כתבי יד אבודים בתולדות ישראל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כתבי יד אבודים בתולדות ישראל (עד תקופת המשנה). במהלך אלפי השנים לקיומו של עם ישראל, נכתבו אינספור ספרים בידי שליטים, אנשי דת והציבור הרחב. משרואים את מפעלי הספרות העברית בתקופה המקראית שידועים לנו כיום, ניתן רק לתהות מה אבד עם השנים.
תוכן עניינים |
[עריכה] רקע
חתימת התנ"ך העברי תרמה באופן משמעותי לאובדן כתבי יד רבים. מחד, לא הוכנסו כתבים אלה לספר הקודש ומאידך, כדי להבדיל את התנ"ך מספרים אחרים ולהעתיר עליו תהילה, אסרו חכמי הדת את קריאתם או העתקתם של כתבי יד אחרים. "הברית הישנה" כפי שקרוי התנ"ך בפי הנוצרים, כוללת כתבי יד נוספים, אך גם חתימתה תרמה לאובדן כתבי יד רבים, משעה שאלה לא הוכנסו אליה. "הברית הישנה" מתבססת על "תרגום השבעים" של התנ"ך העברי לשפה היוונית, והיא שונתה מעט במרוצת הדורות. כמו כן, לכל זרם בנצרות יש נוסח אחר של "הברית הישנה", כאשר ההבדל העיקרי ביניהם הוא קידושם של כתבי יד נוספים מעבר לאלה המצויים בתנ"ך העברי. ברם, תרגומים, בחלקם משובשים, אינם יכולים להחליף כתב יד בלשונו המקורית, ואנו רק יכולים לנסות ולשחזרם לפי שעה. כמו כן, נהגו הגויים בכל הדורות לשרוף בתי כנסת על תכולתם, וספרות ענפה בעלת עותקים יחידים הושמדה בעת הפרעות ביהודים.
בכל זאת הגיעו לידינו כתבי יד מתקופת המקרא שנחשבו אבודים עד הדורות האחרונים. אצל היהודים נאסר להשליך כתבי יד דתיים, גם אם אינם מקודשים ולכן גונזים אותם. בעת החדשה התגלו גנזכים רבים של יהודים, אולם רק שניים מאלה תרמו את מרבית הכתבים האבודים: מגילות ים המלח שנתגלו במערות קומראן שבמדבר יהודה ובגניזת קהיר מבית הכנסת העתיק "בן עזרא" בפוסטאט. נראה שהאקלים היבש המצוי בשני המקומות שימר כתבי יד אלו. בין כתבי יד אלו נמצא רובו של המקור העברי לספר יהושע בן סירא, שהיה אבוד עד אז.
[עריכה] ארבעה מקורות או חמישה חומשי תורה?
הדעה הרווחת בביקורת המקרא בימינו היא שחמשת חומשי תורה מורכבים מארבעה מקורות: ספר יהוה, ספר אלוהים, ספר כוהנים וספר דברים. ספר דברים חובר בימי חזקיהו ככל הנראה, ונמצא בתקופת יאשיהו. הסברה המקובלת היא כי שלושת הספרים האחרים, אשר עדיין לא נמצאו, קדומים לו. לפי ולהאוזן "ספר כוהנים" הוא המאוחר מכל המקורות, אך קויפמן מסתייג מכך וסבור אחרת. לדעת החוקרים, הטקסט בספרים: בראשית, שמות, ויקרא, במדבר, מקורו מצירוף חלקי כתובים מתוך שלושת הספרים האבודים, לא תמיד לפי הסדר או ההיגיון. כמו-כן, החוקרים סבורים כי למרות התיקונים הקלים בכתוב נותרו בו אי התאמות.
יש לציין שלפי שיטתו של קאסוטו (הפרשנות הנפוצה בישראל ומקובלת גם על ידי משרד החינוך), אין מקום לביקורת זו ותפיסתו היא אחדות הצורה והיצירה של התורה. לפי שיטת המסורות בה הוא תומך, היו כל מיני סיפורי עם וכתבי יד שעברו מדור לדור והם עובדו ליצירה אחת, ומשום שסיפורים אלה נוצרו בזמנים שונים ובמקומות שונים מתגלים גם סתירות בכתוב. לדוגמה: חיבור ערך זה בוויקיפדיה מסתמך על כמה ספרים, אך בכללותו זוהי יצירה אחת שלמה וכך לפי קאסוטו יש להתייחס אליה. גם אם צודק קאסוטו ומתנגד לביקורת עצמה, הרי היו קיימים כתבי יד נוספים ואלה כיום אבודים (ראה בהמשך: כתבי יד המוזכרים במקרא).
