ספר יהושע
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ספר יהושע הספר הראשון בספרי נביאים בתנ"ך. הספר מתאר את ראשית תולדות עם ישראל בארץ ישראל, מרגע הכניסה לארץ כנען עד מות יהושע בן נון. ספר יהושע נקרא על שם יהושע בן נון, המנהיג של עם ישראל בעת הכניסה לארץ לאחר מות משה רבנו.
תוכן עניינים |
[עריכה] תוכן הספר
הספר מספר את תולדות בני ישראל ממות משה רבנו ועד מות יהושע, והוא נחלק לארבעה חלקים עיקריים:
- פרקים א'-ה': כניסת עם ישראל והכנות לקראת כיבוש הארץ.
- פרקים ו'-י"ב: כיבוש א"י.
- פרקים י"ג-כ"א: חלוקת כל א"י לכל השבטים.
- פרקים כ"ב-כ"ד: חתימת הספר וסוף ימי יהושע.
הספר מכיל 655 פסוקים המקובצים ב-24 פרקים.
[עריכה] על הספר
השומרונים מאמינים רק בתורה ובספר יהושע.
לפי חז"ל יהושע עצמו כתב את הספר. חוקרי המקרא רואים בו חלקים מאוחרים הרבה יותר ומייחסים חלקים ממנו לימי דוד ושלמה, אם לא מאוחר עוד יותר. פרופ' קאסוטו כתב פירוש לספר יהושע בו הוא טוען לקדמות הספר.
[עריכה] הוראת ספר יהושע - סוגייה במחלוקת
ספר יהושע סיפק לד"ר ג'ורג טמרין[1] כר מחקר לבחינת ההשפעה של הוראה בלתי ביקורתית, של התנ"ך בכלל וספר יהושע בפרט, המוטמעת בחוברות הלימוד של ספר יהושע לכיתות ד', על הווצרות דעות קדומות בנושאים כגון כיבוש והשמדת עם, והשפעת הדעות הקדומות על שיפוטם המוסרי של התלמידים בסוגיות דומות. סיכום מחקרו[2] של טמרין היה כתב אישום חריף כנגד מערכת החינוך, שהוצגה כמי שמעודדת, ביודעין או שלא ביודעין, חוסר סובלנות, לאומנות ודעות קדומות, בקרב תלמידים רכים שעדיין לא עמדו על דעתם. קול קורא עלה מן המחקר לעריכת שינויים מרחיקי לכת בתוכניות הלימוד של התנ"ך בכלל וספר יהושע בפרט. פרסום המחקר עורר את "פרשת טמרין" שהסעירה את עולם החינוך והאקדמיה הישראליים של סוף שנות ה-60. חתן פרס ישראל לחינוך לשנת 1967, ע.א. סימון, חזק את ידי טמרין על כך ש"העז לנגוע בשאלות עדינות" והוסיף שהוראתו של של ספר יהושע במתכונתו דאז עלולה לחדד ניגודים גזעיים, לאומיים ודתיים בחברה הישראלית. ב 1971 פוטר טמרין מאונ' ת"א. טמרין ותומכיו טענו שהפיטורין היו תוצאה של לחץ כבד שהפעיל משרד החינוך על האוניברסיטה. על אף ההד התקשורתי הרחב לה זכתה הפרשה, גווע הדיון החינוכי-ציבורי.
[עריכה] סיכום הספר לפי פרקים
[עריכה] חלק א'
פרק א': ה' אומר ליהושע להכניס את עם ישראל לארץ ובנוסף הוא מבטיח להיות עם יהושע. יהושע מצווה את שוטרי העם להכין את העם למעבר הירדן. כמו כן, יהושע דורש מ-2 וחצי השבטים לעמוד בהבטחתם למשה וללכת לפני העם כחלוצים.
פרק ב': רחב הזונה. יהושע שולח שני מרגלים לכיוון יריחו. הם מתגלים ורחב הזונה גומלת איתם חסד ומחביאה אותם. רחב הזונה מבקשת מהמרגלים בתמורה להשאיר אותה ואת משפחתה בחיים. המרגלים מתנים זאת בשלושה דברים: אחד, שהיא לא תפרסם את זה שהיא החביאה אותם. שניים, שהיא ובני משפחתה ישהו בבית בזמן הכיבוש. ושלוש, היא תסמן את ביתה בחוט שני. רחב עוזרת למרגלים לברוח. הם מגיעים ליהושע והם מספרים לו שתושבי המקום מפחדים מהם.
פרק ג': מעבר הירדן. ה' מבטיח שהוא יגדל את שמו של יהושע. מעבר הירדן התבצע בסדר הבא: הכוהנים שנשאו את ארון ברית ה' הלכו ראשונים. הם הגיעו לקצה הירדן ונעמדו. אז, מי הירדן הפסיקו לזרום וכל העם עבר ביבשה.
פרק ד': 12 אנשים לוקחים בציווי ה' 12 אבנים לגלגל, המקום שאליו מועדות בנ"י. הלקיחה מסמלת את הנס שנעשה על ידי ה' ואת גדולתו. בנ"י לוקחים עוד 12 אבנים בנוסף לאלה שהם לקחו ואותם הם שמים בתוך הירדן. כל העם עבר את הירדן ואז הכהנים עולים מהירדן והמים ממשיכים לזרום.
פרק ה': מעבר הירדן גורם לפחד בקרב עמי א"י. יהושע עושה ברית מילה לכל העם. עם-ישראל עושה את הפסח. המן מפסיק. בנוסף לכל האירועים שיש בפרק זה, ישנו גם את האירוע המפורסם שמלאך ה' מתגלה ליהושע ואומר לו:"של נעלך מעל רגלך...".
[עריכה] חלק ב'
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
פרק ו': כיבוש יריחו. יהושע, ע"פ ציווי ד', מורה לעם את האופן שבו הם יכבשו את יריחו. עם ישראל והארון מקיפים את יריחו. הכהנים תוקעים בשופרות. כל יום, במשך שישה ימים, העם הקיף את יריחו פעם אחת. ביום השביעי, העם הקיף את יריחו שבע פעמים, הריע ואז נפלה חומת יריחו. העם נכנס ליריחו כובש ושורף אותה. המרגלים, כמו שהבטיחו, מביאים את רחב הזונה ואת כל מי שבביתה. בסוף הפרק יהושע מקלל את כל מי שיבנה את יריחו מחדש ("בבכורו ייסדנה ובצעירו יציב דלתיה").
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- הטקסט המלא של ספר יהושע, באתר של "מכון ממרא"
- יהושע בן-נון היה או לא היה?, באתר "הידען" (עדיף לפתוח בחלון נפרד)
- ספר יהושע עם פירוש באתר ויקי-יהדות
[עריכה] הערות שוליים
1. ^ ד"ר ג'ורג טמרין, (1921, סובוטיצה יוגוסלביה היום סרביה - 1987, ישראל), מן החוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת ת"א.
2. ^ ההשפעה של דעות קדומות דתיות ואתניות על שיפוט מוסרי, ג'ורג טמרין, מתוך The Israel Dilema, הוצאת Newoutlook, תשכ"ג.
