מלחמת ההתשה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מלחמת ההתשה (הסכסוך הישראלי ערבי)
אות מלחמת ההתשה
תאריך: מרץ 1969–אוגוסט 1970 מקום: המזרח התיכון תוצאה: התשה של שני הצדדים שינויים בטריטוריות: אין
הצדדים הלוחמים
ישראל	מצרים (רע"ם)
מפקדים
חיים בר לב, מרדכי הוד, אריאל שרון	?
כוחות
?	?
אבדות
367 הרוגים ויותר מ-3000 פצועים	10,000 הרוגים מצרים ו-3 חיילים סובייטים

מלחמת ההתשה היא לחימה בין ישראל לבין מצרים, שהחלה בחודש מרץ 1969 ונמשכה עד 7 באוגוסט 1970, מועד שבו הסכימו הצדדים על הפסקת אש. המלחמה נמשכה כשנה וחצי לאורך החזית המצרית, ובה מצרים ניסתה להתיש את כוחות צה"ל על ידי הפגזות חוזרות ונשנות של המוצבים לאורך תעלת סואץ. בנוסף, נעשה ניסיון מצד המצרים להוביל באו"ם החלטה שתאלץ את ישראל לסגת מסיני. במהלך המלחמה תקף חיל האוויר מספר רב של מטרות בעומק מצרים. תקיפות אלו, שאתן המצרים לא יכלו להתמודד, היו אחת הסיבות שבגינן הסכימו בסופו של דבר המצרים להפסקת האש.

תוכן עניינים 1 תחומה של מלחמת ההתשה 2 מאפייני מלחמת ההתשה 3 מאורעות בולטים במהלך מלחמת ההתשה 4 תוצאותיה של מלחמת ההתשה 5 קרבות בחזית הירדנית 6 ראו גם 7 קישורים חיצוניים 8 לקריאה נוספת 9 לצפייה

[עריכה] תחומה של מלחמת ההתשה

יש הסכמה מלאה על יום סיומה של מלחמת ההתשה, אך יש דעות שונות על מועד תחילתה. יש המקדימים את תחילתה לאוגוסט 1968, ויש אף שרואים את תחילתה סמוך לסיום מלחמת ששת הימים ובהתאם לכך מכנים אותה "מלחמת אלף הימים". גם מבחינת היקפה הגאוגרפי של מלחמה זו יש דיעות שונות: יש המצמצמים אותה למלחמה בין ישראל למצרים, ויש הכוללים בה את כל הפעילות המלחמתית של ישראל באותה תקופה, גם בגבולותיה עם לבנון, סוריה וירדן. בהחלטה של ממשלת ישראל מינואר 2003 נקבע שאות מלחמת ההתשה יינתן למי ששירת בצה"ל לפחות 30 יום בתקופה 11.6.67 עד 8.8.70. בהמשך נתייחס למלחמת ההתשה במובנה המצומצם, מבחינת הזמן והמקום.

קדמה למלחמת ההתשה פעילות מלחמתית בספטמבר-אוקטובר 1968, שבעקבותיה בנתה ישראל לאורך התעלה את קו המעוזים ("קו בר-לב"), שבו כשלושים מוצבים מבוצרים, עמידים בפני התקפות ארטילריה. מערך הגנה זה תוכנן בידי אלוף פיקוד הדרום, ישעיהו גביש, ומפקד הכוחות המשוריינים בסיני (עוצבת סיני), אלוף אברהם אדן, והוא נקרא על שם הרמטכ"ל באותה עת, שתמך בהקמתו, חיים בר-לב.

לאורך שנים רבות לא זכתה מלחמת ההתשה להכרה רשמית ובוגריה עוטרו באות השירות המבצעי על שירותם במהלך הקרבות. רק בשנת 2002, באיחור של 32 שנים, הוענק אות מלחמת ההתשה ללוחמים שהשתתפו בה.

למלחמת ההתשה לאורך הגבול עם ירדן היה אחראי בעיקר הארגון לשחרור פלסטין (אש"ף) בתמיכה ירדנית פסיבית.

