כ' בסיוון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

כ' בסיוון הוא היום עשרים בחודש התשיעי (למניין החודשים מתשרי, שהוא החודש השלישי למניין החודשים מניסן) בשנה העברית. הנחשב ליום צום ותענית בשני אירועים שונים בהיסטוריה של עם ישראל, האחד עלילת דם מימי הביניים, והשני גזירות ת"ח ת"ט מהשנים 1648-1649 (ת"ח-ת"ט לספירה היהודית).

תוכן עניינים

1 אירועים
- 1.1 עלילת הדם בבלואה
- 1.2 גזירות ת"ח ת"ט
2 ראו גם

[עריכה] אירועים

[עריכה] עלילת הדם בבלואה

בזמן ימי הביניים, בשנת 1171, הופצה עלילת הדם בעיר בלואה שבצרפת. עלילה זו הופצה מבלי שהתגלתה גופה או שנטען שילד נעדר. נראה שחבילת עור מעובד שנפלה מיהודי בעת שפגש משרת נוצרי היא שהציתה את ההאשמה. המשרת חשד שהחבילה היא גופת ילד ודיווח זאת לאדונו. האדון, שהסתכסך עם גבירה יהודיה כלשהי, ניצל את ההזדמנות. בניגוד למקרים אחרים, השלטונות בלואה שיתפו פעולה עם המאשימים ומיהרו להרשיע בדין את כל יהודי העיר. המחיר בנפש היה גבוה: כל 38 יהודי הקהילה נכלאו בתוך בית ונשרפו חיים. העלילה הותירה חותם עמוק על יהודי אותה תקופה. נקבע לזכרה צום בכ' בסיון, קביעה שיוחסה לרבנו תם, הדמות היהודית החשובה ביותר באותה תקופה. נאמר על הצום: "גדול יהיה צום זה מצום גדליהו בן אחיקם".

[עריכה] גזירות ת"ח ת"ט

פרעות אכזריים ורצח המוני של יהודים בשנים 1648-1649 (ת"ח-ת"ט לספירה היהודית) במהלך התקוממות הקוזאקים והחקלאים הפיאודלים של דרום אוקראינה כנגד הממלכה המשעבדת, פולין, בהנהגתו של בוגדן חמלניצקי, הנקרא בפי היהודים "חמיל הרשע".

אחרי הפרעות התכנסו נציגי שארית הפליטה לכנס ועד ארבע ארצות בלובלין בשנת ת"י (1650), תיקנו תקנות רבות למען פליטי החרב. יום כ' סיון, היום בו נהרגה כל קהילת נמירוב, נקבע כיום זכרון לזכר כלל הגזירות. היום נקבע כיום צום, התחברו קינות ותפילות מיוחדות לאומרן ביום זה, ותיקנו "תענית ציבור לכל מדינות פולין ביום עשרים בחודש סיוון לדורות, בו ביום שנעשו הריגות נמירוב כידוע לכל, שהייתה קהילה ראשונה שמסרו עצמן להריגה על קדושת השם זכותם יעמוד לנו, והשם ינקום דמם" (יוון מצולה).

צום כ' בסיוון נקבע כזכר לחורבן הגדול, וכל בית ישראל באשר הם שם קיימו קיבלו עליהם את דבר הצום, כאות להזדהותם עם יהדות פולין הדוויה וכזכר-עד לפורענות ולחורבן.