהן כרב בוורקא.
[עריכה] מקורות
- יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, אישים, אות י', הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים.
- ספר יזכור העיר וורקא.
- "בית יצחק", הוצאת מוסד הרי"ם לוין, ירושלים, תשל"ח, הביא לדפוס ישראל אוצ'ין.