[עריכה] מאפייני מלחמת ההתשה

תחילתה של המלחמה, וחלק ניכר מכל מהלכה, בהתקפות ארטילריה ופשיטות קומנדו מצריות על מוצבי צה"ל שלגדות תעלת סואץ. על היתרון המצרי בארטילריה הגיבה ישראל בתקיפות אוויריות בעומק מצרים, שכללו פגיעה קשה במתקני תשתית. כמו כן ביצע צה"ל פשיטות קומנדו על אתרים צבאיים ומתקני תשתית במצרים. במהלך המלחמה הלכה וגברה המעורבות של ברית המועצות במצרים, תחילה באספקה נרחבת של נשק וציוד, ולאחר מכן שיגור יועצים צבאיים, טכנאים ואף לוחמים.

מטרתה של מצרים במלחמת ההתשה הייתה להפעיל לחץ על ישראל, על-מנת שתיסוג משטחי סיני שנכבשו במלחמת ששת הימים, או לפחות תיסוג מקו התעלה כך שתתאפשר פתיחתה לשיט. מטרתה של ישראל הייתה לסכל את מטרתה של מצרים, כלומר להמשיך ולעמוד בגבולות שנקבעו ולהבהיר למצרים שבכוח לא תוכל להשיג דבר.

בצד הישראלי הובילו את הלחימה הממושכת האישים הבאים:

• ראש הממשלה, גולדה מאיר.
• שר הביטחון, משה דיין.
• הרמטכ"ל, חיים בר-לב.
• אלוף פיקוד הדרום, אריאל שרון.
• מפקד חיל האוויר, מרדכי הוד.

[עריכה] מאורעות בולטים במהלך מלחמת ההתשה

• 8 במרץ 1969: נשיא מצרים, גמאל עבד אל נאצר, מודיע על ביטול הפסקת האש עם ישראל, ובעקבות זאת נפתחת המלחמה בחילופי אש ארטילרית לכל אורך התעלה, שבמהלכם נהרגו הרמטכ"ל המצרי ואחדים מקציניו הבכירים.
• 20 ביולי 1969: פשיטה של צה"ל על האי גרין, ותקיפה מסיבית של חיל האוויר הישראלי על יעדים לאורך התעלה.
• 8 בספטמבר 1969: טיבוע שתי טרפדות מצריות במפרץ סואץ ופשיטה משורינת ישראלית במערב המפרץ, שבה ספגו המצרים כמאה הרוגים.
• 11 בספטמבר 1969: 11 מטוסים מצריים הופלו בקרבות אוויר לאחר שניסו לתקוף את כוחות צה"ל באזור התעלה.
• 26 בדצמבר 1969: מבצע תרנגול 53, שבו נגנב המכ"ם המצרי P-12 שהיה ממוקם ק"מ אחד מראס-ערב הנמצאת לחוף מפרץ סואץ [1].
• 7 בינואר 1970: תחילתן של סדרת "מבצעי פריחה", הפצצות חיל האוויר בעומק מצרים.
• 22 בינואר 1970: כוח צנחנים כבש את האי שדואן במפרץ סואץ, תוך גרימת אבידות כבדות למצרים.
• 30 במאי 1970: בהיתקלות עם יחידת קומנדו מצרית נהרגו 13 חיילי צה"ל ושניים נשבו.
• 23 ביולי 1970: מצרים נענית בחיוב להצעת ארצות הברית להפסיק את האש.
• 30 ביולי 1970: רימון 20 - בקרב אוויר באזור התעלה הפילו טייסי חיל האוויר הישראלי חמישה מטוסי קרב שטייסיהם רוסים.
• 7 באוגוסט 1970: ישראל נענית בחיוב להצעת ארצות הברית להפסיק את האש, והפסקת האש נכנסת לתוקף.

[עריכה] תוצאותיה של מלחמת ההתשה

בשבעה-עשר חודשי הלחימה נהרגו 127 אזרחים ישראלים ו-594 חיילים (260 מהם בחזית הדרומית). המצרים ספגו אלפי הרוגים, ערי התעלה ובתי הזיקוק בעיר סואץ הוחרבו, ומאות אלפי פליטים זרמו לקהיר. המלחמה החלה כיוזמה מצרית להתשת ישראל: את השם מלחמת ההתשה ("חרב אל אסתנזאף") העניק לה נשיא מצרים, עבד אל-נאצר, והיא הסתיימה בהתשה קשה של מצרים.