הנה טיעון אחד מאלה שהציגו המבקרים המציג סתירה אחת במקרא: בספר "דברים" מוזכר הציווי על איחוד הפולחן ועשייתו במקום אחד ויחיד. ואילו בספר "מלכים" (שחיבורו קדום יותר), רואה אליהו הנביא כפשע של ממש את הריסת המזבחות לאלוהי ישראל, וסבור שעשיית פולחן יכולה להתקיים בכל מקום ומקום, לבטח לא במקום אחד ויחיד.
[עריכה] ראו גם:
[עריכה] התנ"ך הקדום
"תרגום השבעים" שונה במידת מה מהתנ"ך העברי המצוי בידינו כיום (מלבד כך שהוא מכיל גם חלק מן הספרים החיצוניים). ייתכנו שלוש סיבות לאי התאמה שנמצאה במקומות מסוימים:
- המקור ממנו תורגם התנ"ך ליוונית היה שונה במידת מה מנוסח המסורה של התנ"ך העברי. ייתכן אף שהיו כמה מקורות השונים זה מזה - במגילות ים המלח נתגלו נוסחים לא אחידים של טקסטים מקראיים. דוגמה אחת היא תרגום השבעים לירמיהו הדומה מאוד למגילות 4QJerb,d.
- תרגום משובש. בכלל, תרגום הוא ניסיון לשחזר את המקור בשפה אחרת, במידת הצלחה זו או אחרת, אך לעולם לא יהיה מקביל באופן מוחלט למקור.
- שכתוב מנימוקים דתיים או מטעמים של סגנון.
נעשו ניסיונות אחדים לשחזר את הטקסט העברי מ"תרגום השבעים" ולפיהם קובעת דעת החוקרים בימינו ש"תרגום השבעים" נעשה ממקור עתיק יותר מן התנ"ך העברי המצוי בידינו כיום. לפי המקובל עליהם, התרגום נאמן למקור באופן כללי אך לא משועבד לו. סביר להניח שהתרגום המקורי שונה מזה שמצוי בידינו כיום, משום שהשתרבבו בו טעויותיהם של הסופרים המעתיקים במרוצת הדורות. במקרים מועטים סבורים החוקרים שנעשה שכתוב, וזאת לפי בדיקת מקורות עתיקים או בשל סגנון הכתיבה השונה מהמקובל. למשל, נראה שספר משלי שוכתב מטעמים של סגנון. ישנם כמה שכתובים שעליהם אין מחלוקת שנעשו מנימוקים דתיים בעת עבודת התרגום המקורית. תאוריות קשר אחדות טוענות שחלקים מ"תרגום השבעים" שוכתבו במתכוון מנימוקים דתיים מאות שנים לאחר הפצת התרגום המקורי, אך לטיעונים הללו אין כל ביסוס עובדתי. אין החוקרים מניחים שכל אי ההתאמות שנמצאו הן פרי שכתוב ולכן מניחים את קיומו של "התנ"ך הקדום".
[עריכה] הספרים החיצוניים
מרבית הספרים החיצוניים נשמרו רק בתרגומים, לפעמים בכמה נוסחים שונים באותה שפה. ישנם גם תרגומים משובשים למדי.
- דברי איוב - המקור העברי או הארמי אבד. נשמר בתרגום ליוונית.
- דברי יהושע בן סירא - חלקים מהמקור העברי אבדו. נשמר בתרגום ליוונית. נמצאו חלקים בעברית במגילות ים המלח ובגניזת קהיר.
- חזון ברוך האתיופי - המקור העברי אבד. נשמר בתרגום לאתיופית.
- חזון ברוך הסורי - המקור היווני אבד. נשמר בתרגום לארמית סורית.
- חזיונות עזרא - המקור העברי אבד. נשמר בתרגום ללטינית.
- חכמת שלמה – ייתכן שחלקים מספר זה מקורם בעברית. נשמר בתרגום ליוונית.
- חמשת החיבורים של יאסון מקריני שנכתבו במקור ביוונית. תקציר שלהם מהווה את ספר חשמונאים ב'.
- מזמורי שלמה - המקור העברי אבד. נשמר רק בתרגומים.
