כוורת (להקה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

כוורת

מקור	תל אביב, ישראל
שנות פעילות	1973—1976
ז'אנר	רוק פופ
חברת תקליטים	הד ארצי
חברי ההרכב	דני סנדרסון גידי גוב יצחק קלפטר אלון אולארצ'יק מאיר פניגשטיין אפרים שמיר יוני רכטר

כוורת היא הרכב של יוצאי להקות צבאיות שקם בשנת 1973 והיה ללהקת הרוק הראשונה בישראל שזכתה להכרה ואהדה רחבה (אף כי קדמו לה מספר להקות רוקיות שזכו להד פחות). סגנונה האומנותי של כוורת התאפיין בשירים מלודיים שמחים, עשירים בהומור נונסנס.

[עריכה] היסטוריה

מרבית חברי הלהקה נפגשו כששירתו יחד בלהקת הנח"ל. לאחר השחרור ערכו מספר נסיונות כושלים בהרכבים שונים להפיק את "סיפורי פוגי" כאופרת רוק, בין היתר השתתפו בנסיונות מוקדמים אלה מנחם זילברמן ומירי אלוני. לבסוף היה זה המפיק אברהם דשא פשנל שהסכים להחתימם על חוזה הקלטות אך שכנע את דני סנדרסון לוותר על המבנה השאפתני של אופרת הרוק לטובת תוכנית רגילה שתורכב משירים ומערכונים.

ב-1973, חודשים אחדים לפני מלחמת יום הכיפורים, יצאו חברי להקת כוורת בתוכניתם הראשונה סיפורי פוגי, שהתבססה על שילוב בין שירים ומערכונים ששודרו בעבר בגלי צה"ל. התוכנית הניבה מספר להיטי ענק כמו המגפיים של ברוך, פה קבור הכלב, ושיר המכולת. "המגפיים של ברוך", שיר הומוריסטי על בחור שיצא לחפש את מגפיו האהובים אשר אבדו, היה שיר השנה במצעדים של הגל הקל וגלי צה"ל. בהופעותיהם במסגרת מלחמת יום הכיפורים הוסיפו גם את הלהיט יו-יה, שיר המהווה מבחינת תוכנו מקבץ של סיפורים קצרים ומגוחכים.

ב-1974 יצא האלבום השני של הלהקה, פוגי בפיתה, כלל ברובו הקלטות שלא נמצא להן מקום באלבום הראשון, ואת נתתי לה חיי (שיש הטוענים כי מדובר על שיר מחאה כנגד מלחמת יום כיפור והשליטה בשטחים), עמו הופיעה הלהקה באירוויזיון של 1974 והגיע למקום השביעי. כמו כן כלל האלבום את הורה היאחזות (חידוש לשיר הישן של להקת הנח"ל). השיר החותם את האלבום, הבלדה על ארי ודרצ'י, לא נמצא מתאים להופעות וביצועו החי נפסק עד להופעות האיחוד בשנת 1984.

בשנת 1975 יצאה הלהקה באלבום שלישי ובתוכנית חדשה תחת השם צפוף באוזן. שלא כבעבודותיה הקודמות של כוורת, שהתאפיינו בדומיננטיות של סנדרסון, "צפוף באוזן" היה תוצר של עבודת צוות שבה הוזמנו כל היוצרים בלהקה לתרום משיריהם. על כל אחד מהשירים נערכה הצבעה והתוצאה הייתה האלבום המגוון והנועז ביותר מוסיקלית שהקליטה הלהקה. לצד גוליית (שיר המספר בהומור ילדותי את הסיפור התנ"כי על דוד וגלית), טנגו צפרדעים, מדינה קטנה, אינספקטור פקח,האיש הכי מהיר וקטעים נוספים משל סנדרסון, נכללו גם לחניו של אפרים שמיר שיעור מולדת, העולם שמח וככה היא באמצע וכן שני שיריו המוקלטים הראשונים של יצחק קלפטר שיר הטמבל והיא כל כך יפה.

בשנת 1989 כל שלושת האלבומים יצאו בגירסת CD הכללה קטעים נוספים כמו מערכונים מהתוכנית הרדיו "סיפורי פוגי" וקטעים שהוקלטו בזמן הופעות.

בשנת 1976 החליטו חברי הלהקה לנסות מזלם בארצות הברית. לאחר שתרגמו את כל שיריהם לאנגלית ואף הוציאו ,תקליטון הכולל שניים משיריהם בגרסאות מתורגמות - "she looked me in the eye" (נתתי לה חיי) ו-"Moris and his turtle" (המגפיים של ברוך) יצאו לסיבוב הופעות בארצות הברית. אולם כבר בהופעה הראשונה התברר שהקהל, היהודי ברובו, דורש שיבצעו את כל השירים בעברית בלבד, וכל העבודה הרבה ירדה לטמיון. סינגל נוסף ששחררה הלהקה היה "Yo-Ya". אחרי סיבוב ההופעות החליטו חברי הלהקה בשנת 1976 להיפרד, וכל אחד יצא לקריירה אישית.

דני סנדרסון הקים עם גידי גוב בשנת 1978 את להקת "גזוז" שהייתה מעין המשך ל"כוורת", ובשנת 1980 את להקת "דודה" שנטתה לכיוון רוקי יותר. כל חברי הלהקה, פרט למאיר פניגשטיין, המשיכו לקריירות סולו והפכו איש איש לעמודי תווך של המוסיקה הישראלית.

ב-1984 התאחדו חברי "כוורת" מחדש לשורה של הופעות שהמפורסמת בהן הייתה הופעת החינם בפארק הירקון. האיחוד הביא להקלטת שיר חדש שנכתב לו במיוחד: מאיר ואלון שכתב אלון אלוארצ'יק על עצמו ועל מאיר פיגינשטיין שהגיעו במיוחד מארצות הברית לסיבוב ההופעות. ההופעה יצאה באלבום כפול ובקלטת וידאו. בקיץ 1990 יצאו לסיבוב איחוד נוסף שנקרא "כוורת חוזרת" וזהו גם שמו של השיר שהוציאה הלהקה. ב-1998, לכבוד שנת היובל למדינה וחצי היובל לצאת האלבום "סיפורי פוגי", התאחדה הלהקה שוב למופע ענק חד-פעמי בפארק הירקון; המופע וקטעים מהחזרות לקראתו תועדו באלבום המשולש "כוורת בפארק" ובסרט טלוויזיוני באותו שם. ב-2000 הופיעה כוורת שוב, הפעם כדי לגייס כסף לניתוח דחוף בראשו של חבר הלהקה יצחק קלפטר. מעריצי הלהקה, רבים מהם צעירים שנולדו עוד לאחר האיחוד הראשון ב-1984, ממשיכים לקוות לאיחוד נוסף.