אף שהלחימה התנהלה הרחק מהעורף הישראלי ("תל אביב מוארת, והתעלה בוערת", כתב על כך המשורר חיים גורי), השפיעו קורבנותיה, בחזית התעלה ובחזיתות האחרות, על מוראל הציבור בישראל. את הגישה האנטי-מלחמתית שהתפתחה שיקפו במיוחד שני מאורעות:

• "מכתב השמיניסטים" שנשלח לראש הממשלה, גולדה מאיר, ב-28.4.70, ובו הסתייגו חותמיו מכיבוש השטחים, ממלחמת ההתשה, ומהימנעות הממשלה מנקיטת צעדים שיובילו לסיום הלחימה.
• הרוויו הסאטירי "מלכת אמבטיה" מאת חנוך לוין, שהועלה בתיאטרון הקאמרי, וכלל מערכונים שבהם ביקורת חריפה על המלחמה ועל הממשלה. בעקבות לחץ ציבורי החליטה הנהלת התיאטרון להוריד את ההצגה ב-19.5.70.

הסכם הפסקת האש שהביא לסיום הלחימה הופר על-ידי מצרים מיד ביום כניסתו לתוקף, בצורת קידום סוללות טילי קרקע-אוויר לקרבת התעלה. צעד זה נתן למצרים ביטחון ביכולתם לחצות את התעלה מבלי שיופרעו על-ידי חיל האוויר הישראלי, ובכך היה לזרע הפורענות שהוביל למלחמת יום הכיפורים.

[עריכה] קרבות בחזית הירדנית

באותה תקופה של מלחמת ההתשה, בגבול ירדן התרחשה מלחמה בפני עצמה שהתאפיינה בהפגזות מתמשכות וקבועות על יישובים אזרחיים: הקיבוצים והמושבים במועצה אזורית בקעת בית שאן. אותם יישובים נדרשו לחיות במשך כל תקופת המלחמה בהאפלה (כיבוי מוחלט של התאורה בתוך הבתים וברחבי היישובים) במשך כל שעות החשכה, על מנת להימנע מפגיעות ההפגזה הירדנית.

למלחמת ההתשה לאורך הגבול עם ירדן היה אחראי בעיקר הארגון לשחרור פלסטין (אש"ף) בתמיכה ירדנית פסיבית.

בגבול הירדני הייתה הלוחמה ארטילרית ברובה, וההפגזות מהצד הירדני נענו בהפגזות מקבילות מהצד הישראלי על יישובים במדינת ירדן הסמוכים לגבול, ועל עמדות צבא. לוחמה זו לאורך גבולה המזרחי של ישראל נפסקה לאחר ארועי "ספטמבר השחור" בספטמבר 1970, כאשר המלך חוסיין גירש את אש"ף מירדן.

[עריכה] ראו גם

• מלחמת התשה

[עריכה] קישורים חיצוניים

• מלחמת ההתשה, באתר הכנסת.
• סיירת שקד - מלחמת ההתשה
• מלחמת ההתשה בחזית תעלת סואץ, אתר לזכרם של סגן דוד איזן וחללי מלחמת ההתשה.
• שינוי בזמן המלחמה: צה"ל מכיר בכך שהמלחמה התחילה ביולי 1967.

[עריכה] לקריאה נוספת

• זאב שיף, מלחמה ללא גבול, 1970.
• זאב שיף, כנפיים מעל לסואץ: סיפורו של חיל האוויר במלחמת ההתשה, הוצאת שקמונה, 1970.
• האנציקלופדיה של צה"ל, הוצאת משרד הביטחון, 1983.

[עריכה] לצפייה

• בלוז לחופש הגדול, 1987.

מלחמות ישראל
העצמאות 49–1947 סיני 1956 ששת הימים 1967 ההתשה 70–1969 יום הכיפורים 1973 שלום הגליל 1982 לבנון השנייה 2006