- ספר אדם וחוה - המקור העברי אבד. נשמר בתרגום ליוונית וללטינית.
- מזמורי שלמה - המקור העברי אבד. נשמר בתרגום ליוונית.
- ספר ברוך - הספר במלואו נשמר בלשון היוונית. חלקים מספר זה נכתבו בעברית והם אבדו, אך נשמרו בתרגום ליוונית. חלקים אחרים חוברו ביוונית.
- איגרת ירמיה - המקור העברי אבד. נשמר בתרגום ליוונית.
- ספר היובלות (היובלים) - רובו של המקור העברי אבד. נשמר בתרגום לאתיופית. במגילות ים המלח התגלו קטעים בעברית.
- ספר חנוך הכושי – רובו של המקור העברי או הארמי אבד. נשמר בתרגום לאתיופית. נמצאו חלקים בעברית ובארמית במגילות ים המלח.
- ספר חשמונאים א' (מקבים) - המקור העברי אבד. נשמר בתרגום ליוונית.
- ספר חשמונאים ג' – חלקים ממנו אבדו. חובר ביוונית.
- ספר טוביה – רובו של המקור העברי או הארמי אבד. נשמר בתרגום ליוונית. במגילות ים המלח התגלו קטעים בעברית ובארמית ולא ברורה לשון המקור.
- ספר יהודית – המקור העברי אבד. נשמר בתרגום ליוונית.
- ספר רזי חנוך (הסלאבי) - המקור העברי או הארמי אבד. נשמר בתרגום לסלאבית.
- עזרא החיצון - המקור העברי או הארמי אבד. נשמר בתרגום ליוונית.
- עליית ישעיה - המקור העברי אבד או הארמי אבד. נשמר בתרגום לאתיופית.
- עליית משה (צוואת משה) – המקור העברי או הארמי אבד. נשמרו כמה חלקים בתרגום ללטינית.
- צוואות השבטים (צוואות בני יעקב). רובו של המקור העברי או הארמי אבד. נשמר בתרגום ליוונית. נמצאו חלקים בעברית ובארמית במגילות ים המלח ובגניזת קהיר.
- קדמוניות המקרא – המקור העברי אבד. נשמר בתרגום ללטינית.
- תוספות למגילת אסתר - המקור העברי אבד. נשמר בתרגום ליוונית.
- תוספות לספר דניאל - המקור העברי אבד. נשמר בתרגום ליוונית.
- תפילת מנשה - המקור העברי אבד. נשמר בתרגום ליוונית.
[עריכה] כתבי יד המוזכרים במקרא ונחשבים כאבודים
- בספר במדבר מוזכר "ספר מלחמות ה'".
- בספר יהושע מוזכר "ספר הישר" (אין הכוונה לחיבור בעל שם זהה מן המאה ה-13)
- בספר מלכים א' מוזכר "ספר דברי שלמה".
- בספר מלכים א' מוזכר "ספרי דברי הימים למלכי ישראל".
- בספר מלכים א' מוזכר ספר "מלכי יהודה".
- בספר דברי הימים א' מוזכר "ספר דברי הימים למלך דוד".
- בספר דברי הימים א' מוזכר ספר "דברי" ל- שמואל, גד, נתן.
- בספר דברי הימים ב' מוזכר "מדרש הנביא עדו".
- בספר דברי הימים ב' מוזכר "מדרש ספר המלכים".
- בספר דברי הימים ב' מוזכר "קינות".
- בספר דברי הימים ב' מוזכר ספר "דברי" ל- אחיה השילוני, עדו, שמעיהו.
[עריכה] מגילות ים המלח
חלקים מהכתוב במגילות ים המלח ניזוקו ואין אפשרות לשחזרם:
- המגילה החיצונית לבראשית
- אפוקריפון של ירמיה
- מגילת ההודיות
- מגילת המקדש
- מגילת הנחושת
- מגילת הסרכים: סרך היחד, סרך לכול עדת ישראל לאחרית הימים, סרך הברכות
- מזמורי ישוע
- מלחמת בני אור בבני חושך
- פסידו יחזקאל
- מגילת ירושלים
- סרך שירות המלאכים
- החיבור שבצופן
- דברי המאורות
- מגילת הרזים
- פשר הושע
- פשר חבקוק
- פשר ישעיהו
- פשר לבראשית מט 10
- פשר לשמואל ב' פרק ז
- פשר נחום
- פשר תהלים
- תרגום לארמית של ספר איוב
