לואי פישר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לואי פישר (29 בפברואר 1896 - 15 בינואר 1970). עיתונאי יהודי אמריקאי. אוהד הקומוניזם וברית המועצות שהתאכזב.
פישר נולד בפילדלפיה, בנו של סוחר דגים. לאחר שסיים את לימודיו במכללה למורים בפילדלפיה, ב-1916, היה למורה.
ב-1917 התנדב פישר לגדוד העברי. עם שובו לארצות הברית עבד פישר כעיתונאי עבור סוכנות ידיעות בניו יורק. ב-1921 נסע פישר לגרמניה והחל לכתוב ידיעות מן הנעשה שם עבור העיתון "ניו יורק איבנינג פוסט". הוא היה לכתב האירופי של העיתון, ובשנת 1922 עבר למוסקבה. בשנת 1923 התחילמ לכתוב עבור השבועון הליברלי "The Nation".
פישר שהה בברית המועצות ובאירופה שנים רבות. ברוסיה נישא לאישה בשם מרושקה פישר, שהינה סופרת בזכות עצמה. בנם ויק פישר הינו פוליטיקאי והיה חבר בית המחוקקים של אלסקה. בנם ג'ורג' פישר הינו פרופסור למדע המדינה באוניברסיטת קורנל.
בזמן מלחמת האזרחים בספרד הצטרף לבריגדות הבינלאומיות ולחם לצד הרפובליקנים, ובה בעת המשיך בכתיבתו עבור העיתונים בארצות הברית. בתקופה זו פרסם ספרים רבים וכתבות עיתונאיות התואמות את הקו של המפלגה הקומוניסטית.
בשנת 1938 שב פישר לארצות הברית, כפי הנראה בשל חששו לו ולמשפחתו מן המשטר הסטליניסטי, והתיישב בניו יורק. הוא המשיך לעבוד עבור השבועון, ופרסם אוטוביוגרפיה בשם "אנשים ופוליטיקה" בשנת 1941.
פישר עזב את "The Nation" בשנת 1945 לאחר סכסוך עם העורכת פרדה קירצ'ווי, בדבר הקו האוהד שנקט העיתון בדיווחים על משטרו של סטלין. על אף שפישר לא היה מעולם חבר במפלגה הקומוניסטית, הכתה התפקחותו מן הקומוניזם גלים. בשנת 1949 התבקש לתרום לאנתולוגיה האל שהכזיב שתיעדה את התפקחותם של אינטלקטואלים וסופרים בולטים בני הזמן מן הקומוניזם. לאחר פרסום הספר המשיך פישר לכתוב עבור ירחונים ושבועונים ליברלים בעלי קו אנטי קומוניסטי כ"פרוגרסיב". בשנת 1952 פרסם ספר בשם "סטלין" ובשנת 1964 פרסם ספר בשם "לנין".
פישר היה ממעריציו של מהטמה גאנדי ואף נפגש עמו ופרסם בשנת 1950 ביוגרפיה בשם "חיי מהאטמה גנדי", שיצאה לאור במהדורות רבות, והייתה הבסיס לסרטו זוכה פרס האוסקר של ריצ'רד אטנבורו "גנדי" (1982).
במשך שנים רבות לימד פישר על ברית המועצות באוניברסיטת פרינסטון, עד למותו בשנת 1970.
