כרמי גילון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

כרמי גילון (נולד בינואר 1950), ראש השב"כ בשנים 1995-1996 וראש מועצת מבשרת ציון.

כרמי גילון הוא בן למשפחת משפטנים ידועה משכונת רחביה שבירושלים. סבו, גד פרומקין, היה השופט היהודי היחיד בבית המשפט העליון בתקופת המנדט הבריטי. אביו, קולין, היה פרקליט המדינה ואמו, סעדה, הייתה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה. גילון למד בגימנסיה רחביה ובאקדמיה למוזיקה.

את שירותו הצבאי החל בשריון ואחר כך עבר לתותחנים. נפצע במלחמת ההתשה אך חזר לשירות צבאי. השתחרר מצה"ל בשנת 1971 והחל ללמוד באוניברסיטה העברית מדע המדינה ומנהל ציבורי. בשנת 1972, במהלך לימודיו, גויס לשב"כ וביצע תפקידים רבים, החל במאבטח בשטח ועד לתפקידי מטה בכירים. בשנת 1982 מונה לעמוד בראש המחלקה היהודית בשב"כ, והיה מעורב בלכידת יונה אברושמי וחשיפת המחתרת היהודית. גילון תמך במהלך פרשת קו 300 בבכירי השב"כ שפעלו כנגד התנהלות ראש השב"כ דאז אברהם שלום. גילון נחשב למקורב לראש השב"כ בעבר עמוס מנור.

בשנת 1987 יצא גילון ללימודים במכללה לביטחון לאומי. לאחר שסיים את לימודיו ביצע שורה של תפקידים בכירים, במקביל ללימודי תואר שני במדע המדינה ומנהל ציבורי, ולבסוף מונה למפקד מרחב צפון בשב"כ, תפקיד שבמסגרתו ניהל את פעילות השב"כ בלבנון. מאוחר יותר מונה לראש אגף מינהל ולוגיסטיקה. בחודש מרץ 1995 מונה, בהמלצת קודמו יעקב פרי, לתפקיד ראש השב"כ כאשר הוא מועדף על פני המועמד גדעון עזרא.

[עריכה] ראש השב"כ

תקופתו הקצרה בראשות השב"כ הובלטה בעיקר בשל רצח רבין. ב-4 בנובמבר 1995 נרצח יצחק רבין בכיכר מלכי ישראל אחרי כשלון של היחידה לאבטחת אישים, שלא מנעה מיגאל עמיר לשהות באזור הסטרילי ולהתקרב לרבין ולירות בו מטווח אפס. באותה שעה שהה גילון בפריז, וכשחזר ארצה הגיש מיד את התפטרותו לשמעון פרס, אך התפטרותו נדחתה.

ב-6 בינואר 1996 השב"כ תחת פיקודו חיסל את ה"מהנדס" יחיא עיאש, בכיר המבוקשים הפלסטינים אז. אחרי מצוד ממושך, השב"כ הצליח למצוא סייען שהיה מקורב מאוד לעיאש ושכנע אותו לתת לו טלפון סלולרי שבאמצעותו יוכלו בשב"כ לצותת לשיחותיו. הסייען הסכים, אך לא ידע שהטלפון היה ממולכד. כאשר עיאש ענה לטלפון שצלצל וסוכני השב"כ זיהו את קולו, המטען שבטלפון פוצץ והרג את עיאש על המקום.

בסופו של דבר התפטר גילון ופרש בפברואר 1996.

[עריכה] לאחר ההתפטרות

לאחר התפטרותו המשיך ונשא בתפקידי ניהול שונים בשירות הציבורי וגם נסע לארצות הברית ולמד בבית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת הרווארד. בשנת 1999 התמנה לתפקיד מנכ"ל מרכז פרס לשלום.

ביולי 2001 מונה לשגריר ישראל בדנמרק, דבר שגרר תגובות נרגזות בדנמרק, והעלה חשש לתקרית דיפלומטית לאחר שארגונים שונים דרשו את מעצרו ברגע שידרוך באירופה באשמת פשעי מלחמה. אולם בשל העובדה כי הוא נכנס לתפקידו ב־11 בספטמבר 2001 הרוחות נרגעו במהרה.

לאחר סיום כהונתו כשגריר נבחר לראש מועצת מבשרת ציון, בשנת 2003. בתפקידו החדש נדרש גילון תחילה לבעיית החובות שצברה המועצה בתקופה בה כיהן קודמו בתפקיד ולמניעת השביתות של עובדי העירייה בתקופה שקדמה לו. עם כניסתו לתפקיד אישר תוכנית הבראה והחל לצמצם החובות, יחד עם זכייה לאהדה ברחבי המועצה. על אף התהליך אותו החל, החליט שר הפנים בסוף שנת 2006 למנות למועצה חשב מלווה עקב חריגה של כ-8 מיליון שקלים בשנת 2006. גילון טען כי לא היה מקום למינוי החשב, מאחר שהמועצה הייתה בתהליך ארוך של התאוששות ושרוב החוב נצבר לפני שהחל לכהן כראש המועצה. הוא התפטר כמחאה על המהלך לקראת סוף דצמבר 2006, אך למחרת חזר בו גילון מההתפטרות לאחר קריאות התושבים ופגישה אישית עם שר הפנים.
כחודש לאחר מכן, הגיש גילון את התפטרותו בשנית מראשות המועצה.

גילון נשוי לשרי ואב לשלוש בנות.

[עריכה] קישורים חיצוניים

אותי זה מפחיד, ראיון עם כרמי גילון, עיתון תל אביב

ראשי שירות הביטחון הכללי (שב"כ)

איסר הראל · איזי דורות · עמוס מנור · יוסף הרמלין · אברהם אחיטוב · אברהם שלום · יוסף הרמלין · יעקב פרי · כרמי גילון · עמי אילון · אבי דיכטר · יובל דיסקין